ראשי » בריאות- כללי, כתבות-מרכזיות-ראשי » הציבור הישראלי- יהודים וערבים אופטימי ופטריוטי יותר בשנים האחרונות

הציבור הישראלי- יהודים וערבים אופטימי ופטריוטי יותר בשנים האחרונות

הציבור הערבי ישראלי והציבור היהודי ישראלי יותר אופטימי וגם פטריוטי יותר בשבע השנים האחרונות

*על פי נתוני המדד, שבראשו עומד פרופ’ גבי בן-דור, ראש תוכניות הביטחון של אוניברסיטת חיפה, בקרב הציבור היהודי רמת הפטריוטיות גבוהה ויציבה ב-17 השנים האחרונות. בקרב ערביי ישראל יש אומנם ירידה קלה השנה לעומת השנה שעברה, אך מדובר במגמת עלייה ברורה וגבוהה החל משנת 2010*

רמת האופטימיות של הציבור הישראלי – יהודים וערבים – נמצאת במגמת עלייה ברורה בשבע השנים האחרונות וכך גם רמת הפטריוטיות (למרות ירידה השנה בקרב הציבור הערבי). באופן יוצא דופן בהשוואה למדינות אחרות, הנשים הישראליות פטריוטיות יותר מהגברים, אופטימיות יותר ואפילו – מיליטנטיות יותר, כך עולה מנתוני מדד החוסן הלאומי של ישראל לשנת 2017 של המרכז לחקר הביטחון הלאומי של אוניברסיטת חיפה. “אמנם מדובר בפערים קטנים, אך ברורים ובעיקר יציבים לאורך מרבית שנות המדד. זוהי תופעה יוצאת דופן הראויה למחקר בפני עצמו”, כך אמר פרופ’ גבי בן-דור, ראש תוכניות הביטחון של אוניברסיטת חיפה ומי שעומד בראש המדד. נתוני המדד המלא יוצגו בכנס “חוסן לאומי לישראל: 50 שנים למלחמת ששת הימים” שיתקיים ביום ב’ הקרוב, ה-5.6.2017 כחלק מאירועי חבר הנאמנים ה-45 של אוניברסיטת חיפה.

מדד החוסן הלאומי של ישראל, שבראשו עומד פרופ’ בן-דור ובעשור האחרון חבר אליו ד”ר איל לוין מאוניברסיטת אריאל, מודד את החוסן הלאומי של החברה הישראלית למן שנת 2000. המדד בוחן היבטים שונים הקשורים לחוסן הלאומי, החל מרמת האושר והפטריוטיות של תושבי ישראל, דרך החשש מאיומי טרור או מהתקפות של מדינות עוינות וכלה ברמות האמון כלפי המערכת הפוליטית ובית המשפט העליון. מטרתו לבחון את היכולת של החברה הישראלית הנתונה בקונפליקט מתמשך, לשמור על יציבות מבחינת תפיסות ואמונות בסיסיות לגבי המרקם החברתי. המדד הנוכחי התבצע במחצית השנייה של חודש מאי והוא כלל כ-2000 נשאלים המהווים מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה הישראלית שנשאלו סדרת שאלות בסולם שנע בין 6 (רמת גבוהה) ל-1 (רמה נמוכה).

לאורך שנות המדד, האוכלוסייה היהודית מגלה רמות גבוהות מאוד של פטריוטיות ואופטימיות. רמת הפטריוטיות של האוכלוסייה היהודית עומדת השנה על רמה של 4.8, ירידה קלה מרמה של 4.87 בשנה שעברה, אולם בסך הכל – המדד יציב ולא משתנה כמעט לכל אורך 17 השנים האחרונות. בקרב הציבור הערבי, התמונה שונה. החל משנת 2010 ישנה מגמה ברורה של עלייה ברמת הפטריוטיות, מרמה של 3 בשנת 2010 עד לרמה של 3.87 בשנה שעברה. השנה דווקא יש ירידה לרמה של 3.57, שהיא עדיין רמה גבוהה יחסית לראשית שנות ה-2000.

הישראלים – יהודים וערבים – נהיים אופטימיים יותר בשבע השנים האחרונות. בקרב היהודים יש עלייה מרמה של 4.56 בשנת 2010 עד לרמת שיא השנה של 4.86. גם בקרב ערביי ישראל יש מגמה דומה של עלייה מרמה של 3.15 בשנת 2010 עד לרמה של 3.66 השנה.

הפחד מטרור גבוה בקרב הציבור הישראלי – אם כי נמצא בירידה קלה. בקרב הציבור היהודי הפחד מטרור ירד מ-4.82 בשנה שעברה ל-4.7 השנה ובקרב הציבור הערבי הוא ירד מרמה של 4.5 בשנה שעברה ל-4.38 השנה. לדברי החוקרים, ב-17 שנות המדד אנו עדים להתקרבות ברמות הפחד בין יהודים לערבים, כאשר בקרב היהודים יש ירידה משמעותית לעומת תחילת שנות ה-2000 ואילו בקרב הערבים יש עלייה.

בשנת 2005 הפחד של יהודים מפני התקפה של מדינה עוינת עמד על רמת שיא של 5 ומאז יש ירידה משמעותית עד לרמה של 4 השנה, שהיא הרמה הנמוכה ביותר במשך שנות המדד. בקרב ערביי ישראל אין מגמה אחידה – והמדד נע בצורה משמעותית בין השנים – כשהשנה הפחד מפני תקיפה עומד על 3.36. “באוכלוסייה היהודית, בפחד הנוגע להתקפה אפשרית מצד מדינת אויב, ישנה מגמת ירידה ברורה בעשור האחרון. תופעה זו מדהימה, שכן אנו מדברים על תקופה שבה איומי הגרעין של איראן עומדים בראש סדר היום הפוליטי של מנהיגי המדינה”, אמר פרופ’ בן-דור.

רמת המיליטנטיות – התמיכה בפעולות צבאיות של ישראל – גבוהה בקרב היהודים, אולם היא נמצאת בירידה ברורה, מרמה של כ-4.7 בשנת 2010 עד לרמה של 4 השנה. בקרב ערביי ישראל התמיכה בפעולות צבאיות של המדינה נמוכה בהרבה ונעה סביב הרמות של 2.5. לדברי החוקרים, נתון זה מובן מכיוון שבדרך כלל, פעולות צבאיות של ישראל מכוונות נגד גורם ערבי כלשהו.

ערביי ישראל הביעו במשך כל שנות המדד אמון רב יותר מאשר האזרחים היהודים במוסדות הפוליטיים ובבית המשפט העליון – אולם השנה יש שינוי בולט במדדים אלה. האמון בבית המשפט העליון שווה: רמה של כ-4.1 בקרב יהודים וערבים ואילו ברמות האמון במוסדות הפוליטיים יש מהפך, כשלראשונה הערבים מביעים פחות אמון במערכת הפוליטית (רמה של 2.9) לעומת היהודים (רמה של 3.1).

כאמור, באופן יוצא דופן בהשוואה למדינות אחרות, נשים מראות לאורך שנות המדד שהן יותר פטריוטיות, אופטימיות ומיליטנטיות מהגברים. רמת הפטריוטיות של הנשים – יהודיות וערביות – עומדת השנה על רמה של 4.68, בהשוואה ל-4.38 בקרב הגברים. רמת האופטימיות של הנשים היא 4.7, לעומת 4.5 “בלבד” של הגברים ורמת המיליטנטיות של הנשים היא 3.77 לעומת 3.69 של הגברים.