חוקרים ישראלים הראו לראשונה איך עוברים מפתחים צורה

תאי גזע עובריים. מקור: ויקיפדיה. ברשיון CC3-by-sa. מאת: Ghanson
תאי גזע עובריים. מקור: ויקיפדיה. ברשיון CC3-by-sa. מאת: Ghanson

חוקרים ישראלים הראו לראשונה איך עוברים מפתחים צורה

כיצד נוצרת הצורה הראשונית של עובר אנושי ? חוקרים ישראלים מהאוניברסיטה העברית גילו לראשונה איך מתארגנים תאים עובריים, ממצא בעל השלכות טיפוליות שעשויות לסייע בייצור סיבים עצביים לטיפול באנשים הסובלים מנזקים אורטופדיים חמורים בעמוד השדרה.

כיצד ייתכן שצביר תאים בגודל זעיר מתפתח במשך מספר שבועות היריון לעובר? חוקרים רבים מנסים לפענח את המנגנון שמעניק לעובר האנושי את צורתו החיצונית. לפני קרוב למאה שנה נעשה הצעד הראשון שהיה בעל משמעות להבנת הנושא בניסויים שנערכו על ידי החוקרים הגרמנים הילדה מנגולד והאנס שפמן. החוקרים זיהו בעובר של טריטון- בעל חיים המסווג כדו-חי , קרוב לסלמנדרה, קבוצת תאים אשר בעקבות השתלתה שלהם, נוצר טריטון בעל שני ראשים. מחקרי המשך של השניים שניסו לפענח את מהות התהליך הובילו אותם למסקנה שהתאים המושתלים ארגנו את  הסביבה שבה הם היו והפכו אותה לצורת עובר טיפוסית. לכן החוקרים הללו כינו את תאים הללו בשם “תאים מארגנים” Spemann-Mangold organizer. עובר הטריטון החזיק גם בתאים המארגנים שלו וגם בתאים המושתלים, ושניהם ארגנו את התאים שסביבם  למבנה של ראש.

לאחרונה, הצליחו חוקרים ישראלים מהאוניברסיטה העברית בירושלים- ליצור תאים מארגנים על ידי תאי גזע של עובר אנושי  Human embryonic stem cells -hESCs- תאי גזע עובריים אנושיים. צוות החוקרים גידל את התאים האנושיים בתנאים דומים לתנאים של התפתחות עוברי דו חיים וזאת בהתבסס על הדמיון אשר קיים בשלבים הראשונים של תהליך ההתפתחות בקרב כל בעלי החיים בעלי החוליות. בתוך 48 שעות התאים האנושיים החלו לבטא מאפיינים גנטיים של התאים המארגנים.

במחקרם חזרו החוקרים מהאוניברסיטה העברית, על הניסוי של הילדה מנגולד והאנס שפמן על מנת לוודא שהתאים המופקים מתאי גזע עובריים אכן בעלי יכולות ארגון, אך בניסוי זה התאים האנושיים, ולא התאים של בעלי החיים הדו חיים, הושתלו בתוך העובר של הצפרדע.

קו האמצע של עובר דו חיים מסומן באמצעות צינור עצבי. זוהי רקמה שמיועדת לפתח את מערכת העצבים המרכזית. לתדהמת צוות החוקרים, חלק מהעוברים של הצפרדע אשר בהם השתילו החוקרים תאים אנושיים, פיתחו שני צינורות עצביים ולא אחד. הדוקטורנט נדב שרון שערך את המחקר, הסביר את הממצאים בכך ש”הצינור השני הורכב מתאי צפרדע, מה שמוכיח שהזרקה של תאים אנושיים  גרמה לכך שהתאים בסביבה התארגנו לכדי צורה של צינור”.

ממצאי המחקר שפורסם בגיליון האחרון של כתב העת  Stem Cells התבססו על עבודתו של תלמיד הדוקטורט נדב שרון – בהנחייתו של הפרופסור ניסים בנבניסטי מן המכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית ובשיתוף הפרופסור אברהם פיינסוד מביה”ס לרפואה של האונ’ העברית והדסה.

לדברי הדוקטורנט נדב שרון תהליך הגדרת הצורה בעת התפתחות עובר הינו בעל חשיבות רבה ובמהלכו כל חריגה עלולה לגרור להולדת תינוק עם מום או לגרום להפלה. ממצאי המחקר אודות זיהוי התאים המארגנים יאפשר להבין טוב יותר את התהליך ואף לדבריו שרון להיות בעל השלכות טיפוליות מרחיקות לכת: “יכולת תאים מארגנים אנושיים לעצב צינור עצבי בצפרדע עשויה לסייע בפיתוח צינורות עצביים אנושיים בתרביות. מן הצינורות הללו ניתן יהיה לקחת תאים עצביים עבור השתלה באנשים עם נזקים בעמוד השדרה, על אף שיש לערוך מחקר נוסף על מנת שנוכל להגיע לשלב זה”.