סטודנטים לקוי למידה סובלים גם בניהול פעילויות יום-יומיות ולא רק מבעיות לימודיות

מחקר חדש באונ’ חיפה: סטודנטים בעלי לקות למידה מתמודדים עם קשיים בהתארגנות בזמן, תפקודים ניהוליים והערכת זמן

מחקרים רבים בעבר בחנו את ההשפעות של לקות למידה על בעיות הקשורות ללימודים, ואילו המחקר החדש מצא שההשפעות הן גם בפעילויות יום-יומיות, מה שעלול לגרום לתחושות תסכול וחוסר מסוגלות עצמית

סטודנטים בעלי לקות למידה מתמודדים עם קשיים בהתארגנות בזמן, תפקודים ניהוליים והערכת זמן לעומת סטודנטים ללא לקות למידה. “אני יכולה לספר שאני די עומדת במטלות אך המחיר לפעמים יקר מאוד, אני בדרך כלל מספיקה את כל המטלות שלי אך לא את מה שתכננתי בנוסף. זה הרבה פעמים גורם לאכזבה כי אין לי זמן פנאי”, כך מספרת אחת הסטודנטיות שהשתתפה במחקר אותו ערכו פרופ’ שרה רוזנבלום ותלמידת המחקר נופר גרינבלט מהחוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת חיפה.

לקות למידה שייכת לקבוצה של הפרעות נוירולוגיות הנגרמות מפגם במערכת העצבית המרכזית אשר משפיעה על היכולת לשמור או לעבד מידע בצורה יעילה. למונח לקות למידה הגדרות רבות אך עיקר תשומת הלב מתמקדת בתחומים ובעיות הקשורות ללמידה. לפיכך, יש התייחסות מועטה, אם בכלל, להשפעות של לקות הלמידה על תפקוד יומיומי, שאינו קשור בהכרח ללימודים.

במחקר הנוכחי ביקשו החוקרות לבדוק האם קיימים הבדלים בין סטודנטים עם וללא לקות בזמן התארגנות, ביכולת הערכת זמן ובתפקודים ניהוליים. במחקר השתתפו שתי קבוצות של סטודנטים בגילאים 30 – 20 הלומדים באוניברסיטאות ומכללות להשכלה גבוהה בישראל. עשרים ושבעה מהם אובחנו עם לקות למידה ושלושים ושניים ללא לקות.

מהמחקר עולה כי סטודנטים בעלי לקות למידה מתמודדים עם קושי בהתארגנות בזמן שבא לידי ביטוי בביצוע איטי של מטלות ביחס לציפיות של הסביבה תוך נטייה שלא להשלים ביצוע מטלה בזמן סביר וכן תגובות רגשיות תכופות בשל הקושי לעמוד בקצב המצופה. לדברי החוקרות, זיהוי הגורמים לקשיים אלו חשוב ביותר מאחר והוא עשוי לסייע במניעת תגובות רגשיות כגון תסכול ותחושת חוסר מסוגלות עצמית.

בחלק מהמחקר שהתייחס ל הערכת הזמן התבקשו הנחקרים להעריך את משך ביצוע פעולת הכנת כוס קפה שהיא פעולה יומיומית מוכרת, כשבמקביל נמדד זמן הביצוע בפועל של הכנת הקפה. מהתוצאות עולה כי לסטודנטים בעלי לקות הלמידה יש קושי בהערכת הזמן, כאשר הפער בין הערכת הזמן לבין משך ביצוע הפעולה בפועל היה ארוך פי שניים בהשוואה לסטודנטים ללא הלקות. כמו כן, משך ביצוע המטלה הממוצע היה ארוך בלמעלה מחצי דקה. “עדות לפערים כה משמעותיים בפעילות יומיומית וקצרה יחסית, מעלה שאלה באשר לפערים בין האוכלוסיות בהתייחס להערכה ומשך ביצוע של פעילויות מורכבות ושאינן מוכרות”, אמרו החוקרות.

בכל הקשור לתפקודים ניהוליים המוגדרים כאוסף מיומנויות קוגניטיביות גבוהות אשר מאפשרות שליטה ובקרה על התנהגות, נמצא כי סטודנטים בעלי לקות למידה נוטים להתמודד עם קושי בתפקודים ניהוליים בכלליות, בדגש על תכנון וארגון, ניטור מטלה וארגון חומרים. לדברי החוקרות, ממצאים אלו מעידים כי היכולות המטה-קוגנטיביות מהוות את מקור הקושי של סטודנטים עם לקויות למידה ביכולת שלהם להתמודד עם ניהול הזמן.

“ממצאי מחקר זה מסייעים להבנת מאפייני התפקוד היחודיים של סטודנטים עם לקות למידה, תוך חשיפת המנגנון העומד בבסיס התפקוד היומיומי של סטודנטים עם וללא לקות, בהתייחס למשך ביצוע והתארגנות בזמן של תפקודי יומיום. כתוצאה מכך, הם מניחים את היסודות לפיתוח תוכניות הערכה והתערבות בריפוי בעיסוק לסטודנטים עם לקות למידה”, סיכמו החוקרות.