ראשי » גיל הזהב, כתבות-מרכזיות-ראשי » התאמה סימולטנית של מכשיר שמיעה- אופטימלית

התאמה סימולטנית של מכשיר שמיעה- אופטימלית

חוקרים: התאמה נכונה של מכשיר שמיעה:  התאמה בו בזמן (סימולטנית) בשתי האוזניים
 
התאמה סימולטנית של מכשיר שמיעה- אופטימלית- כך על פי ממצאי מחקר חדש.

בעיות שמיעה. מקור: ויקיפדיה ברשיון חופשי. צילום : Jonas Bergsten

בעיות שמיעה. מקור: ויקיפדיה ברשיון חופשי. צילום : Jonas Bergsten

הדרך המומלצת להתאמת מכשירי שמיעה היא התאמה דו-צדדית סימולטנית, שמגדילה את שביעות הרצון מהמכשירים ואת הסיכוי להשתמש בהם לאורך זמן. לעומת זאת, התאמת מכשיר לאוזן אחת, ולאחר זמן מה הוספת מכשיר לאוזן השנייה, מגדילה את אי שביעות הרצון ממכשירי השמיעה ומפחיתה את הסיכוי להשתמש בהם בעקביות. כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטה. המחקר פורסם בכתב העתAmerican Journal of Audiology ונבחר לאחד מ-15 המאמרים החשובים ביותר בתחום מכשירי השמיעה שפורסמו בשנת 2013.

כשמטופל מתנגד להרכיב מכשירי שמיעה בשתי האוזניים ‘קל’ יותר להתאים לו מכשיר שמיעה לאוזן אחת, מאשר לנסות לשכנע אותו להשתמש מלכתחילה בשני מכשירים; אולם מהמחקר שלנו עולה שיכולות להיות לכך השלכות שליליות על המשך השימוש במכשירים ועל שביעות הרצון מהם”, אמרה ד”ר לימור לביא, שהובילה את המחקר.

“השמיעה הטבעית שלנו היא שמיעה בשתי האוזניים, ורבים מהתפקודים השמיעתיים שלנו מבוססים על כך שיש לנו שתי אוזניים בשני צדי הראש. כאשר השמיעה ירודה, יש לשימוש במכשירי שמיעה בשתי האוזניים יתרונות רבים כגון הבנת דיבור טובה יותר בסביבה רועשת, איכות צליל טובה יותר, ומניעת חסך שמיעתי. אולם, לא אחת מטופלים אינם רוצים להשתמש בשני מכשירי שמיעה.

על אף היתרונות הרבים של שימוש במכשירי שמיעה בשתי האוזניים בליקוי שמיעה דו-צדדי, מטופלים (ואף אנשי מקצוע) רבים מעדיפים את השיטה המדורגת – התאמת מכשיר באוזן אחת, ולאחר זמן מה (שבועות, חודשים או אפילו שנים) – הוספת מכשיר לאוזן השנייה. הסיבות לכך הן מגוונות ובהן סטיגמה, בושה, חשש ששני מכשירים מעידים על ליקוי גדול יותר, חשש מקושי להפעיל ולתחזק שני מכשירים ועוד. “השמיעה הטבעית שלנו היא שמיעה בשתי האוזניים, ורבים מהתפקודים השמיעתיים שלנו מבוססים על כך שיש לנו שתי אוזניים בשני צדי הראש. כאשר השמיעה ירודה, יש לשימוש במכשירי שמיעה בשתי האוזניים יתרונות רבים כגון הבנת דיבור טובה יותר בסביבה רועשת, איכות צליל טובה יותר, ומניעת חסך שמיעתי”, הסבירה ד”ר לביא.

במחקר הנוכחי, אותו ערכו יחד עם ד”ר לביא גם ד”ר קרן בנאי ופרופ’ יוסי אטיאס מהחוג להפרעות בתקשורת באוניברסיטה בשיתוף עם פרופ’ אבי קרני, ראש החוג לביולוגיה של האדם באוניברסיטה, ביקשו החוקרים לבדוק מהו הסדר העדיף להתאמה של מכשירי שמיעה מבחינת המשתמשים עצמם. החוקרים התאימו מכשירי שמיעה דו-צדדיים לשתי קבוצות של נבדקים, כולם מבוגרים עם ליקוי שמיעה דו-צדדי סימטרי דומה, שזו להם הפעם הראשונה בה השתמשו במכשירי שמיעה. לקבוצה אחת הותאמו המכשירים בה בעת (סימולטנית) ולקבוצה שנייה הותאם מכשיר שמיעה לאוזן אחת, ולאחר חודש גם לאוזן השנייה (התאמה עוקבת). המשתתפים במחקר התבקשו להגיע למרפאה מידי 10 ימים ולדווח על תחושותיהם בשימוש במכשירי השמיעה. בכל פגישה נמדדו ונרשמו גם שעות השימוש במכשירים.

מהממצאים עולה כי בחודש הראשון למחקר הייתה רמה גבוהה של שביעות רצון בקרב רוב הנבדקים, בשתי הקבוצות. אולם בחודש השני, בו לחברי הקבוצה העוקבת הותאם מכשיר נוסף לשימוש דו-אוזני, ניכרו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות: הנבדקים שהותאמו להם מכשירי שמיעה בה בעת לשתי האוזניים, שמרו על רמת שביעות רצון גבוהה מהמכשירים, והמשיכו להרכיב מכשירי שמיעה בשתי האוזניים במידה שווה לאורך זמן. לעומת זאת, בקרב 71% מהנבדקים שהותאמו להם מכשירי שמיעה בהתאמה עוקבת, חלה עם הוספת המכשיר השני ירידה חדה בשביעות הרצון מהמכשירים. כמו כן, חלה ירידה ניכרת בנכונות שלהם להשתמש במכשיר השני ושעות השימוש בו היו פחותות בהשוואה למשך השימוש במכשיר בחודש הראשון. יתר על כן, עם הוספת המכשיר השני, נבדקים רבים בקבוצה זו הפחיתו את שעות השימוש גם במכשיר שהותאם להם לראשונה. הירידה הדרמטית ברמת שביעות הרצון ובזמני השימוש במכשירים חלה למרות שהשימוש במכשיר באוזן אחת ארך, כאמור, חודש אחד בלבד. החוקרים העריכו כי להתאמה עוקבת עם מרווחי זמן ארוכים יותר עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת עוד יותר מבחינת הנכונות של מטופלים להרכיב מכשירי שמיעה בשתי האוזניים.

“המשמעות של ממצאי המחקר שלנו היא, שהתאמה סימולטנית של מכשירי שמיעה לשתי האוזניים עשויה להעלות במידה רבה את שביעות הרצון ממכשירי השמיעה, ולהבטיח שימוש עקבי במכשירים בשתי האוזניים לאורך זמן; ואילו התאמה עוקבת עלולה להפחית את הנכונות להשתמש במכשירי השמיעה, להגדיל את הסיכוי לחוסר שביעות רצון מהמכשירים ולדחייה שלהם” סיכמה ד”ר לביא.