מערכת חדשה להערכת הפרעות שינה באמצעות הסמארטפון

מדענים מפתחים מערכת חדשה להערכת הפרעות שינה באמצעות הסמארטפון: הטכנולוגיה החדשנית מסתמכת על ניתוח של נשימה ושל צלילי דיבור, גם בשעות הערות

מדענים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב והמרכז הרפואי-אוניברסיטאי סורוקה, מפתחים מערכת חדשה להערכת החומרה של דום נשימה חסימתי בשינה (OSA) ולניתוח פעילות שינה וערות, שהחולה יכול להשתמש בה כשהוא ישן או ער באמצעות מכשיר הטלפון החכם שלו.

לדברי ד”ר יניב ציגל, העומד בראש מעבדת המחקר לעיבוד אותות ביו-רפואיים, הטכנולוגיה הזו פשוטה יותר לשימוש וזולה באופן משמעותי יחסית לבדיקת הפוליסומנוגרפיה (PSG) הסטנדרטית, שנערכת במהלך הלילה. המערכת החדשה אינה דורשת חיבור של חיישנים לחולה. במקום זאת, היא משתמשת בתוכנה לניתוח קולות נשימה במהלך שינה ודיבור בזמן ערות, שאפשר להתקין בטלפון החכם.

“אחת המטרות העיקריות של טיפול בשינה, כיום, היא לשפר את האבחנה ואת הטיפול המוקדמים לשלל הבעיות הקשורות להפרעות שינה”, אומר פרופ’ אריאל טרסיוק, ראש היחידה לחקר ואבחון הפרעות שינה במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה והמחלקה לפזיולוגיה וביולוגיה תאית בפקולטה למדעי הבריאות.

“פיתחנו מערכת לניתוח אותות דיבור, שיכולה לסייע באבחון מוקדם של דום נשימה חסימתי בשינה. באמצעות שימוש בטלפונים חכמים אפשר יהיה להעריך את מספר אירועי האפניאה וההיפופניאה (אירועי דום נשימה בשינה) המתרחשים במהלך שעת שינה, אפילו כאשר המטופלים ערים! הטכנולוגיה הזו מאפשרת אבחנה מהירה של דום נשימה חסימתי בשינה ללא צורך בבדיקת שינה לאורך הלילה”, אומרים ד”ר ציגל ופרופ’ טרסיוק.

“נכון לעכשיו, כל בדיקות השינה (במעבדות שינה או בבתי נבדקים) דורשות מהנבדקים להיות מחוברים לאלקטרודות ולחיישנים רבים. הנתונים מעובדים ונבחנים ויזואלית או מומרים ידנית כדי לקבל תובנות על מצבי שינה וערות ועל היבטים פיזיולוגיים רבים. התהליך הזה גוזל זמן והינו יקר בשל מורכבותו ובשל הצורך במומחיות טכנית; השוק נואש לפתרון טוב יותר,” אומר אלירן דפנה, שפיתח את המערכת לניטור שינה בעזרת קולות נשימה כחלק ממחקר הדוקטורט שלו.

המערכות החדשות לניתוח צלילי נשימה ודיבור נבחנו בקרב יותר מ-350 נבדקים באמצעות מיקרופונים מקיפים (או טלפון חכם), במקביל לבדיקת השינה הסטנדרטית, גם במעבדה וגם בסביבה המדמה את הבית. החוקרים מצאו שהמערכת שלהם יכולה לזהות באופן מהימן נחירות וקולות נשימה במהלך השינה, וכי מתוך קולות אלו אפשר להעריך פרמטרים שונים של איכות השינה, למשל פעילות שינה וערות, חומרת נחירות ודום נשימה חסימתי בשינה.

“הנתונים שלנו מצביעים על כך שניתוח מבוסס-צליל יכול לספק אלטרנטיבה פשוטה ונוחה להערכת השינה והפרעות השינה,” אומר פרופ’ טרסיוק.

אחד מהיתרונות במערכת החדשה הוא שהיא עוקבת אחרי השינה ללא צורך במגע, כך שהחולים לא צריכים ללבוש משהו מיוחד או לחבר משהו לגופם. הם אפילו לא צריכים לישון כדי לבדוק את דום הנשימה החסימתי בשינה. התוכנה יכולה להיות שימושית מאוד גם עבור חולים המשתמשים במכשיר CPAP, שרוצים לבדוק את יעילות הטיפול שלהם בדום נשימה.

בשילוב המערכת שפיתחו החוקרים, אפשר להשתמש במכשיר נייד או נייח, שיכול להיות מוצב במקומות ציבוריים או במרפאות, בעלות נמוכה הרבה יותר בהשוואה לבדיקות הפוליסומנוגרפיה היקרות, שדורשות מהנבדק להגיע לבית חולים המתמחה בהן ולבלות בו את הלילה, כשהוא לובש ציוד ניטור לא נוח.

המחקר נערך על ידי: ד”ר יניב ציגל, אלירן דפנה, דביר בן-אור, מתן הלוי, רובי סימפלי, דנית איצקוביץ’ וטל וייסלר מהמחלקה להנדסה ביורפואית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב; פרופ’ אריאל טרסיוק מהיחידה לחקר ואבחון הפרעות שינה במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, ומהמחלקה לפיזיולוגיה וביולוגיה תאית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.