מחקר חדש באונ' העברית מציע פתרון חדש-ישן למעגלי הפיות המסתוריים במדבר הנמיבי.
מאת: דר' אפרת שפר, הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ע"ש ר.ה. סמית', האוניברסיטה העברית בירושלים
ערבות העשב של המדבר בנמיביה מנוקדות מקצה לקצה בכתמים עגולים קרחים מצומח ומוקפים בטבעת עשב עבה. המעגלים הגדולים האלו, המסודרים בצורה מושלמת בכל המרחב, מרתקים חוקרים וחובבי טבע מזה שנים. ההסברים השונים ל"מעגלי הפיות" (fairy cicrles) נעו בין הסברים על הצמחים עצמם, פעילות טרמיטים, ועד לתופעות על-טבעיות.
מחקר חדש של קבוצת חוקרים מולטידיסיפלינארית מאוניברסיטאות שונות בעולם שהתפרסם בעיתון היוקרתי Nature מראה שאינטראקציה בין הצמחים לחרקים חברתיים שוכני קרקע יכולה להסביר את הופעתם של מעגלי הפיות הנמיביים. המחקר, בהובלתם של פרופ' קורינה טרניצה (אוניברסיטת פרינסטון, ארה"ב) ודר' חואן בונצ'לה (אוניברסיטת סטרת'קלייד, סקוטלנד), משתמש במודלים תיאורטיים להסביר איך תחרות וטריטוריאליות של מושבות החרקים (טרמיטים) יוצרת את דגם הפיזור המסודר של המעגלים במרחב.
צוות החוקרים הראה שההתארגנות הזו של מושבות הטרמיטים מופיעה במקומות שונים בעולם (קניה, ברזיל, אוסטרליה, ארה"ב). אפרת שפר, חוקרת מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה באוניברסיטה העברית בירושלים, הראתה שבכל המקרים כל מושבה תופסת מרחק קבוע מכל המושבות השכנות, וכמעט תמיד לכל מושבה יש את אותו מספר מושבות שכנות – שש! (סידור אידאלי, כמו כוורת דבורים).
בשנים האחרונות התיאוריה המובילה להסבר מעגלי הפיות התבססה על מודלים שמסבירים את התארגנות הצומח כתוצאה מתחרות בין הצמחים על מים (מחקר בהובלת פרופ' אהוד מרון, אוניברסיטת בן גוריון), ומתעלמים מנוכחות בולטת של טרמיטים בכל האזור. אולם, המחקר החדש מציע תיאוריה שמשלבת את הצמחים והטרמיטים וביחד מסבירה גם את המעגלים הקרחים הגדולים – כתוצאה מנוכחות טרמיטים שאוכלים את הצמחים בעיגול – וגם את כתמי הצומח הקטנים יותר בשטחים שבין המעגלים – שנובעים מתחרות בין צמחים על מים.
בזכות עבודת הצוות המשותפת של חוקרים מתחומים שונים המחקר מציע איך אפשר להסביר תופעה כל כך גדולה ומסתורית בעזרת מגוון תהליכים ביצורים הרבה הרבה יותר קטנים.
