כיצד וציפורים יונקים שומרים על טמפרטורת גופם?

מדענים ישראלים גילו את המוטציות העשויות להסביר את התופעה של ויסות טמפרטורת הגוף של יונקים וציפורים 

מדענים מאוניברסיטת בן-גוריון קבעו, לראשונה, מה הן המוטציות הגנטיות הסבירות ביותר להסבר כיצד יונקים וציפורים הפכו לבעלי דם חם. ממצאי המחקר פורסמו לאחרונה בכתב העת Nature Ecology & Evolution http://www.nature.com/articles/s41559-016-0041)

החוקרים חיפשו את המוטציות הפונקציונליות (שינויים בעלי השפעה בגנום) שהופיעו מחדש באופן בלתי תלוי במהלך האבולוציה, ולכן הן המועמדות הטובות ביותר להסביר את ההתפתחות הבלתי תלויה של תכונות בקבוצות מינים שאינן קשורות זו לזו. תהליך זה הוא תופעה מוכרת באבולוציה הנקראת “אבולוציה מתכנסת” (כמו התפתחות כנפיים אצל עטלפים וציפורים), אך היא חסרה הסבר מולקולרי מניח את הדעת.

החוקרים זיהו לראשונה את האוסף השלם של מוטציות “מתכנסות” כאלה במהלך האבולוציה של זוחלים, ציפורים ויונקים (300 מיליון שנה של אבולוציה). לאחר מכן הם לקחו את המחקר צעד קדימה, ותהו האם המוטציות הללו יכולות להסביר אירוע מוכר של אבולוציה מתכנסת. לאחר שהם גילו שרוב המוטציות המתכנסות הופיעו באופן בלתי תלוי אצל ציפורים ואצל יונקים, הם שאלו את עצמם איזו תכונה נוצרה באופן בלתי תלוי בשני מינים אלה, ומיד בדקו אם מדובר בתכונה של שימור טמפרטורת הגוף.

ואכן, גנים המעורבים בשמירה על טמפרטורת הגוף רכשו את אותן המוטציות (באופן בלתי תלוי) בקרב ציפורים ויונקים. זוהי הפעם הראשונה שניתן הסבר מולקולרי לתופעה האבולוציונית הזו.

פרופ’ דן משמר מהמחלקה למדעי החיים באוניברסיטה, יחד עם הסטודנט לירון לוין, ערכו את הניתוח הראשון של 300 מיליון שנות אבולוציה וגילו את הבסיס המולקולרי להתפתחות חיות בעלות דם חם.

פרופ’ משמר הוא ראש המרכז לגנומיקה ורפואה אבולוציוניות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

את המחקר מימנו קרנות מחקר של הקרן הישראלית למדע, קרן המדע הדו-לאומית ומענק מהמחלקה למדעי החיים של צבא ארצות הברית.