חוקרים ישראלים גילו שבוגרים ותינוקות משתמשים באותו מנגנון על מנת לשפר את דיוק התנועה שלהם
אם אנשים מבוגרים יעשו תנועות מוגזמות, זה עשוי למעשה לסייע בשיפור השליטה שלהם על תנועותיהם. כך קובע מחקר חדש באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, לפיו ייתכן שמנגנון שליטה בתנועה, שעד כה היה מקושר לשלבי התפתחות מוקדמים של תינוקות ופעוטות, פועל גם בקרב אנשים מבוגרים. בשלבי התפתחות מוקדמים, תינוקות עושים תנועות אקראיות, לכאורה, לכל הכיוונים, עד שהם לומדים להושיט את ידיהם לחפצים באופן מכוון. התנועות שלהם מגוונות מאוד עד שהם מוצאים את התנועה המתאימה למשימה שלפניהם (לדוגמה-להצליח לאחוז בפתית הקורנפלקס ולהכניס אותו לפיהם). המנגנון הזה נקרא "חקירה-ניצול": הם חוקרים את מגוון האפשרויות, וכשהם מוצאים תנועה מתאימה, הם מנצלים אותה.
במאמר, שפורסם בימים אלה בכתב העת Scientific Reports (מקבוצת Nature), ד"ר שלי לוי-צדק, ראש המעבדה לחקר הזקנה, קוגניציה ושיקום במחלקה לפיזיותרפיה בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטה וחברה ביוזמת ABC Robotics ובמרכז זלוטובסקי למדעי העצב, ביחד עם צוותה, הראו שאותו מנגנון חקירה-ניצול פועל גם בקרב אנשים מבוגרים.
בניסוי שלהם, אנשים מבוגרים עשו תנועות במטרה להישאר ממוקדים במטרה, אך ללא הצלחה מרובה. "התנועות שלהם היו אטיות מדי וקטנות מדי. לאחר שביקשנו מהם לעשות תנועות גדולות ומהירות יותר, הביצועים שלהם במשימה המקורית השתפרו באופן ניכר", אומרת לוי-צדק.
אמנם המנגנון החדש טרם נבדק בהקשר של פיזיותרפיה, אך לוי-צדק מאמינה שהוא טומן בחובו הבטחה לעתיד. "עוד לא בדקנו אותו ישירות, אבל ייתכן שאם אנשים מבוגרים יעשו תנועות מוגזמות, זה יעזור להם לבצע טוב יותר משימות מסוימות שאחרת היו קשות לביצוע", היא אומרת.
החוקרים הופתעו לגלות ש"טעויות" בתנועה למעשה עוזרות לשפר ביצועים עתידיים. כמו כן, הם הופתעו לגלות שברגע שנבחר אופן תנועה טוב יותר, המגוון הצטמצם. הדבר הוביל אותם למסקנה שמגוון התנועות ממלא תפקיד במציאת תכנית תנועה מוצלחת יותר.
את המחקר מימנו קרן ברנדיס לייר וברונפמן; קרן "פרומוביליה"; קרן המדע הישראלית וקרן הלמסלי, באמצעות המרכז לרובוטיקה חקלאית, ביולוגית וקוגניטיבית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
