חיטוי מבוסס על מי ברז

חוקרים ישראלים פיתחו טכנולוגיה מהפכנית לייצור חומר חיטוי מבוסס על מי ברז

הטכנולוגיה עשויה להחליף כימיקלים מזיקים כמו אקונומיקה, ספטול, כלורהכסידין ותייתר את השימוש במכלי פלסטיק חד פעמיים.

דמיינו שהיה ברשותכם מכשיר שבלחיצת כפתור, היה מייצר חומר אנטיבקטריאלי יעיל להפליא שניתן לנגב או להשפריץ כמעט בכל מקום, כאשר כל מה שצריך לעשות זה למלא את המיכל שלו במים רגילים מהברז. יתרה מכך, לשאריות החומר אין כלל השפעה סביבתית וניתן בלי בעיה לסלק למי השפכים, מה שלא אפשרי לומר (גם אם עושים) על שאר חומרי החיטוי. האם זה אפשרי? לא רק שזה אפשרי, זה גם עובד.
כיום עם הגידול באוכלוסייה גדל גם הצורך לייצר סביבה נקייה בוודאי במקומות מועדים כגון בתי חולים אך גם בסביבה הביתית. בתי החולים בארה”ב ואירופה מדווחים כי כ- 7 מיליון חולים שנדבקים במחלות זיהומיות בבתי החולים (HAI) ועל כ- 150,000 מקרי מוות בשנה. העלות הכוללת של הידבקויות אלו היא כ- 30 מיליארד דולר בשנה.

חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן פיתחו טכנולוגיה חדשה ומהפכנית לייצור חומר חיטוי עוצמתי המבוסס על מי ברז. מדובר על חומר חיטוי שאינו פוגע בסביבה כלל, מבטיחים החוקרים, ובעל יתרונות רבים: החומר יעיל ובטוח לשימוש, אינו מזיק לבני אדם במגע, בהרחה ואף בשתייה (בכמות הפחותה מ- 10 ליטר), ואינו מזהם את מי התהום ובעל יכולת השמדה מוחלטת של כל סוגי החיידקים, נבגים ווירוסים ביניהם גם חיידקי על העמידים לאנטיביוטיקה. הטכנולוגיה עתידה להחליף את הצורך בשימוש בכימיקלים המזיקים לסביבה כגון אקונומיקה, ספטול, כלורהכסידין ועוד ותייתר את השימוש המוגזם והמזהם במכלי פלסטיק חד פעמיים.

החומרים המוצעים היום בשוק, שניתן לסווג אותם כבעלי אפקטיביות אנטי בקטריאלית, דורשים משנה זהירות תוך השימוש. לדוגמא, האקונומיקה שקיימת כמעט בכל משק בית וגם בבתי חולים לשטיפת רצפות, אולם אף אחד לא מעלה בדעתו לשטוף איתו את קרש החיתוך לא כל שכן ירקות. יתרה מכך, השימוש באקונומיקה ככל הנראה לא ייעשה בסביבת ילדים. אם ניקח צעד קדימה אף אחד לא מעלה בדעתו “לרסס” טיפות של אלכוהול מפתח היציאה במזגן כשאחד מבני הבית חולה בשפעת כדי למנוע הדבקה של שאר בני המשפחה

החוקרים מהמעבדה של פרופ’ דורון אורבך, מומחה בינלאומי לאלקטרוכימיה מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בר-אילן, הם אלו שמביאים את הבשורה בתחום פיתוח חומר חיטוי הדור הבא שהינו בטוח ויעיל שבנוסף לכל יהיה זול וזמין. ההמצאה מוגנת בפטנט. רישום הפטנט בישראל ובמספר מדינות בעולם נעשה על ידי ביראד חברה למחקר ופיתוח בע”מ, חברת מסחור הידע של אוניברסיטת בר-אילן.

חשוב להדגיש כי חומר החיטוי מבוסס מים קיים בעולם והינו מאושר לשימוש על ידי ה- FDA, חברות רבות בעולם גילוי את הפוטנציאל מייצרות את החומר בטכנולוגיית ייצור מיושנת המובילה לייצור מוצרים יקרים, לא ניידים, עם בעיות אחזקה גדולות כמו תקלות חוזרות של אבנית שפוגעת במוצר ויעילות השמדה פחותה.

תהליך הייצור שלנו, מסבירים החוקרים מנצל בנוסף גם את החמצן המומס במים וגם את המלחים הקיימים, בשונה מאחרים. “זאת ועוד, בשונה מטכנולוגיות אחרות הכוללות שני תאים גדולים עם ממברנה שמפרידה בין התאים, מה שגורם למכשירים הללו להיות גדולים מסורבלים ויקרים, הצלחנו לייצר מערכות פשוטות קטנות זולות ללא ממברנה, אפקטיביות ביותר, שיכולות להיות מוטמעות אפילו בתוך צינור. כל זה הושג בעזרת הידע שנצבר במסגרת מחקר ארוך שנים”.

הפלטפורמה עליה מושתתת הטכנולוגיה מאפשרת לייצר מגוון של פתרונות ליצירת חללים\מעברים נקיים מחיידקים \מיקרו אורגניזם: לדוגמא: התזה – תרסיסים (לחיטוי משטחים, מכשירים, מיטות, ארוניות, אמבטיה, שירותים ועוד), קונטיינרים לטבילה (טבילת מכשירים, ידיים וכו’), מגבונים מחטאים, שטיפת ידיים, שטיפת נעליים, דליים לשטיפת ריצפה וחיטוי, מערכת מיזוג אוויר, מכונות כביסה, טיהור אוויר Dry Fog (לחיטוי מכשירים, גופים גדולים, חלל החדר).

אז איך זה עובד? באמצעות תכנון מערך של אלקטרודות בעלות מבנה ננומטרי עם תכונות פני שטח ייחודיות. המפגש בין המים לאלקטרודה יוצר חומר ניקוי בסביבה מימית ייחודית. השילוב ביניהם מוליד יכולת אנטי בקטריאלית אפקטיבית למיקרואורגניזמים (חיידקים, וירוסים ונבגים) בה בעת בטוחה למאקרו אורגניזמים (גופים גדולים יותר כמו תאי העור שלנו).

“היכולת לייצר אלקטרודות במגוון צורות וטקסטורות מאפשר הטמעה של הטכנולוגיה כמעט בכל אפליקציה.” מדגיש ד”ר ערן אברהם. “החל ממגבת אנטיבקטריאלית, “קסטה” בתוך מבנה של מזגן, מיכל לשטיפת ירקות ופירות ובשר, ספריי נייד, מתקן לייצור מטליות חד פעמיות אנטיבקטריאליות ועוד המון אפליקציות. לטכנולוגיה שלנו גם יכולת להסיר שאריות חומרי הדברה מפירות וירקות.” “דמיינו סיטואציה בה אתם בקניון הומה אדם ומעוניינים להשתמש בשירותים הציבוריים שבקניון. כל שעליכם יהיה לעשות, זה להוציא את מיכל הספריי הקומפקטי, לגשת לברז הקרוב, ללחוץ על כפתור ההפעלה ולהמתין כשתי דקות. כעת ברשותכם חומר חיטוי שיאפשר לכם בהינף ריסוס לחטא את האסלה וחלל השירותים”

ד”ר יצחק כהן מוסיף : “חומרי חיטוי הקיימים היום הם בעייתיים, בשונה מטכנולוגיית החיטוי הייחודית שלנו, על אף שהם נפוצים מאוד בשימוש בבתי חולים\מרפאות\מעבדות, כגון: ספטול – החומר נפוץ מאוד בבתי החולים, אך מצד שני יקר ומייבש את העור. חומר הספטול היום הוא בעייתי והשימוש בו מוטל בספק כי קיימים יותר ויותר דיווחים על חיידקים שפיתחו עמידות אליו . כלורהקסידין המשמש לרוב לחיטוי ציוד רפואי ומשטחים קיימים. החומר דליק, נפיץ ומסוכן למוצרי חשמל וגם לגביו דווח כי קיימים חיידקים שפיתחו עמידות כלפיו. אמוניה רבעונית המשמש לחיטוי ציוד מעבדה הוא חומר רעיל. הכימיקלים על סוגיהם השונים הם חומרים שפוגעים גם באיכות המכשירים וחיי המדף שלהם”.

היזם ברק דרור ונדרמן בעל ניסיון עשיר ביזמות, ניהול ופיתוח עסקי, שתר אחר טכנולוגיות פורצות דרך, עמל על מסחורה ועל הקמתה של חברת: AqooA Solutions, Eco Sanitizing Technologies.
“פיתחנו את הטכנולוגיה בכמה אבי טיפוס ואנחנו בשלב הסופי מבחינת R&D. כרגע אנחנו יוצאים לסבב של גיוס כסף ובהמשך נתמקד בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה ועיצוב המוצר”. מציין ונדרמן.

לאחרונה התבצע ניסוי באחד מבתי החולים בארץ לבדיקת יעילות החומר בתנאי שטח אמתיים. בניסוי נלקחו
חיידקים פתוגנים מחולים במחלקות השונות. החיידקים נבחרו בגלל שלוש קטגוריות חשובות: אלו הם חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, עמידים לסביבה מימית ואלו הם חיידקים “ששורצים” בבתי חולים. התוצאות הן חד משמעיות. כעבור מס’ דקות חשיפה לחומר החיטוי הושמדו כל החיידקים, במקרים מסוימים אפילו מספר שניות בודד הספיק. עכשיו, דמיינו שבחדר האשפוז חלל החדר ,הווילונות השיש ואפילו עמוד האינפוזיה בא במגע עם חומר החיטוי בתדירות גבוהה.

במהלך המחקר פותחו מספר מודלים של אבי טיפוס (ספריי נייד ומיכל לטיפול בירקות ופירות) .בעזרת חברת “ביראד” יוצאים כרגע החוקרים לסבב של גיוס כספים ואיתור משקיעים ובהתמקדות בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה ועיצוב המוצר.

ד”ר פרנסיס שליט, סמנכ”לית לפיתוח עסקי בביראד מסבירה את החשיבות של ההמצאה: “קיימים בשוק חומרי חיטוי רבים הנקראים ‘אנטי-בקטריאליים’, אבל החומר הזה מבוסס על מים זול מהם בסדר גודל, פי שלוש קטלני מהם, פי שבע פחות רעיל לבני אדם, משמר את היכולת הזו הרבה יותר זמן (חודשים ושנים) ומכסה מספר רב של סוגי חיידקים”. ד”ר שליט משוכנעת שתעשיות רבות ירצו להוסיף את החומר הזה למוצרים שלהן ולזכות בתכונות חשובות בעלות נמוכה.