ראשי » כתבות-מרכזיות-ראשי, עסקים כלכלה ניהול » ללא עליה דרמטית במספר העובדים בתעשיית ההיי-טק, כלכלת ישראל תגיע למבוי סתום ותדרוך במקום.

ללא עליה דרמטית במספר העובדים בתעשיית ההיי-טק, כלכלת ישראל תגיע למבוי סתום ותדרוך במקום.

ללא עליה דרמטית במספר העובדים בתעשיית ההיי-טק, כלכלת ישראל תגיע למבוי סתום ותדרוך במקום.

המטרה של רשות החדשנות להכפיל בתוך עשור את מספר המועסקים בהיי טק מחצי מליון למליו 

דו”ח החדשנות לשנת 2017 המתאר את אתגרי המשק העיקריים ומציע פתרונות להתמודדות איתם מעלה כי אמנם ההיי-טק הישראלי הוא סיפור הצלחה חסר תקדים ונמצא בתקופת גאות מתמשכת. אולם חלקת ההיי-טק המשגשגת אינה פורצת את גבולותיה ומרבית ענפי המשק אינם נהנים מפירותיה. על פי הדו”ח 8.3% בלבד מהשכירים במשק מועסקים בהיי-טק. שכרם יותר מכפול משל שאר השכירים במשק.
רשות החדשנות הודיע על יעד של גבוה: “אנו שואפים להגיע לחצי מיליון מועסקים בחברות מוטות חדשנות תוך עשור (הכפלה של מספר המועסקים הנוכחי). זאת באמצעות:
O הרחבת מעגלי ההשפעה של חברות רב-לאומיות – הן מבחינת תחומי התעסוקה שהן מציעות והן מבחינת התחומים הטכנולוגיים בהם הן פעילות.
O עידוד צמיחה של חברות ישראליות שלמות – מסטרטאפ שמפתח טכנולוגיה בלבד לחברה עם שרשרת ערך שלמה: עיצוב, ייצור, שיווק, מכירות וכו’.
O הרחבת מעגלי התעסוקה בהיי-טק, לרבות שילוב נשים, ערבים, חרדים ושימור מהנדסים ותיקים בגילאי 45+. כמו כן, גיוון שערי הכניסה לתעסוקה בהיי-טק, בין היתר דרך קידום “סיירות תכנות” (coding bootcamps).
O פיתוח מערכות חדשנות אחרות מלבד ענף התכנה, המחשוב התקשורת (ICT) – בדגש על מדעי החיים.
O הזנקת חדשנות בתעשיות הייצור, ובפרט מינוף מגמת Industry 4.0 העולמית.
• כל זאת לצד שימור ההובלה הישראלית במחקר ופיתוח והתרבות היזמית, ובפרט בתחומים הנמצאים בחזית הטכנולוגיה.

שר הכלכלה והתעשייה חה”כ אלי כהן: ״בעולם הכלכלי המאופיין בחדשנות טכנולוגית, מדינת ישראל היא שחקן מפתח. הדבר ניכר בכמות חברות ההזנק שבישראל ובמספר החברות הבינלאומיות המובילות הפועלות בישראל. דו”ח החדשנות אותו מפרסמת רשות החדשנות מקיף את מכלול ההישגים והאתגרים של החדשנות בישראל ומסמן את הכיוון אליו אנחנו שואפים. נפעל לתת תמריצים לחברות רב לאומיות נוספות שבמקביל לפיתוח מו”פ בישראל יעסקו גם בייצור ויצוא, העלאת מספר המועסקים בענפי הטכנולוגיה בכלל ובפריפריה בפרט”.

אהרן אהרן, מנכ”ל רשות החדשנות: “כיום ישראל מתפארת בהישגים גלובליים: מקום ראשון בעולם בהשקעה במחקר ופיתוח ובהשקעות הון סיכון כשיעור מהתמ”ג; 600 חברות הזנק חדשות נטו בשנה, מעל 300 מרכזי מחקר ופיתוח של חברות רב-לאומיות – כדוגמת אינטל, גוגל, IBM ואפל; מקום 2 בעולם במדד החדשנות של הפורום הכלכלי העולמי. עם זאת הישגים אלו לא מחלחלים לענפים אחרים במשק: שיעור העובדים בהיי-טק מתוך כלל השכירים במשק עומד כבר יותר מעשור על כ-8 אחוזים בלבד. השכר הממוצע בהיי-טק עומד על 21,000 שקל, בעוד שהשכר הממוצע במשק כולו – פחות ממחצית מזה (9,800). תעשיות הייצור בישראל אינן חדשניות מספיק, ומתקשות להתחרות מול העלויות הנמוכות במזרח, ולא תמיד עומדות ברף האיכות והחדשנות של התעשייה במערב. אם לא נפעל להזניק אותן קדימה – הפער בין “כלכלת ההיי-טק” ל”כלכלה המסורתית” ילך ויגדל. נוסף על כך, תעשיית ההיי-טק עצמה ניצבת בפני אתגרים משמעותיים. ראשית, ישנו מחסור במהנדסים ומתכנתים שפוגע בצמיחה של התעשייה. המחסור גם גורם לעליות שכר: בין 2005 ל-2015 השכר הממוצע בהיי-טק עלה ב-38 אחוזים, נתון שמשמעותו חריפה אף יותר מבחינת החברות נוכח התחזקות השקל ב-13 אחוזים אל מול הדולר בשנים אלה. שנית, מודל החדשנות הישראלי מבוסס ברובו על יצירת ערך טכנולוגי, בעיקר בחברות הזנק ובמרכזי מו”פ של חברות רב לאומיות. אולם, מערכת החדשנות הישראלית נמצאת עדיין בשלבים הראשונים של פיתוח מנגנונים יעילים ל”תפיסת” הערך הכלכלי הנובע מהערך הטכנולוגי שנוצר בה. התוצאה היא שכיום, פעילות מו”פ רבה שמבוצעת במשק – ובפרט במרכזי מו”פ של חברות רב לאומיות ובחברות הזנק – היא בסיס ליצירת ערך טכנולוגי רב בישראל, אך הערך הכלכלי נוצר דווקא מחוץ לישראל”.