טכנולוגיה חדשה לאיבחון סרטן הקיבה

מדעני הטכניון פיתחו טכנולוגיה חדשה לאיבחון מוקדם של סרטן הקיבה

השיטה החדשנית, שפותחה בטכניון, מאפשרת איתור אנשים המצויים בקבוצת הסיכון, וכן איבחון של הגידול בשלב המוקדם ביותר. כתב העת היוקרתי Gut, המדווח על המחקר, מציין כי מדובר בבדיקה זולה, מהירה, פשוטה ולא פולשנית

טכנולוגיה חדשנית לאיבחון סרטן הקיבה, אשר פותחה בטכניון, מאפשרת איבחון מוקדם של המחלה וכן איתור אנשים המצויים בקבוצת הסיכון של המחלה. לאיבחון החדש, המבוסס על בדיקת נשיפה, יתרונות בולטים על פני טכנולוגיות-איבחון קיימות: הוא פשוט, זול, מהיר ולא פולשני. כך מדווח כתב העת Gut.

סרטן הקיבה הוא אחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר, והתפתחותו מחייבת במקרים רבים איבחוני אנדוסקופיה (הכרוכים בצום, הזרקת חומר הרגעה והחדרת צינור דרך הוושט) וכן טיפולים קשים כגון כימותרפיה, הקרנה וכריתה חלקית או מלאה של הקיבה. המחלה מתפתחת בכמה שלבים מוגדרים-היטב, אולם כיום אין שום שיטה יעילה, אמינה ולא-פולשנית לאיבחונה בשלבים מוקדמים. לפיכך, אנשים רבים מתים מן המחלה רק משום שלא אובחנו בזמן.

הטכנולוגיה החדשנית, שפותחה על ידי פרופסור חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית בטכניון, מאפשרת איבחון של הגידול בשלב המוקדם ביותר – Premalignant Lesion – שבו מתחיל התא הבריא להפוך לתא סרטני.

המחקר המתפרסם ב- Gut, כחלק מעבודת הדוקטורט של מר הייתם עמל ובשיתוף פעולה עם קבוצת המחקר של פרופסור מרסיס ליגה מלטביה, מבוסס על המדגם הגדול ביותר בניסוי בתחום זה: 484 נבדקים, 99 מהם חולים-מאובחנים בסרטן הקיבה. כל נבדק עבר בדיקת הֶלִיקוֹ‏בַּ‏קְטֶר פִּילוֹרִי (Helicobacter pylori – חיידק המהווה גורם סיכון לסרטן הקיבה), ונלקחו ממנו שתי דגימות נשיפה.

הדגימה הראשונה מכל נבדק נותחה בטכניקת GCMS, המודדת את החומרים האורגניים הנדיפים שבהבל הפה. לדברי החוקרים, טכנולוגיית GCMS אינה ישימה לצורך איבחון שכן היא יקרה מאוד ודורשת תהליכי עיבוד ארוכים ורמת מומחיות גבוהה.

הדגימה השנייה נבדקה בטכנולוגיה הייחודית שפיתח פרופסור חאיק (nanoarray analysis), בשילוב אלגוריתם לזיהוי תבניות. הממצאים:

א. הטכנולוגיה החדשה מאפשרת להבחין, על סמך דפוס ההופעה של 8 רכיבים ספציפיים (מתוך 130) בהבל הפה, בין שלוש קבוצות: חולים בסרטן הקיבה, נבדקים הסובלים מגידולים קדם-סרטניים (precancerous lesions) בקיבה, ואנשים בריאים.

ב. הטכנולוגיה החדשה מאפשרת להבחין באופן מדויק בין שלבים קדם-סרטניים שונים.

ג. באמצעות הטכנולוגיה האמורה אפשר לאתר את הנבדקים הנמצאים בקבוצת סיכון לסרטן הקיבה.

ד. האיבחון מדויק ללא תלות בגורמים אחרים כגון גיל, מין, עישון, צריכת אלכוהול ושימוש בתרופות אנטי-חומציות.

לסיכום, שיטת Nanoarray analysis שפותחה על ידי פרופסור חאיק היא טכנולוגיה מדויקת ורגישה, המהווה אלטרנטיבה זולה ופשוטה לבדיקות הקיימות (כגון GCMS). טכנולוגיה זו תאפשר איתור מוקדם ומדויק של השתייכות לקבוצת סיכון וכך תמנע בדיקות פולשניות (אנדוסקופיה) מיותרות. כדי להעריך את הטכנולוגיה האמורה כשיטת איבחון מדויקת וישימה מתנהל כעת באירופה מחקר קליני נרחב, שבו משתתפים אלפי חולים הסובלים מגידולים או מקדם-גידולים.

על פרופסור חוסאם חאיק

פרופסור חוסאם חאיק, שהצטרף לסגל הפקולטה להנדסה כימית בטכניון בשנת 2006, שוקד מאז על פיתוחה של טכנולוגיה חדשנית ובלתי-פולשנית לאבחון סרטן ומחלות נוספות. בבסיס הטכנולוגיה הזו ניצב "האף האלקטרוני" – התקן המסוגל לזהות את המחלה על פי נשימתו של הנבדק.

פרופסור חאיק, יליד נצרת, סיים את לימודי הדוקטורט בטכניון (מסלול ישיר) כבר בגיל 27, ויצא לפוסט-דוקטורט במכון ויצמן וב-Caltech (המכון הטכנולוגי של קליפורניה. הוא חזר לטכניון כחבר סגל בשנת 2006, והאיחוד האירופי, שהתרשם מאוד מהמחקר שלו בתחום ההרחה המלאכותית, העניק לקבוצות המחקר שלו כמה מענקים של מיליוני יורו. כיום הוא עומד בראש מַאֲגָד (קונסורציום) שבו שותפים חברת 'סימנס' וכן אוניברסיטאות, מכוני מחקר וחברות בגרמניה, אוסטריה, פינלנד, אירלנד, לטביה וישראל. מאז הצטרפותו לטכניון כאיש סגל בפקולטה להנדסה כימית בסוף 2006 זכה פרופסור חאיק בעשרות פרסים, מענקים ואותות כבוד. בין השאר הוא זכה בפרס ההצטיינות ע"ש מארי קירי, מענק (European Research Councel) ERC, מענקי קרן ביל ומלינדה גייטס, ועוד. הוא נבחר לרשימת 35 המדענים הצעירים המובילים בעולם בדירוג של MIT, קיבל אות 'אביר במסדר האקדמאים' מטעם ממשלת צרפת וזכה בפרס הרשל ריץ (פעמיים), פרס טנא לננו-טכנולוגיה, פרס האלווי למדעים יישומים, ועוד כ-45 פרסים ואותות כבוד אחרים. הוא קיבל גם את פרס ההוראה הגבוה ביותר שמעניק הטכניון – פרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי. בשנת 2014, וביוזמת נשיא הטכניון, הוביל פרופסור חאיק, בליווי הפדגוגי של פרופסור-משנה מירי ברק, קורס פתוח מרובה-משתתפים (MOOC – Massive Open Online Course) בתחום "ננו-טכנולוגיה וננו-חיישנים", שאליו נרשמו כ-42,000 איש.