שמנים מחוממים שהפכו לטרנס איזומר פוגעים בפוריות האישה
תמצית
קיים בגוף האישה חומר בשם פראוקסיזום פרוליפרייטור-אקטיבייטד רצפטור y המשפר את פעולת הביוץ אצל נשים הסובלות מסינדרום של שחלה פוליציסטית. חומר זה יכונה בהמשך PPAR-y. לשמני מאכל שונים יש השפעה, לטוב או לרע, על פעולתו של חומר זה. מטרת המחקר שתמציתו תובא בפני הקוראים היא לברר מהי ההשפעה של שמנים שונים על פעילותו של חומר זה, וכתוצאה מכך על פוריות האישה.
המחקר הקיף 18,555 נשים נשואות בגיל הפוריות ונערך איתן מעקב החל משנת 1991 עד שנת 1999. בשנים אלו הן מילאו שאלונים לגבי צריכה של מזונות שונים.
במשך תקופת מעקב זו, 438 מתוכן נמצאו עקרות בגלל תפקוד לקוי של השחלות. קשר נבדק בין צריכה של כלל השומנים, כולסטרול וחומצות שומן שונות לבין פוריות הנשים. לא נמצא קשר בין צריכת כלל השומנים והכולסטרול לבין אי-פוריות, אבל בבדיקה של סוגים שונים של חומצות שומן, נמצא שכל הגדלה של 2% בצריכת שמנים בלתי-רוויים מסוג טרנס, על חשבון צמצום צריכת קלוריות מפחמימות, העלה ב-73% את הסיכון לאי פוריות בגלל תפקוד השחלות. הפגיעה היותר קשה בפוריות היתה עם צריכת שמני טרנס מקבוצת אומגה-6, סיכון יחסי של 2.31.
מסקנת המחקר היתה שיש קשר הדוק בין אי פוריות בגלל תפקוד השחלות לבין צריכת שמנים מחוממים או כאלו שעברו הידרוגנציה (מרגרינה) לבין עקרות נשים. מומלץ לנשים (למעשה לכל אדם) להשתמש בשמנים צמחיים לא מחוממים, לא כאלו שעשו מהם מרגרינה וטריים עד כמה שניתן.
מבוא
מצב של עקרות מוגדר כאי-יכולת של אישה להרות אחרי שנה של קיום יחסים (1,2). בארצות המערב, בין 10% ל-15% מן הזוגות הנשואים נתקלים בבעיה זו (3) בארה"ב, 7 מיליוני נשים סובלות מחוסר פוריות. סביר להניח שבישראל, יחסית לגודל האוכלוסייה, יש אחוז דומה של נשים עקרות. טיפולי פוריות קשים ויקרים, לכן חשוב למצוא דרכים למניעתה של בעיה זו מלכתחילה (4-6).
עד כה, לא נחקר לעומק הקשר בין תזונה לפוריות האישה. קשר נמצא בין גורמים המשפיעים על רגישות לאינסולין ומספר סוגי אי-פוריות. נמצא קשר בין עודף משקל וחוסר פעילות גופנית להפרעות הקשורות לאינסולין ולאי פוריות גם יחד (7). נשים החולות בסוכרת סובלות יותר מהאחרות מאי-פוריות (8). רמה נמוכה של PPAR-y נמצאה אף היא בעלת השפעה רבה לחוסר פוריות ומתן של חומר זה נמצא עוזר לריפוי סינדרום שחלה פוליציסטית, סינדרום שמפריע לאישה להיכנס להריון (9-11).
חומצות שומן שונות מסוגלות לקשור את ה- PPAR-y (18), אבל תיפקודו תורם לגוף רק אם הוא נקשר לחומצות שומן מסוג ציס איזומר המצויות בשמנים צמחיים לא מחוממים, ולא אם הוא נקשר לשמני טרנס איזומר, ממקור של שמנים מחוממים ומרגרינה (19). עם צריכת שמנים במצבם הטבעי יש פחות סמנים (מרקרים) לתהליכים דלקתיים בגוף (20,21) וסיכון נמוך יותר לחלות בסוכרת (23) הם תורמים גם למטבוליזם תקין של הורמונים נשיים (23). צריכה גבוהה של טרנס איזומר מעלה את הסיכון לדלקות, עמידות לאינסולין (25) וסיכון לסוכרת (23). מטרת המחקר, שעיקרי דבריו יובאו בזאת,היתה לבדוק את הקשר בין צריכה של שמנים שונים לבין אי פוריות של האישה, לוודא האם שמני טרנס מגבירים את הסיכון לעקרות בגלל תפקוד לקוי של השחלות והאם שמני ציס איזומר מונעים בעיות כאלו.
משתתפים ושיטות
בארה"ב נערכו מחקרים מקיפים עם אחיות בתי חולים. במסגרת מחקר האחיות מס' 2, שותפו 116,671 אחיות בתי חולים בגילאי 24-46. המחקר התחיל בשנת 1989. אבל, המעקב על הקשר בין אי-פוריות של נשים לבין תזונה החל רק בשנת 1991 מאחר וזו היתה השנה הראשונה בה האחיות מילאו שאלונים לגבי התזונה שלהן. לאחר מכן, שאלונים כאלו מולאו על ידיהן אחת לשנתיים.
האחיות נשאלו את הן ניסו להיכנס להריון עם אי הצלחה של שנה או יותר ומה היה האבחון לחוסר הצלחה כזה. התברר שב-95% מן המקרים של אי הפוריות, היא נבעה מתוך תפקוד לקוי של השחלות. כמו כן, נשאלו הנשים על הריונות קודמים, הפלות טבעיות או מלאכותיות בשנתיים לפני כן. כך, אותרה קבוצה של נשים שלא הצליחו להיכנס להריון. בקבוצה זו נכללו רק נשים נשואות, רק כאלו שמילאו שאלוני תזונה וללא היסטוריה של עקרות. נשים אלו נתבקשו למלא כל שנתיים שאלון תזונה ולדווח על אי יכולת להיכנס להריון, אם הן ניסו זאת, מאיזו סיבה נבעה אי ההצלחה ואם היתה זו בעיה שלהן או של הגבר. מאחר ומחלת סוכרת מטיפוס 2 יכולה להיות אף היא קשורה לחוסר פוריות, נשים חולות בסוכרת לא נכללו במחקר זה. בסיום המחקר סוכמו רק נתונים של אותן נשים שלא הצליחו להיכנס להריון בגלל אי תפקוד של השחלות, לא מכל סיבה אחרת.
סקר התזונה
בשאלונים שחולקו לנשים המשתתפות במחקר האחיות נכללו עד 142 פריטי מזון ומשקאות שונים. המשתתפות נדרשו לענות באיזו תכיפות הן אכלו או שתו כל אחד מפריטי התזונה. לתשובה היו 9 אופציות: מפעם אחת או פחות בחודש ועד 6 פעמים ביום. הערכים התזונתיים של המזונות השונים חושבו לפי טבלאות מזון של משרד החקלאות האמריקאי. חושבה גם צריכת שמנים, כולל שמנים טבעיים, שמנים מחוממים, מרגרינה וצריכת דברי מאפה מכילי שמנים. נתונים התקבלו גם מיצרנים של מוצרי מזון שונים. מחקרים קודמים כבר הוכיחו שנתונים הנאספים לפי מילוי שאלונים וטבלאות מזון תקפים במה שנוגע לצריכת שומנים. הסיכומים נעשו לפי רישום צריכת מזונות יומיים בהבדלי זמן של מספר שנים.
תפקוד השחלות
במסגרת חישוב ההשפעה של צריכת השמנים השונים על תפקוד השחלות, הובאו בחשבון משתנים נוספים שיכולים להיות קשורים לבעיות פוריות, כמו גיל, אינדקס מסת הגוף, זוגיות, עישון ופעילות גופנית. נתונים אלו לוקטו אף הם מן השאלונים שהמשתתפות במחקר מילאו. חושבו גם מצבים של עודף אנדרוגן אצל הנשים ומשכי מחזורים ארוכים של 40 ויותר ימים בגילאי 18-22.
ניתוח סטטיסטי
נתונים סטטיסטיים מפורטים ימצא הקורא במקור 1. מאחר ונתוני חוסר פוריות בגלל תפקוד שחלות לקוי לא היו בנמצא, חושבו כל המקרים של אי פוריות ולאחר מכן נבדקו הסיבות לכך. לגבי צריכת השמנים, זו חולקה ל-5 כבוצות מבחינת הכמות. חישובי אי פוריות נעשו יחסית למצבן של אלו שצרכו את הכמות היותר נמוכה של שמנים.
תוצאות
במהלך 8 שנות המעקב, ל-18555 נשים היו הריונות, סה"כ 26971 הריונות. אי פוריות היתה אצל 3430 נשים, 2165 מתוכן נבדקו לשם מציאת הסיבה לכך. אצל 438 נשים, אי הפוריות נקשרה בוודאות לתפקוד לקוי של השחלות. כללית, הצעירות יותר מביניהן צרכו יותר שמנים כל יום ופחות אלכוהול. הן היו גם עם משקל גבוה יותר, עסקו פחות בפעילות גופנית, נטו יותר לעשן ובעבר השתמשו יותר בגלולות למניעת הריון. הן גם נטלו פחות מולטי ויטמינים.
צריכה מוגברת של שמנים היתה קשורה עם רמה נמוכה יותר של חוסר פוריות, סיכון יחסי של 0.80 לגבי צריכת כלל השמנים, סיכון יחסי של 0.69 לגבי שמנים רוויים, 0.82 לגבי שמנים חד בלתי רוויים. אחרי חישוב משתנים נוספים, התקפות הסטטיסטית של נתונים אלו היתה חלשה. תמונה אחרת נמצאה עם שימוש בשמנים טרנס איזומר. הגדלה של כל 2% בצריכת שמנים טרנס איזומר העלתה את הסיכון לאי פוריות שחלתית ב-94%, בין 22% ל-208%, בגילאים השונים ועם צריכת כמות משתנה של כלל הקלוריות. הוספת אינדקס מסת גוף, זוגיות, שימוש בגלולות, צריכת אלכוהול ותוספי ברזל גרמו לשינויים היותר גדולים בקשר שבין צריכת שמני טרנס לאי פוריות שחלתית. צריכת שמני ציס איזומר בכל הקבוצות לא נמצאה קשורה כלל לאי פוריות כזו.
דיון
במחקר זה נבדקה ההשפעה של צריכת סוגי שמנים שונים על אי פוריות שחלתית. הגדלת כמות הקלוריות משמנים טרנס, על חשבון קלוריות מפחמימות, נמצאה היותר מזיקה. גם כאשר חושבו כל שאר הגורמים כמו גיל, זוגיות, שימוש בעבר בגלולות נגד הריון, עישון, אינדקס מסת גוף ואורך זמן המחזורים החודשיים, התוצאות לא השתנו. שמנים מסוג טרנס איזומר ידועים כבר מזה שנים רבות כמעלים את הסיכון להתקפי לב, כפליים יותר מאותה כמות של שמנים רוויים! הם מגבירים סיכון לסרטן ולמחלות עצבים ומחלות נפש לסוגיהן, גם לסוכרת. מן הראוי לשים דגש חזק על נתונים אלו. נשים רבות בארץ סובלות מאי פוריות, רבות מהן עוברות טיפולי הפריה קשים ומכאיבים. ניתן לצפות ששינוי תזונתי פשוט, אכילת שמנים מכבישה קרה במקום מרגרינות, שמנים מחוממים ומוצרי מזון מטוגנים, תביא פתרון לאחוז ניכר מבין נשים אלו.
* האמור במאמר זה אינו בגדר ייעוץ או מרשם רפואי אלא מידע שהופיע בעיתונות מדעית או ברשת האינטרנט. על מי שנזקק לטיפול, יש לפנות לרופא או תזונאי, בהתאם למצבו.
מאת: ד"ר מרדכי הוכברג Ph.D, תזונאי. מתוך כתב העת "תזונה פלוס". לרכישת מנוי, התקשרו 08-9407466
מקורות
1) Chavarro JE, et al. Dietary fatty acid intake and the risk of ovulatory infertility. AmJ Clin Nutr 2007;85:231-7
.2) The Practice Committee of the American Society for Reproductive Medicine.Definition of "infertility." Feril Steril 2004: 82 (suppl): S 206
3) Hull MG, et al. Population study of causes, treatment, and outcome of infertility. Br Med J 1985;291: 1693-7..
4) Neumann PJ, et al. The cost of a successful delivery with in vitro fertilization. N Engl J Med 1994;331:239-43
5) Callahan TL, et al. The economic impact of multiple-gestation pregnancies and the
contribution of assissted-reproduction techniques to their increase. N Engl J Med 1994;331;:244-9…
6) Katz P, et al. The economic impact of the assissted reproductive technologies. 2002;8: S29-32
7) Rich-Edwards JW, et al. Physical activity, body mass index, and ovulatory disorder infertility. Epidemiology 2002;13:184-90.
8) Hjollund NHI, et al. Is glycosilated haemoglobin a marker of fertility? A follow-up study of first-pregnancy planners. Hum Reprod 1999;14:1478-82
9) Berger J, Moller DE.The mechanism of action of PPARs. Annu Rev Med 2002;53: 409-35.
10) Brown JM, Boysen MS.' Et al. Isomer-specific regulation of metabolism and PPARy signaling by CLA in human preadipocytes. J Lipid Res 2003;44: 1287-300.
11) Baer DJ, et al. Dietary fatty acids affect plasma markers of inflammation in healthy men fed controlled diets: a randomized crossover study. Am J Clin Nutr 2004;79:969-73.
12) Kasim-Karakas SE, et al. Metabolic and endocrine effects of a polyunsaturated fatty acid-rich diet in polycystic ovary syndrome. J Clin Endocrinol Metab 2004;89: 615-20
13) Lefevre M, et al. Comparison of the acute response to meals enriched with cis- or trans-fatty acids in glucose and lipids in overweight individuals with FABP2 genotypes. Metabolism 2005;54:1652-8.
