ראשי » כתבות-מרכזיות-ראשי, פסיכולוגיה ובריאות הנפש » חוקרים מצאו אזור במוח האחראי על תפישת הקשיחות של חפצים

חוקרים מצאו אזור במוח האחראי על תפישת הקשיחות של חפצים

חוקרים מצאו  אזור במוח האחראי על תפישת הקשיחות של חפצים: הממצאים יסייעו לפיתוח אמצעים לשיקום מי שסובל מתפקוד לקוי במערכת התחושתית ולהוספת תחושה למערכות הפעלה רובוטית 

מחקר חדש מצא את אחד האזורים במוח האחראים על תפישת הקשיחות של חפצים. תוצאות המחקר מאפשרות לחוקרים להשפיע על תפישת הקשיחות, דבר שבעתיד ניתן יהיה לתרגם לפיתוח של אמצעים לשיקום אנשים הסובלים מתפקוד לקוי של המערכת התחושתית ולהוספת תחושה למערכות הפעלה רובוטית מרחוק וניתוחים בסיוע רובוט

כאשר אנחנו ניגשים לבחור פרי אנחנו בוחנים האם הוא בשל או לא על-ידי בחינת הקשיחות שלו. למרות שהפעולה של בחינת קשיחות של חפצים מתבצעת באופן יומיומי, כמו בדוגמא של בחירת פירות, בידיים שלנו אין חיישנים אשר מסוגלים למדוד קשיחות ואותו חישוב נעשה רק במוח. ד”ר אילנה ניסקי וד”ר רז לייב מהמחלקה להנדסה ביורפואית ומרכז זלוטובסקי לחקר המוח באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, יחד עם שותפים מ-University College of London, מצאו את אחד האזורים במוח האחראים על תפישת קשיחות של חפצים.

במחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Journal of Neuroscience ואף הופיע על השער של כתב העת החוקרים הראו כי אזור במוח הנקרא Posterior Parietal Cortex (PPC) קשור למנגנון שמשערך את הקשיחות של חפצים על ידי שילוב של מידע אודות מיקום היד והכוח שאנחנו מרגישים תוך כדי מישוש החפץ. כדי לעשות זאת, הם נעזרו בעירור מגנטי (TMS) של ה- PPC ובכך השפיעו על חישוב הקשיחות וגרמו לנבדקים לחשוב שהחפצים בהם הם נוגעים רכים יותר בהשוואה לקשיחות האמתית שלהם.
מחקר זה נערך בשיתוף פעולה עם פרופ’ אמיר קרניאל ז”ל, פרופ’ עופר דונחין, ד”ר פיראס מואסי וד”ר מרקו דוורה ופרופ’ ג’ון רות’וול מ-University College of London. המחקר מומן על-ידי מענק מחקר מהקרן הלאומית למדע ועל ידי היוזמה לרובוטיקה חקלאית, ביולוגית, וקוגנטיבית (ABC Robotics) של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

“תוצאות אלו מראות לראשונה כי ה- PPC הוא אזור במוח שבו נבנה הייצוג שלנו לקשיחות”, כך ד”ר ניסקי, “תוצאות אלו חשובות במיוחד כיוון שהם הראו כי אזור זה במוח קשור לתפישה ולא רק בהקשר של תכנון תנועות כפי שחשבו בעבר”. בעתיד, החוקרים מקווים כי יוכלו להיעזר בתוצאות אלו על מנת להשפיע על תפישת הקשיחות, למשל במערכות רובוטיות לניתוחים מרחוק, או בפיתוח של אמצעים לשיקום אנשים הסובלים מתפקוד לקוי של המערכת התחושתית.

 

תגיות: ,