ראשי » כתבות-מרכזיות-ראשי, עסקים כלכלה ניהול, רפואה, משפט, זכויות » תכנית ייחודית של 30 מיליון יורו לקידום תחום הננו טכנולוגיה

תכנית ייחודית של 30 מיליון יורו לקידום תחום הננו טכנולוגיה

רשות החדשנות ומשרד המדע הגרמני יוצאים בתכנית ייחודית של 30 מיליון יורו לקידום תחום הננו טכנולוגיה
רשות החדשנות מזמינה חברות ישראליות ואת מכוני הננו באקדמיה, להגיש הצעות משותפות לקבלת תמיכה עבור שיתוף פעולה תעשייתי בתחום טכנולוגיות הננו עם גופים מקבילים בגרמניה.

יו”ר רשות החדשנות והמדען הראשי, אבי חסון: “ההישגים המרשימים של ישראל בתחום הננו טכנולוגיה במחקר ובתעשייה, הם מושא לגאווה בכל העולם – הישגים אלו משקפים את המיקוד בתחום עליו הכריזה המדינה ואת התמיכה הישירה והעידוד לו הוא זוכה”.

אילן פלד, מנהל זירת תשתית טכנולוגית ברשות החדשנות: “נקודת המוצא שלנו, כסוכנות החדשנות המתקדמת בעולם וכשותף בכיר ליוזמה לקדם את תחום הננו-טכנולוגיה בישראל, הייתה לתרום תרומה משמעותית, הן ברמה האקדמית-מחקרית והן ברמה התעשייתית-מסחרית, שתבוא לידי ביטוי בשלושה רבדים: יצירת מצוינות אקדמית בקדמת הטכנולוגיה, פיתוח יכולות והישגים מחקריים, תוך שילוב משאבים וגיוס מימון להקמת תשתית מחקרי ופיתוח התשתית האנושית לתעשייה והכשרת כוח אדם לתחום”.

התכנית תתמוך בפרויקטים בתחומי הננו-טכנולוגיה המיועדים לצמדים )חברה עסקית/תעשייתית -מכון מחקר ננו( בארץ, המשתפים פעולה עם צמדים )חברה – מכון מחקר( בגרמניה. התקציב הכולל לגופים הישראלים והגרמנים עומד על 30 מיליון יורו ל 3- שנים.

תחום הננוטכנולוגיה (‘ננוטק’) מסומן על ידי רבים כתחום העתיד של עולם הטכנולוגיה. אם העשור האחרון התמקד בעיקר במחקר והבנת הפוטנציאל בתחום, העשור הבא כבר יתמקד ביישום – ובדומה למהפכות הסייבר, האפליקציות, הרובוטיקה ותחומים רבים נוספים – מדינות
יו”ר רשות החדשנות אבי חסון: “הישגי ישראל בתחום הננו טכנולוגיה במחקר ובתעשייה, הם מושא לגאווה בכל העולם”.
העולם מתחרות ביניהן על בניית אקוסיסטם שייצור וימשוך את החברות העולמיות המובילות בתחום אליהן. כבר בקרוב אנו צפויים לראות יותר ויותר פיתוחים ננו טכנולוגיים במוצרים חדשים וחדירה של הטכנולוגיה הזאת גם במוצרים קיימים, דבר שאת חלקם ישנה ללא היכר ואת חלקם ישפר לאין ארוך.

ישראל, שהבינה את הפוטנציאל העצום בטכנולוגיה הזאת כבר לפי כעשור, הפכה כאמור לאחת המדינות המובילות בעולם ברמת המחקר בתחום הננו. בעשור האחרון המדינה התרכזה בביסוס קרקע מחקרית יציבה וחזקה שתוכל לתמוך בתעשייה גדולה שתהווה קצירה של פירות המחקר ארוך השנים. רשות החדשנות, תמכה בעשור האחרון בהקמה ופיתוח של שישה מכוני מחקר אקדמאיים מהמתקדמים בעולם, השקיעה בציוד ובכוח האדם האיכותי ביותר. על הרקע הזה מאות חברות ישראליות קמו ו/או שודרגו טכנולוגית, כאשר על פי הערכות הרשות , הוקמו בעשור האחרון למעלה מ – 200 חברות הזנק חדשות . רבות מהן כבר עמוק בשלבי פיתוח, כשישראל מובילה ומעודדת כניסה של ננו טכנולוגיה גם לתעשייה המסורתית – על מנת לחזק משמעותית את התחומים האלה ולהשאיר אותם בארץ.

תחום הננוטכנולוגיה תופס כבר היום חלק משמעותי בכל תחומי החיים – מההלבשה התחתונה שאנחנו לובשים, המזון שאנחנו אוכלים ועד מכשור רפואי ותרופות. ישראל, שנחשבת לאחת המדינות המובילות בעולם בתחום ומשקיעה בו משאבים מתונים כבר קרוב לעשור, “לוחצת כעת על הדוושה” ומשיקה שת”פ מו”פ חדש בין רשות החדשנות ומשרד המדע הגרמני, שיפגיש בין חברות ישראליות ומרכזים ננו אקדמאיים המעוניינים לשתף פעולה במחקר ופיתוח טכנולוגיות ננו מוכוונות יישום תעשייתי.

ננוטכנולוגיה היא תחום טכנולוגי מולטי דיסציפלינארי שחודר ומשפר טכנולוגיה קיימת במגוון תחומים – אנרגיה, רפואה, סביבה, צרכנות, חשמל, טקסטיל ועוד. עד עכשיו, היינו מייצרים מוצרים על פי חוקי פיסיקה ידועים מראש – הברזל הוא חזק וכבד והזכוכית שקופה ושבירה. אלא שתחום הננו עוסק בסדרי גודל כל כך קטנים, שחוקי הפיסיקה “הישנים” פשוט לא תקפים עליהם. החוקים משתנים והעולם הוא עולם חדש – הננו-טכנולוגיה תגרום לזכוכית, לצורך העניין, להיות חזקה מברזל פי חמישה, ולברזל להיות קל יותר פי שישה מהברזל שאנחנו מכירים כיום. זאת הולכת להיות המפכה הגדולה ביותר שראינו עד כה, שתכניס לתעשיות מסביב לעולם ביליוני דולרים.

אפשרויות היישום התעשייתי של תחום זה הינן רחבות ומעניינות, כדוגמא אפוד קרמי כבד, שהננוטכנולוגיה, תגרום לאפוד הזה להיות חזק יותר מפלדה וקל פי 6 מהאפוד הצה”לי שאנו מכירים כיום. מעבר לזה, האפוד יהיה מורכב מחומרים סופחי אנרגיה – כלומר, האפוד יספח אליו את האנרגיה העוצמתית שפגעה בו, כדור רובה לצורך העניין, ויפזר אותה על כל חומר המשטח בו היא פגעה, מה שימנע חדירה של הכדור מעבר לאפוד.

דוגמא נוספת, מתחום הטקסטיל, אנחנו כבר רואים על מדפי חנויות הבגדים בעיקר בארה”ב, אבל ניתן למצוא גם בישראל. למשל, ביגוד אנטי בקטריאלי – בדים מבוססי ננו חלקיקי כסף שהורגים את הבקטריות שנספגו בבד – מה שמונע זיהומים, שפשפות, ריחות ועוד – דבר שתעשיות הבגדים התחתונים מחכים לו. ניתן רק להניח איזה מהפכה הטכנולוגיה הזאת תעשה לתעשיות נוספות – כמו חיתולים למשל, או בגדי מנתחים לצורך העניין. דוגמאות נוספות שאנחנו כבר רואים בשוק הם מצברי וולקן החדשים, שמחזיקים היום פי 2 ממה שהחזיקו באמצעות ננו טכנולוגיה, זכוכיות חזקות ביותר, דוגמת ה- IRON GLASS, שנכנסה היום כבר בכמה טלפונים חכמים, וילונות או חלונות שיודעים להבהיר או להכהות את עצמם בהתאם לרמת השמש, הארכת חיי המדף של מוצרי מזון פי 2 או פי 3 באמצעות אריזות פלסטיק ונייר בטכנולוגיית ננו טכנולוגיים בהם חומרים נוגדי חימצון ואנטי בקטריאליים – דבר שיחסוך מיליארדים של דולרים בכל העולם.

אילן פלד, מנהל זירת תשתית טכנולוגית ברשות החדשנות: “מדובר בשת”פ מרובע של חברה וקבוצת מחקר מישראל וחברה ומוסד מחקר יישומי בגרמניה, לביצוע מו”פ יישומי תעשייתי ,העשוי לתרום לתעשיות בשתי המדינות, ולהעמקת שת”פ בין התעשייה הישראלית לתעשייה הגרמנית, ובין מכוני הננו בישראל עם מקביליהם בגרמניה. הננו-טק הוא תעשיית העתיד בתחום ההיי-טק העולמי וישראל שמה לעצמה למטרה להוביל בתחום הזה, תוך כדי שת”פ עם מיטב ממדינות אירופה”.