ראשי » גיל הזהב, חדשות חמות, כתבות-מרכזיות-ראשי, פסיכולוגיה ובריאות הנפש » התפתחות מחלות נוירודגנרטיביות כמו אלצהיימר ופרקינסון

התפתחות מחלות נוירודגנרטיביות כמו אלצהיימר ופרקינסון

מחקר חדש מפריך את התיאוריה המקובלת לגבי התפתחות מחלות נוירודגנרטיביות
מחקר של פרופסור חררדו לדרקרמר מאוניברסיטת תל אביב הפך על פיה סברה מדעית מקובלת לגבי הגורם למחלות נוירודגנרטיביות כגון מחלת האלצהיימר, הפרקינסון וההנטינגטון. עד כה מקובל היה לחשוב שהצטברות של חלבונים סביב חלבון מוטנטי מחוללת את המחלות הללו, כלומר הורגות את תא המוח – אבל פרופ’ לדרקרמר ועמיתיו הראו שגושי החלבונים הם בעצם מנגנון הגנה של התא מפני המחלה.

לתגלית המחקרית השלכות יישומיות לגבי אבחון וטיפול במחלות כגון מחלת האלצהיימר, הפרקינסון וההנטינגטון

המחקר של פרופ’ לדרקרמר, בשיתוף עם ג’וליה לייטמן מהמחלקה לחקר התא ואימונולוגיה באוניברסיטת תל אביב, וכן בשיתוף עם פרופ’ אולריך הרטל ממכון מקס פלנק לביוכימיה שבגרמניה, התפרסם בכתב העת Nature Communications מקבוצת Nature.

“ברוב המחלות הנוירודגנרטיביות אנו רואים הצטברות של גושי חלבונים”, אומר פרופ’ לדרקרמר. “פתאום כל החלבונים מסוג מסוים מצטברים בפינה אחת, כמה פינות או אפילו מחוץ לתא. זו תופעה שהיתה ידועה כבר שנים רבות, ומטבע הדברים קשרו את הופעת הגושים למחלות השונות. הבעיה היתה שהקשר המתאמי בין הגושים למחלות לא היה טוב בכלל. כך, למשל, חוקרים שהשוו בין מוחות של קשישים מצאו הצטברויות של חלבונים גם אצל קשישים שנפטרו כתוצאה מזקנה או ממחלות אחרות לגמרי. מאחר שאנחנו באים מכיוון הביולוגיה של התא, ועובדים עם תרביות תאי עצב, הצלחנו להגיע במחקר הזה לרזולוציות טובות יותר ולעקוב אחרי התהליכים לאורך זמן, לעומת מחקרים קודמים מתחום הנוירוביולוגיה, שעבדו עם מוחות שלמים”.

במחקרו עקב פרופ’ לדרקרמר אחר התמודדות התא עם הופעתו של מופע מוטנטי של החלבון הנטינגטין, מחולל מחלת ההנטינגטון. מחלת ההנטינגטון היא תסמונת מוחית חשוכת מרפא שבאה לידי ביטוי בירידה קוגניטיבית של החולה כתוצאה ממותם של תאי מוח, מה שמוביל להפרעות מוטוריות ולמוות. “בהתחלה באמת מצאנו קורלציה ברורה בין הופעת המופע המוטנטי של החלבון הנטינגטין להצטברות החלבונים בתא לידי גושים”, מסביר פרופ’ לדרקרמר. “אבל אז מצאנו שהגושים הללו אינם גורמים למות התא. ההפך הוא הנכון: מדובר במנגנון הגנה של התא במטרה להתמודד עם העקה שגורם לו החלבון המוטנטי. כמוצא האחרון, התא משלח את כל המולקולות של החלבון המוטנטי אל גוש אחד”.

פרופ’ לדרקרמר חוקר תהליכים של עקה תאית, כלומר תנאים המכבידים על התנהלותו הרגילה של התא – ואת דרכי ההתמודדות שלו עם גורמי העקה. “התא מנסה להתמודד עם העקה. לפעמים הוא מצליח ולפעמים הוא לא מצליח. אם התא מזהה עקה חמורה שאין באפשרותו להתמודד איתה, אז הוא ‘מתאבד’ בתהליך מסודר, מדורג ועקבי שנקרא אפופטוזה. בהופעה של גושי הנטינגטין, התא משלח את כל החלבונים הדביקים אל פינה אחת של התא, ובכך מציל את שאר התא ממוות. הרבה מהתאים שמגיעים לשלב הזה בכל זאת ימותו מאוחר יותר, בעקבות העקה הקשה שנגרמה להם. מדובר, אם כן, במוצא אחרון בהחלט”.

בשנים האחרונות חברות התרופות משקיעות הון עתק בניסיון לעכב את תהליך יצירת גושי החלבונים, והגיעו עד כדי ניסויים בבעלי חיים. למחקר שמראה שמדובר במנגנון הגנה טבעי של התא, השלכות משמעותיות על פיתוח שיטות לאבחון ולטיפול במחלות נוירודגנרטיביות.

“במקום לנסות לשתק את המגנים של התא, צריך למצוא דרך לעכב את העקה שגורם ההנטינגטין”, אומר פרופ’ לדרקרמר. “המחקר שלנו אמנם נערך על הנטינגטון, אבל המנגנונים של הופעת גושי חלבונים, עקה תאית ומוות תאי הם, ככל הנראה, תהליכים מאוד דומים גם בפרקינסון, אלצהיימר ושאר המחלות הנוירודגנרטיביות”.