ראשי » חדשות חמות, כתבות-מרכזיות-ראשי, פסיכולוגיה ובריאות הנפש » כדי להבין מה האחר חושב אל ‘תשימו עצמכם בנעליו’- פשוט תשאלו

כדי להבין מה האחר חושב אל ‘תשימו עצמכם בנעליו’- פשוט תשאלו

על מנת להבין מה האחר חושב אל ‘תשימו עצמכם בנעליו’- פשוט תשאלו

מדענים מצאו שלקיחת פרספקטיבה, הניסיון לשים את עצמנו באופן מכוון בנעליו של אדם אחר ולאמץ את נקודת מבטו, אינה אסטרטגיה יעילה להבנה מדויקת של מחשבות או תחושות האחר וזאת על אף שלאנשים יש אינטואיציה חזקה שכן. ממצא זה מתברר ממחקר של חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אוניברסיטת שיקגו ואוניברסיטת נורת’איסטרן.

המחקר, אשר עוסק בלקיחת פרספקטיבה כאסטרטגיה להבנת מחשבותיו של האחר, כלל סדרה בת 25 ניסויים שתוצאותיהם פורסמו לאחרונה בכתב-העת Journal of Personality and Social Psychology מטעם האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה (APA). למרות שרובנו שמענו את העצה שכדי להבין מה אחרים חושבים או מרגישים עלינו להסתכל על העולם דרך עיניהם, או לצעוד בנעליהם (“לקיחת פרספקטיבה”), החוקרים הראו כי לקיחת פרספקטיבה לא הגבירה את הדיוק בהבנת מחשבותיו והעדפותיו של האחר.

מהמחקר עלה שעידוד נבדקים באופן ישיר לאמץ את נקודת מבטו של האחר גרמה לנבדקים להיות פחות מדויקים בהערכת התחושות והמחשבות של האחר בהשוואה לנבדקים שלא עודדו להיכנס בכוונה לנעליו של האחר. תוצאה זו התקבלה גם כאשר הנבדקים היו זרים, חברים ואף בני-זוג נשואים.

בניגוד לציפיית החוקרים, מספר ניסויים ראשוניים שערכו הראו כי למרות שלניסיון לקחת את נקודת מבטו של האחר השלכות חיוביות רבות, כמו שימוש מופחת בסטריאוטיפים או הגברת אמפתיה כלפי אנשים במצוקה, הוא אינו עוזר להבנה מדויקת של מחשבות האחר. כדי להבין מדוע הדבר כך, החוקרים ביצעו 25 ניסויים שונים בהם עודדו מחצית מהנבדקים לקחת את נקודת מבטו של האדם אחר ואילו למחצית מהנבדקים לא ניתנו הנחיות מפורשות דומות (קבוצת ביקורת). ניסויים אלו כללו מגוון רחב של מטלות כמו זיהוי רגשותיו של אדם לפי הבעות הפנים ומנח הגוף, זיהוי חיוכים אמתיים לעומת מזויפים, גילוי סיפורי אמת או שקר וניבוי העדפות ועמדות של בני-הזוג. מעניין שמתוך קבוצה נוספת של נבדקים, אשר לא השתתפה בפועל בניסויי הדיוק ורק קראה תיאור של אותם הניסויים, מרבית הנבדקים (כ-70%) ניבאו שנבדקים שיתאמצו לקחת את נקודת מבטו של האחר יהיו מדויקים יותר בזיהוי רגשותיו והעדפותיו. בפועל, הרוב המכריע של הניסויים שנערכו לא הראה שלקיחת פרספקטיבה שיפרה דיוק לעומת קבוצת הביקורת ובאופן כללי נצפתה ירידה במידת הדיוק.

החוקרים ד”ר טל אייל מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ’ ניקולס אפלי מבית-הספר למנהל עסקים באוניברסיטת שיקגו ופרופ’ מרי שטפל מבית-הספר למנהל עסקים באוניברסיטת נורת’איסטרן, ציינו במאמר כי “נראה שהגדלת הדיוק הבינאישי דורשת מידע חדש, במקום שימוש במידע קיים על האחר”.

ובאמת, הניסוי האחרון שמדווח במאמר הראה כי קבלת פרספקטיבה של בן או בת הזוג באופן ישיר, באמצעות שיחה אתו או אתה על העדפותיו/העדפותיה, הביאה לדיוק רב יותר בניבוי ההעדפות לעומת קבוצת ביקורת. ניסוי זה אף הראה כי אנשים אינם מודעים ליתרון שיש לאסטרטגיות מסוימות (“קבלת פרספקטיבה”) לעומת אחרות (“לקיחת פרספקטיבה”) בניבוי העדפות בן או בת הזוג. על אף ששיחה עם בן הזוג בנוגע להעדפותיו גרמה לעלייה דרמטית בדיוק ואילו ניסיון לקחת את נקודת מבטו של בן הזוג פגעה ביכולת לנבא את העדפותיו של בן זוגם – הביטחון של כלל הנבדקים ביכולתם לנבא באופן מדויק את העדפתיו של בן זוג היה גבוה באותה מידה. כלומר, הן נבדקים שהפעילו אסטרטגיה טובה להבנת האחר, באמצעות קבלת מידע חדש על האחר באופן ישיר, והן נבדקים שהפעילו אסטרטגיה לא טובה, באמצעות ניסיון לקחת את נקודת מבטו של האחר, לא היו מודעים לכמה הם באמת יודעים על האחר.

“הבנת התודעה של אדם אחר מתאפשרת באמצעות קבלת פרספקטיבה, לא באמצעות לקיחת פרספקטיבה” כך לפי החוקרים. “אם את\ה רוצה לדעת אם בן או בת הזוג שלך מעדיפים סוף שבוע בלונדון או בפריז, מעדיפים לצפות בסרט רומנטי או סרט פעולה, אל תנסה\י לנחש, פשוט תשאל\י”.