זהות מינית הומואים ולסביות דתיים

הומואים ולסביות [דתיים]: זהות של בחירה או זהות מולדת
מאמר שני בסדרה

כפי שציינתי במאמרי הקודם אחד השאלות העולות בקרב אנשים בחברה הדתית והלא דתית בהקשר של הזהות ההומו-לסבית היא האם זהות זו היא בגדר בחירה או שהיא מולדת ואינהרנטית לאדם? אם הטענה היא כי הומוסקסואליות היא בחירה, אז ניתן להכניס עמדה שיפוטית ביחס לעניין. כך למשל יהיו רבנים שיגידו שהומוסקסואליות היא בגדר כניעה ליצר הרע ועל האדם להתגבר על יצר זה ולתעל את מיניותו לכיוון הטרוסקסואלי.

הומוסקסואליות גנטית. מקור: ויקיפדיה. ברשיון cc3-by-sa מאת : blackcat
הומוסקסואליות . מקור: ויקיפדיה. ברשיון cc3-by-sa מאת : blackcat

מחקרים כיום מראים שמיניות הומוסקסואלית אינה בגדר בחירה. כיום, הגישה המדעית סוברת כי הומוסקסואליות מושפעת ממשתנים ביולוגים והינה נטייה גנטית מולדת, שיש לה השפעות פיזיות ונפשיות. הערכה הרווחת היא שנטייה הומוסקסואלית נותרת יציבה אצל רוב האנשים במשך רוב חייהם ונוטה להיות לא גמישה, בפרט כשמדובר בגברים, ושהיא מאפיינת 4–5 אחוזים מהאוכלוסייה באשר היא. נטייה זו קיימת בכל התרבויות באחוזים דומים. נטייתן המינית של נשים גמישה מעט יותר מזו של גברים, אולם אף היא רחוקה מגמישות מוחלטת. נראה שבניגוד למה שחשבו בעבר, ההשפעה של גורמים משפחתיים וחברתיים זניחה. אולם קיים מרכיב סביבתי, כך למשל נראה כי התעללות מינית בקרב בנים מגביר את הנטייה להומוסקסואליות. אולם מרכיב זה זניח יחסית ואינו מסביר את נטייתה של רוב האוכלוסיה ההומוסקסואלית. נראה כי מה שמכריע בעניין זה הוא ההשפעה הגנטית והביולוגית שהינה מובהקת. גורם משמעותי נוסף המשפיע על הזהות המינית הינו המאזן ההורמונלי של העובר ברחם אמו. כתוצאה ממנו מופיע אצל אנשים הומו-לסביים מבנה מוח האופייני מבחינות מסוימות לזה של בני המגדר השני. כך למשל מופיעים דפוסים קוגנטיביים רבים האופיינים למגדר השני והנוגעים למחזור שעות שינה וערות, ליכולות ורבליות, ולדפוסים של התמצאות במרחב (שניידל, תשס”ו).(1) כמו כן מחקרים שונים מראים כי ככל שלילד מסויים יש יותר אחים בוגרים הסיכוי שהוא יהיה הומוסקסואל גבוה יותר. דבר זה אינו מושפע מהאינטרקציה של הילד עם אחיו הבוגרים, אלא קורה עוד ברחם האם. נראה שהדבר קשור לכך שככל שהאם עוברת יותר הריונות עם עוברים זכריים, גופה מתחסן נגד ההורמונים הזכריים והעובר הזכרי האחרון חשוף לפחות טסטסטורון בהשוואה לעוברים הזכריים הקודמים. לסיכום נראה כי ווריאציות גנטיות וחשיפה הורמונלית משפיעה על מוחם של גברים ונשים ובהתאם לכך על נטייתם המינית. (2)

ידע מדעי זה סותר את העמדה הדתית הרווחת שרואה בהומוסקסואליות בחירה. הרב אבינר לדוגמא הוא מהרבנים המובהקים אשר מחזיקים בעמדה זה. הוא גם זה שהקים את מרכז “עצת נפש” בשנת 2001 שמטרתו להמיר את זהותם של הומוסקסואלים ולהופכם להטרוסקסואלים. רבנים רבים הפנו הומוסקסואלים למרכז זה והמסר שם הוא ששינוי הנטייה המינית הוא אפשרי אם האדם רק יתאמץ. אולם האם אפשרי להמיר את זהותו המינית של אדם ?

הרב רון יוסף, בן 38, הומוסקסואל בעצמו והעומד בראש ארגון הו”ד, אסף נתונים על אנשים שעברו דרך מרכז “עצת נפש” ויש להתייחס, לדעתי, בכובד רוב לנתונים הבאים. הרב יוסף גילה כי מבין 291 הפונים, 94 התחתנו מתוך אמונה ש”זה יעבור” אולם 59 מהם התגרשו או נמצאים בהליכי גירושים. 30 אנשים הגדירו את הטיפול כהצלחה ואילו 261 ככשלון. 248 אנשים אנשים הצהירו שלא חל שינוי בנטייתם לאחר הטיפול, 24 אמרו שהם נמשכים כעת יותר לנשים ואילו 19 דיווחו על איבוד כל חשק מיני. מטופלים רבים דיווחו כי לאחר הטיפול סבלו מדיכאונות ממושכים, שנאה עצמית, פגיעה בתפקוד ובחשק המיני ומשבר באמונה. רק 55 אנשים פנו לאחר מכן לפסיכולוג מוסמך. 57% מבין המטופלים חזרו בסופו של דבר בשאלה (חלוץ, 2012).(3)

אין זה אומר שאדם שמגלה כי נטייתו המינית היא הומוסקסואלית חייב לפעול ולממש נטייה זו אם הוא מרגיש שהיא סותרת באופן מהותי את זהותו הדתית. הבחירה תמיד קיימת לגבי מימוש או אי מימוש הזהות המינית. אך יש חשיבות להבנת משמעות הזהות המינית, מהותה ובהתאם לכך לרווח ולמחיר שיש במימוש נטייה מינית זו. הבנה זו היא שמאפשרת, לדעתי, לאדם לקבל את ההחלטותיו לגבי אופן פעולתו והתנהגותו בעולם ממקום אמיתי ונכון יותר.

בבליוגרפיה- הערות שוליים:

(1) שניידל, ז. תשס”ו. מקומם של דתיים הומולסביים בחברה הדתית. אקדמות: כתב עת למחשבה יהודית, י”ז: 85-114.
(2) מתוך הרצאה של הפסיכיאטר פרופ’ יורם יובל מתוך סדרת ההרצאות בשם: המוח שלו המוח שלה שהתקיים במודיעין (2013).
(3) חלוץ, ד. נובמבר 30, 2012. די לכיבוש (היצר). מוסף הארץ.

מאת: ד”ר עירית קורן, מטפלת קלינית, מרצה והמחברת של הספר “ארון בתוך ארון: סיפוריהם של הומואים ולסביות דתיים” בהוצאת ידיעות אחרונות.