מדוע לומדים חינוך ומה מקנים לימודי ההוראה?

לימודי הוראה: סקר חדש שופך אור על ההתנסות בהוראה, שביעות הרצון שלהם, שיפור מיומנויות והסיבות לבחירה בלימודי הוראה 

בשנת תשע”ג החלו את לימודיהם קרוב ל6000  סטודנטים חדשים במכללות האקדמיות לחינוך. במסגרת סקר השכלה גבוהה תשע”ד  השיבו כ-700 על סקר השכלה גבוהה שפנה לסטודנטים שהחלו ללמוד תואר ראשון באוניברסיטאות, במכללות אקדמיות ובמכללות האקדמיות לחינוך בשנת תשע”ג (2012/13). בסקר שמימנה הות”ת הסטודנטים נשאלו על ההתנסות בהוראה, על שביעות הרצון שלהם מהלימודים וכן על הסיבות לבחירתם בלימודי הוראה ועל השיפור מיומנויות שונות במהלך לימודיהם.
הסיבות לבחירה בלימודי הוראה
91.3% מהסטודנטים בחרו ללמוד הוראה כיוון שהוא מעניין ומתאים לכישוריהם. 75.3% ציינו שבחרו ללמוד הוראה לשם רכישת השכלה כללית וכן 74.8% ציינו שבחרו ללמוד לשם פיתוח קריירה ורכישת מקצוע. מחצית מהסטודנטים (50.9%) ציינו שבחרו ללמוד הוראה בשל שיקולים חברתיים. 67.3% מהסטודנטים הערבים בחרו במקצוע ההוראה מסיבה זו, לעומת 43.2% מהסטודנטים היהודים שלמדו במכללות המשויכות לחינוך הממלכתי ו-55.9% מהסטודנטים היהודים שלמדו בחינוך הממלכתי-דתי. שיקולי תעסוקה ושכר היו שכיחים יותר בקרב הסטודנטים הערבים (61.8%) מאשר בקרב היהודים (42.0% בחינוך הממלכתי ו-47.3% בממלכתי-דתי;).
סיבות לבחירה מוסד לימודים
המיקום הגאוגרפי היה השיקול הנפוץ ביותר לבחירת מוסד הלימוד בקרב הסטודנטים במכללות האקדמיות לחינוך; 69.8% מהסטודנטים ציינו זאת כסיבה לבחירת מוסד הלימודים. שיקול זה היה שכיח יותר בקרב יהודים מאשר בקרב ערבים (כ-72% ו-61.7%, בהתאמה). למעשה, בקרב הערבים הסיבה הנפוצה ביותר הייתה רמת ההוראה במוסד (75.0%). בקרב היהודים רק 64.4% ציינו סיבה זאת בחינוך הממלכתי, ו-55.9% בחינוך הממלכתי-דתי. ללומדים בחינוך הממלכתי-דתי הסיבה הנפוצה ביותר הייתה הצביון של מוסד הלימודים (81.4%), בעוד שבקרב שאר הסטודנטים היהודים רק 25.8% ציינו סיבה זו ובקרב הערבים – 14.1% בלבד .

מאפייני הקבלה ללימודים
מאפייני הקבלה למכללות האקדמיות לחינוך שונים מאשר בשאר המוסדות להשכלה גבוהה. כדי להתקבל ללימודים עברו רוב הסטודנטים במכללות האקדמיות לחינוך ריאיון אישי (79.4%) לעומת 29.4% מתוך סה”כ הסטודנטים במכללות האקדמיות ובאוניברסיטאות

למידה ושיפור כישורים
סטודנטים לחינוך דיווחו על שיפור בכישוריהם במהלך השנתיים הראשונות ללימודים לתואר ראשון. 84.9% מהסטודנטים דיווחו על שיפור בידע הכללי שלהם במהלך הלימודים, 76.7% – ביכולות המתמטיות ו-73.6% – במיומנויות הלמידה .
מהשוואה של הממצאים במכללות האקדמיות לחינוך לאלה של האוניברסיטאות והמכללות האקדמיות עולה שבמכללות האקדמיות לחינוך יש גיוון רב יחסית בכישורים הנרכשים. אחוז גבוה יותר של סטודנטים לחינוך משפרים את המיומנויות המתמטיות שלהם (76.7% לעומת 50.3% באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות), את השליטה באנגלית (55.1% לעומת 38.7%), את ההבעה בכתב ובעל פה בעברית (67.9% לעומת 46.3%) ואת ההצגה בפני קהל (48.6% לעומת 32.4%;).

אפשרויות למידה באמצעות האינטרנט
רק 19.9% מהסטודנטים במכללות האקדמיות לחינוך ציינו כי קיימת אפשרות למידה באמצעות האינטרנט במרבית הקורסים, לעומת 32.1% במכללות האקדמיות ובאוניברסיטאות. 15.1% דיווחו כי כלל לא ניתן ללמוד קורסים באמצעות האינטרנט (28.4% באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות). גם אם נעשה שימוש באינטרנט הוא כמעט ואינו כולל צפייה בהרצאות מוקלטות, שכן רק 6.1% מהסטודנטים דיווחו על אפשרות זאת (לעומת 18.5% באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות). פחות ממחצית מהסטודנטים (48.1%) דיווחו על שימוש באתרי למידה וירטואליים, ו-61.1% בלבד השתמשו בתקשורת באמצעות האינטרנט למטרות למידה (באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות היה האחוז נמוך עוד יותר;).
שביעות רצון מרמת ההוראה
80.4% מהסטודנטים היו מרוצים מרמת ההוראה, 79.7% היו שבעי רצון מהיחס של המרצים, 76.9% – מרמת ההוראה של המרצים ו-75.0% – מרמת הקורסים. פחות ממחצית מהסטודנטים היו מרוצים מהיחס של המתרגלים ועוזרי ההוראה וכן מרמת ההוראה שלהם (46.7% ו-46.4%, בהתאמה). רק 59.8% מהם היו מרוצים מתכנית הלימודים ו-62.2% היו מרוצים מלימודי חינוך בפרט (ראו לוח 6).

מאפייני התנסות מעשית
יותר משלושה רבעים מהסטודנטים התנסו בהוראה מעשית בבתי ספר (78.9%) ו-19.5% בגן ילדים. כשליש מהסטודנטים (30.1%) דיווחו כי ההתנסות שלהם הייתה בדגם השותפות, ושאר הסטודנטים (46.3%) דיווחו כי ההתנסות שלהם הייתה בתהליך המסורתי. אחוז הסטודנטים היהודים שדיווחו על התנסות בדגם השותפות היה נמוך מזה של הערבים (27.4% לעומת 39.4%, בהתאמה). לא נמצאו הבדלים מובהקים בשביעות הרצון של הסטודנטים בין שני דגמי ההתנסות .
68.4% מכלל הסטודנטים דיווחו כי יש קשר בין תהליכי ההכשרה במכללה אקדמית לחנוך לתהליכי ההכשרה בבית הספר. בקרב הסטודנטים הערבים 81.0% דיווחו על קשר .
80.7% הרגישו שההתנסות תרמה להם מבחינה מקצועית (מתוכם, 88.4% מהערבים) ו-77.9% הרגישו שתרמו לתלמידים מבחינה מקצועית ואישית. בקרב הסטודנטים הערבים, 91.7% דיווחו כי הרגישו שתרמו לתלמידים מבחינה מקצועית ואישית לעומת כ-77% מהיהודים .
היקף השפעת ההתנסות על הרצון של הסטודנטים להיות מורים היה שונה בין הערבים ליהודים. בקרב היהודים כ-69% דיווחו על השפעה זו ואילו בקרב הערבים 85.5% דיווחו על כך .

79.5% מהסטודנטים היו מרוצים מההתנסות. 82.8% היו מרוצים במיוחד מחיזוק היכולת לעמוד מול כיתה ו-84.2% – מפיתוח כישורי הוראה ומיומנויות הוראה .
פחות ממחצית מהסטודנטים היו מרוצים מהמעורבות המקצועית במתרחש בבית הספר (47.3%).
76.2% מהסטודנטים דיווחו שהיו בקשר עם התלמידים, 73.1% היו בקשר עם מורה מאמן ו-47.7% היו בקשר עם אחראי מקצוע ההתמחות. רק אחד מכל חמישה סטודנטים (20.0%) היה בקשר עם המנהל, לעומת אחד מכל 8 בלבד (12.7%) בחינוך הממלכתי-דתי. למעשה, לכמחצית מהסטודנטים שהתנסו לא היה שום קשר עם המנהל, למחציתם לא היה שום קשר לאחראי השכבה, למערכת החינוך ולמפקחים, לבעלי תפקידים בבית הספר, לפסיכולוג בית הספר ולהורים. 15.9% היו בקשר עם אחראי השכבה, 6.8% עם פסיכולוג בית הספר, ו-9.9% עם מערכת החינוך והפיקוח .
רק 77.0% מהסטודנטים שהיו בשנת התנסות התנסו (במידה רבה או במידה רבה מאוד) בהוראה בכיתה ו-12% התנסו במידה מועטה. 38.2% התנסו בהערכת תלמידים ו-31.5% בתכנון תכנית הלימודים. 15.9% השתתפו בישיבות צוות ושיעור נמוך מאוד של סטודנטים השתתפו באספות הורים, בטיולים ובפעילות מחוץ לבית הספר.
באופן מפתיע, בהשוואה בין סטודנטים בדגמי ההתנסות השונים, לא נמצאו הבדלים מובהקים ביחס למידת הקשר המקצועי עם הגורמים השונים בבית הספר (מורים מנהל וכו’) וברמת ההשתתפות בפעילות הוראה

עבודה במהלך הלימודים
יותר ממחצית מהסטודנטים עבדו במהלך לימודיהם (55.6%), מתוכם 42.3% במקצוע ההוראה. 92.0% עשו זאת לצורך פרנסה ו-38.5% – על מנת לרכוש ניסיון מקצועי.
87.6% מהסטודנטים העריכו שיש להם סיכויים לעסוק בהוראה לאחר הלימודים, אך מבין הסטודנטים הערבים רק 72.4% העריכו שיש להם סיכויים טובים לעסוק בהוראה
סטודנטים ערבים בחינוך הממלכתי
בקרב הסטודנטים הערבים שלמדו במכללות בחינוך הממלכתי שנת ההתנסות הייתה משמעותית יותר מאשר בקרב היהודים כך אחוז גבוה יותר של סטודנטים ערבים רצו להיות מורים בעקבות שנת ההתנסות (85.5% לעומת כ-68% מהסטודנטים היהודים).
אחוז גבוה יותר של סטודנטים ערבים דיווחו על קשר בין תהליכי ההכשרה במכללה לתהליכי ההכשרה בבית ספר (81% לעומת כ-66% מהסטודנטים היהודים), על כך שההתנסות תרמה להם מבחינה מקצועית (88.4% לעומת כ-79%, בהתאמה) על כך שהם תרמו לתלמידים (91.7% לעומת כ-77%, בהתאמה).
אחוז הסטודנטים הערבים שחוו בשנת ההתנסות שלהם את מגוון מאפייני ההוראה, היה גבוה לעומת הסטודנטים היהודים. 89.8% מהסטודנטים הערבים לימדו בכיתה לעומת כ-74% מהסטודנטים היהודים. 63.8% מהסטודנטים הערבים היו שותפים להערכת תלמידים, 53.8% – לתכנון תכנית הלימודים, 31.0% השתתפו בישיבות צוות, 16.9% – באספות הורים. לעומת זאת, שיעורם של הסטודנטים היהודים שהשתתפו בפעילות אלו היה כמחצית מזה של הערבים.
גם אחוז הסטודנטים הערבים שהיו להם קשרים עם בעלי התפקידים במוסד ובמערכת החינוך היה גבוה מזה של היהודים. ל-43.6% מהם היו קשרים עם מנהל בית הספר לעומת כ-14% מהיהודים, ל-74.1% היה קשר עם אחראי המקצוע שלהם (לעומת כ-41% מהיהודים), ואחוז גבוה של סטודנטים ערבים היו בקשר  עם רכז השכבה, פסיכולוג בית הספר ובעלי תפקידים אחרים.