"ללא הערכות מתאימה – הגשם בימים אלה עלול לסחוף את האפר הרב שנותר בחיפה ולזהם את הסביבה" כך על פי פרופ' לאה ויטנברג מומחית לסחיפות קרקע ושריפות יער מאוניברסיטת חיפה:
מזג האוויר הקיצוני, שהיה אחד מהגורמים המרכזיים לעוצמתן של השריפות, הביא את כולנו לקוות לגשם שיגיע, אבל לדבריה של פרופ' לאה ויטנברג מומחית לסחיפת קרקע ושריפות יער מאוניברסיטת חיפה, ללא הערכות נכונה, הגשם יכול לגרום לבעיות סבוכות, "בחיפה, בגלל המשטחים האטימים, בניגוד למתרחש בשטחים פתוחים, גשם חזק שיורד מחלחל פחות למי תהום והופך לנחל עירוני זורם. לאחר השריפות האחרונות נותרה כמות גדולה של אפר ומזהמים אחרים על פני השטח אשר עשויים להיסחף בנגר העלי, ולגרום להצפות, נזק למערכות הניקוז ולפגיעה נוספת בטבע", אמרה.
לדבריה של פרופ' ויטנברג, רוב האזורים בחיפה מכוסים בשכבה שמונעת חדירת מי גשם לקרקע, מה שגורם ליצירה של נגר עילי. נגר זה, הופך גם בימים רגילים לזרם שיוצר הצפות, פגיעה ברכוש ועוד. אולם לאחר השריפות האחרונות שאירועו בערים, נותרה על פני השטח כמות גדולה של עפר ושירים חרוכים בדרגות שריפה שונות. "על פי תחזית השירות המטאורולוגי אתמול נכנסה לאזורנו סופת גשם אשר תתחזק לקראת סוף השבוע. מצב זה עשוי להוביל להצפות ונזקים בשטחים השרופים ובאלו הסמוכים להם כתוצאה מעומס המזהמים ועליה בשיעור הנגר וסחף עירוניים והחשש הוא לפגיעה בתשתיות, במערכות האקולוגיות המתקיימות בוואדיות ואף לזהם את הים, אליו זורמים המים בסופו של דבר", אמרה פרופ' ויטנברג.
נקודה נוספת אותה היא מעלה קשורה להתחדשות הטבע. במקרה של השריפה הגדולה בכרמל, לפני כשש שנים, אמרו המומחים כי מבחינה אקולוגית, הצמחייה הטבעית מתחדשת במהירות יחסית. אולם במקרה הנוכחי – הצמחייה נראית דומה, אולם העובדה שהיא נמצאת בעיר הופכת את התוצאות לבלתי ידועות. "המערכת העירונית עשויה להיות שונה מזו המוכרת לנו בטבע. בחיפה הצומח הטבעי מעורב במינים אחרים שמקורם בצמחית הגינות. הקרקע שונה במאפייניה מהקרקע הטבעית והיא מעורבת בפסולת בניין, בתשטיפים עירוניים. מצב זה טרם נלמד וקשה להסיק מהניסיון שנצבר בשטחים הפתוחים לגבי הצפוי במרחב העירוני".
