מעבדה בפקולטה לרפואה בצפת לחקר מבנה מרחבי של ה-DNA

מעבדה ייחודית בפקולטה לרפואה בגליל חוקרת את המבנה המרחבי של ה-DNA

מערכת האתר

עודכן בתאריך

חדשות חמותמוסדות וארגונים רפואיים
גנטיקה. סליל ד.נ.א DNA מקור: ויקיפדיה. באדיבות משרד האנרגיה האמריקני. U.S.Energy Dep

מעבדה בפקולטה לרפואה בגליל של אוניברסיטת בר אילן החוקרת את המבנה המרחבי של ה-DNA

בפקולטה לרפואה בגליל, פועלת מעבדה חדשנית וייחודית, החוקרת את המבנה המרחבי של ה-DNA וחשיבותו לגדילה ולהתפתחות גוף האדם ולאיתור מחלות. בראש המעבדה עומד ד"ר איתי און.

ד"ר און מסביר את פעילות המעבדה: "אם היה ניתן למתוח את מולקולת ה- DNA המכילה את המידע הגנטי שבכל אחד מתאי גופנו, אורכה היה כשני מטרים. במציאות, ה-DNA נמצא בתוך תא שגודלו נמדד במיליונית המטר. על מנת להתאימה לגודל התא, מולקולת ה-DNA מקופלת במספר שלבים ע"י חלבונים. בסוף התהליך המורכב, ה-DNA מסתדר במבנה מרחבי זעיר וסדור. המולקולה הנוצרת מה-DNA ומהחלבונים נקראת כרומטין וצורתה המרחבית מכונה ארגון-העל.

רב הנסתר על הנגלה בהבנת התהליכים המולקולריים האחראיים לארגון-העל של הכרומטין. בשנים האחרונות הסתבר כי לארגון-העל של הכרומטין תפקידי מפתח בגדילה ובהתפתחותם של תאים. המבנה המרחבי של הכרומטין משתנה במהלך ההתפתחות, ובתגובה לשינויים סביבתיים, אך מעט מאוד ידוע על אופי השינויים שקורים במבנה הכרומטין וכיצד הם נוצרים. ידוע כי פגמים בארגון-העל של הכרומטין מובילים להתפתחות מחלות. בין השאר, הפגמים מסבירים מדוע יש עלייה בתדירות של עוברים עם כרומוזום 21 נוסף (תסמונת דאון) בנשים אחרי גיל 35. כמו כן, ארגון-על לא תקין של כרומטין בעובר גורם להופעת מחלה גנטית נדירה הנקראת תסמונת קורנליה דה לאנגה, שהחולים בה סובלים מפיגור שכלי. בשנים האחרונות התגלה כי לכשלים בארגון-העל של הכרומטין תרומה לא מבוטלת גם להתפתחות מחלת הסרטן”.
המחקר במעבדתו של ד"ר און מתמקד בניסיון להבין כיצד חלבונים מארגנים את מבנה הכרומטין בתאים בבריאות ובחולי. המעבדה משתמשת בשיטות ביוכימיות, מיקרוסקופיות, גנטיות ומולקולריות ובמכשור המתקדם הקיים בפקולטה, שהינו בין הטובים שיש בעולם המדע, במטרה לענות על שאלות אלה.

את המחקר במעבדתו של ד"ר און עורכים בשמרים. אלה הם בדיוק אותם שמרים המשמשים לאפיית לחם והכנת יין. אולם במעבדה יש לשמרים מספר תכונות חשובות, ההופכות אותם למערכת מודל מצוינת. שמרים הם יצורים חד-תאיים מיקרוסקופיים. קל מאוד לגדל את שמרים במעבדה וניתן לעשות עליהם מניפולציות שונות במטרה למצוא תשובות לשאלות מדעיות. "קיים דמיון רב בין התהליכים הביוכימיים והמולקולריים המתרחשים בתא השמר ובתאי האדם, ואנו יכולים להקיש במקרים רבים מתהליכים המתרחשים בתאים פשוטים, על המתרחש בגוף האדם בבריאות ובחולי”. ד"ר און מקווה כי בעתיד ישמשו תוצאות המחקר לאבחון מוקדם ולריפוי של בעיות פוריות ומחלות גנטיות. דגש מיוחד מושם במעבדה על חקר הסרטן. המחקר יאפשר לפתח דור חדש של תרופות כנגד הסרטן, המיועדות לטיפול תרופתי המותאם במיוחד לחולה (רפואה מותאמת אישית).

המחקר במעבדה ממומן ע"י קרנות מחקר ישראליות ובינלאומיות, ובהן האגודה למלחמה בסרטן. במעבדה לומדים סטודנטים לתואר שני ולדוקטורט במדעי הרפואה. מחקריו של ד"ר און מתפרסמים בכתבי עת מדעיים יוקרתיים בארץ ובעולם.

ד"ר און הוא בעל תואר ראשון בביולוגיה, תואר שני בגנטיקה והוא ד"ר לביוכימיה ולביו-אינפורמטיקה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. ד"ר און היה בין מקימיה של הפקולטה לרפואה בצפת. בין השאר, ד"ר און מרכז את הקורס "אינפורמטיקה ביו-רפואית" המועבר לסטודנטים לרפואה. "מהפכת המידע אותה כולנו חווים יום יום לא פסחה גם על עולם הרפואה והיא משנה אותו מהיסוד. רופאי העתיד יפעלו בסביבה טכנולוגית מתקדמת, שבה כמות המידע שיוכלו לאסוף היא דמיונית. אולם הם יצטרכו להתמודד גם עם חולים בעלי נגישות רבה לאינפורמציה רפואית, שאמינותה לעיתים נמוכה. מי מאתנו לא התייעץ עם "ד"ר גוגל" בנושא רפואי שהטריד אותו? הרופאים לעתיד לומדים במהלך הקורס כיצד לפעול בסביבה דיגיטלית, כיצד לתעל את שפע המידע למתן רפואה טובה יותר, כיצד להתמודד עם מהפכת המידע הנגיש לכולם ברשת ואיך לעשות בו שימוש מושכל ונכון". הפקולטה לרפואה בגליל הינה הראשונה בארץ שהכניסה לתוכנית הלימודים שלה קורס ייעודי בנושא "אינפורמטיקה ביו-רפואית", ד"ר און מציין כי תחום זה משנה את עולם הרפואה על פניו.

דילוג לתוכן