יום האישה הבין-לאומי- נשים רק 34% מדרגי הניהול
לרגל יום האישה הבינלאומי מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים השופכים אור על מעמדן של נשים ומאפייניהן הדמוגרפיים. מן הנתונים עולה כי בסוף שנת 2016 חיו בישראל 3,160,900 נשים בנות 15 ומעלה. חלקן של הנשים בנות 65 ומעלה מכלל אוכלוסיית הנשים היה 12.5%, בהשוואה ל-10.1% בקרב הגברים.
עוד מתחוור כי בקרב בני 65 ומעלה חלקן של הנשים היה 55.7%, בהשוואה ל-50.4% בכלל האוכלוסייה. בקרב בני 85 ומעלה חלקן של הנשים הגיע ל-62.4% (חלקן הגבוה של הנשים בקרב בני 65 ומעלה נובע בעיקר מתוחלת חיים גבוהה יותר מזו של הגברים). בקרב בנות 65 ומעלה, 37.6% היו אלמנות לעומת 10.4% מהגברים בקבוצת גיל זו.
• בקרב בנות 29-25, 51.6% מהנשים באוכלוסיית היהודים ואחרים היו נשואות, לעומת 74.9% מהנשים הערביות בקבוצת גיל זו.
• אחוז רווקות בנות 49-45 עמד על 9.7% בקרב כלל האוכלוסייה. בקרב היהודיות ואחרות אחוז הרווקות עמד על 9.1% ואילו בקרב הערביות 12.1%. לשם השוואה לפני עשור, ב-2005, עמד הנתון על 6.4% בקרב כלל האוכלוסייה (יהודיות ואחרות – 5.8% וערביות – 10.2%).
• 53,579 נשים נישאו בשנת 2015. 48,016 (כ-90%) נישאו לראשונה. הגיל הממוצע של הנשים שנישאו לראשונה עמד על 25.2, בהשוואה ל-24.6 שנים ב-2005.
• הגיל הממוצע בנישואין ראשונים של כלות יהודיות (26.1) ונוצריות (25.8) היה גבוה בהשוואה לכלות מוסלמיות (22.2) ודרוזיות (24.1).
• כ-176.8 אלף נשים ילדו במהלך שנת 2016. מספר הילדים הממוצע שאישה בישראל צפויה ללדת במהלך חייה (שיעור פריון כולל) הוא 3.11 ילדים, גבוה מזה הקיים במדינות ה- OECD- 1.7.
• הגיל שבו נשים יולדות את ילדן הראשון עולה, בין השאר בעקבות העלייה בגיל הנישואין. בשנת 2016 היה גילן הממוצע של נשים שילדו את ילדן הראשון 27.6 בהשוואה ל-26.8 בשנת 2006.
• 5.2% מכלל התינוקות שנולדו לנשים יהודיות בשנת 2016 היו לנשים רווקות, פי 2 מחלקם לפני כ-20 שנה. נשים רווקות נוטות ללדת לאחר גיל 30, ובמיוחד בגילים 39-35.
משפחה ומגורים
• בשנת 2017, כ-1.1 מיליון נשים בגיל 15 ומעלה היו אימהות לילדים עד גיל 17 (כ-36% מן הנשים בגיל 15 ומעלה). כ-90% מאימהות אלה חיו עם בן זוג. היתר, כ-107 אלף נשים, עמדו בראש משפחות חד-הוריות.
• אחוז גבוה יותר מן הנשים הערביות היו אימהות לילדים עד גיל 17, בהשוואה לנשים היהודיות (כ-43% ו-35%, בהתאמה).
• כ-11% מהאימהות היהודיות לילדים עד גיל 17 עומדות בראש משפחות חד-הוריות, בהשוואה לכ-7% מהאימהות הערביות בדומה לשנים הקודמות.
יותר ממחצית (59%) מהאימהות, העומדות בראש משפחה חד-הוריות עם ילדים עד גיל 17, היו גרושות, ב-19% – רווקות (כמעט כולן נשים יהודיות), ב-14% -נשואות אך חיות בנפרד וביתר אלמנות – 8%.
• כ-9% מן הנשים בגיל 15 ומעלה, גרות בגפן (כ-267 אלף נשים), בהשוואה לכ-7% מהגברים, בדומה לשנים הקודמות. אחוז הנשים היהודיות הגרות בגפן גבוה מאחוז הנשים הערביות הגרות בגפן (כ-10% לעומת כ-4%, בהתאמה).
• אחוז הנשים בגיל 65 ומעלה, הגרות בגפן גדול כמעט פי 3 מן האחוז בקרב הגברים בגיל זה (כ-31% בהשוואה לכ-12%, בהתאמה) בדומה לשנים הקודמות.
עבודה בשנת 2017
• אחוז ההשתתפות בכוח העבודה של נשים בגיל 15 ומעלה (כוח העבודה כולל מועסקים ובלתי מועסקים) הגיע ל-59.3%, לעומת 69.0% בקרב הגברים.
• בשנת 2017, אחוז הנשים הבלתי מועסקות מכוח העבודה הגיע ל-4.3% לעומת 4.1% בקרב הגברים הבלתי מועסקים.
• 68.2% מכלל המועסקות עבדו עבודה מלאה בדרך כלל (35 שעות ויותר בשבוע) ו-31.8% עבדו עבודה חלקית בדרך כלל (פחות מ-35 שעות בשבוע). בקרב הגברים לעומת זאת, 87.1% מהמועסקים עבדו עבודה מלאה בדרך כלל ו-12.8% עבדו עבודה חלקית בדרך כלל. מבין הנשים שעבדו עבודה חלקית בדרך כלל, 13.0% עבדו חלקית שלא מרצון, כלומר חיפשו עבודה במשרה מלאה או נוספת אך לא מצאו (בדומה לגברים שעבדו חלקית בדרך כלל ועשו זאת שלא מרצון).
• 29.3% מהאימהות עבדו חלקית בדרך כלל. אימהות אשר הילד הצעיר שלהן בגילי 4-0 נוטות יותר לעבוד במשרה חלקית. 31.0% מהן עבדו במשרה חלקית בדרך כלל בשנת 2017. לעומת זאת, רק 27.3% מבין האימהות לילד הצעיר בגילי 14-10 עבדו בעבודה חלקית בדרך כלל.
• אחוז האימהות הנשואות המשתתפות בכוח העבודה הגיע ל-76.2%. 78.3% בקרב אימהות לילד אחד, 79.8% בקרב אימהות ל-2 ילדים ו-64.9% בקרב אימהות ל-4 ילדים או יותר. אחוז ההשתתפות בכוח העבודה של אימהות חד-הוריות היה גבוה מזה של האימהות הנשואות: 80.2%. גם אחוז הבלתי מועסקות בקרב האימהות החד-הוריות היה גבוה יותר מאשר בקרב אימהות נשואות (4.5% לעומת 3.7%, בהתאמה).
• כ-10 אלף נשים התייאשו מחיפוש עבודה ב-2017, לעומת כ-11 אלף גברים. 46.7% מכלל המתייאשים היו נשים.
• 91.0% מהנשים המועסקות הן שכירות, לעומת 84.6% בקרב הגברים.
• מספרן של השכירות המקבלות את שכרן באמצעות חברות כוח אדם (כולל קבלני כוח אדם שאינם קבלני משנה) הגיע לכ-19.1 אלף, ומספר הגברים השכירים הגיע ל-19.5 אלף. חלקן של הנשים מכלל השכירים המקבלים את שכרם באמצעות חברות כוח אדם הגיע ל-49.4%, בהשוואה לחלקן של השכירות מכלל השכירים שעמד על 49.0%.
• בשנת 2017 היו בישראל 122.4 אלף נשים שעבדו כעצמאיות. מספר זה מהווה 6.8% מכלל הנשים המועסקות. כאשר בקרב האימהות אחוז העובדות כעצמאיות מכלל האימהות המועסקות עומד על 10.2%.
משלח יד בשנת 2017
• חלקן של הנשים המועסקות בקרב בעלי משלח יד אקדמי הגיע ל-56.2%. חלקן של המנהלות מכלל המנהלים הגיע באותה שנה ל-34.5%.
• בתחום ההייטק עבדו 104.1 אלף נשים ב-2017, לעומת 198.6 אלף גברים המועסקים בתחום זה. הנשים היו 34.4% מכלל המועסקים בתחום זה.
• בחינת משלחי היד ברמה מפורטת יותר מראה, כי יותר משליש מהנשים היו מועסקות במשלחי יד נשיים מסורתיים: מטפלות סיעודיות במשקי בית, אחיות מוסמכות, סייעות למורים, עובדות סוציאליות ויועצות בתחומי חברה ורווחה, מנהלות חשבונות, עובדות מזכירות, מנהלות משרדים, פקידות משרד כלליים, קופאיות ומוכרות כרטיסים, מורות בבתי ספר יסודיים, מטפלות לילדים, מורות לחינוך מיוחד, מחנכות לגיל הרך ובעלות משלח יד בתחום ההוראה. בכל אחד ממשלחי היד הללו, הנשים מהוות יותר מ-70% מהמועסקים במשלח היד.
