אין ספק שהקיץ הגיע. החום עולה והילדים יצאו לחופשה מרוכזת של כמעט חודשיים תמימים. הילקוטים נזרקו בפינת החדר, המסכים נפתחו וההורים חסרי אונים. מה עושים עם הילדים בחופשה? איך מעבירים את הזמן? מה עושים עם הגדול שלא רוצה ללכת לקייטנה ומתכתב בפייס עם החברים? מה עושים עם האמצעית שחוזרת בצהריים ובוהה במסכים ואפילו לקטנה כבר הפעלנו את הדי וי די ארבע פעמים ?
חופשת הקיץ יוצרת דילמה תקשורתית קשה להורים: מצד אחד הם מעדיפים שהילדים יישארו בבית מוגנים, לא יסתובבו ברחובות המסוכנים, לא יפגשו אנשים זרים ולא ילכו לקייטנה שעולה הון להורים. מצד שני, הם יושבים כמו זומבים ולא עוזבים את המסכים: הם מדברים בפלאפון עם החברים ולא קובעים, הם מתכתבים בפייס רק על מה נשמע ומה העניינים, הם לא יושבים לאכול עם כל המשפחה או כל רגע בודקים אם נכנסה להם הודעה. הם צופים בעונות שלמות של סדרות ללא הגבלה ולנו כהורים כבר אין מילה.
אנחנו כהורים מנסים לשמור על השגרה וצריכים ללכת לעבודה ולא יכולים להיות בבית ולתפקד כשוטר טוב או רע. אבל בזמן העבודה מקבלים טלפונים בלי הפסקה ש'היא רוצה לראות את הסדרה שלה ואני רוצה לראות משהו אחר' או ש'היא לקחה לי את המחשב וואני לא יכולה לשחק' ועוד דוגמאות דומות. וגם אחרי העבודה אנחנו רוצים קצת שקט לפעמים אז זה דווקא נחמד שהם בוהים במסכים אבל מה עושים כשהם לא מפסיקים? מה עושים כשהם לא רוצים ללכת לים או לטייל עם חברים כי הם מול המסכים?
לא נכחיש שחופשת הקיץ היא אתגר מעניין להורים המחייבת אותם להתמודד עם דילמות וקונפליקטים לא פשוטים עם הילדים סביב המסכים. עם זאת, זו גם הזדמנות לבלות ביחד כמשפחה ולנצל את יתרונות התקשורת לטובה. לדוגמא אפשר להזמין סרט, להכין פופקורן ולצפות בסרט משפחה, אפשר למצוא עניין משותף באתרים שונים ולגלוש עם הילדים, אפשר למצוא משחק ברשת ולשחק ביחד ועוד.
לצד זאת, יש להגדיר גבולות ברורים ושונים משגרת החיים שכן הילדים מצויים יותר שעות בבית ולכן הגיוני שהם צורכים יותר מסכים. עם זאת, המסכים לא צריכים לבוא על חשבון חיי משפחה תקינים. לכן אין לאפשר להם לוותר על פעילויות חברתיות או משפחתיות בגלל תוכנית בטלוויזיה או תחרות במחשב. עלינו להגדיר כמה שעות ביום הם מול המסכים ומה הם עושים וכן כדאי למצוא להם פעילויות חלופיות לזמנים אחרים כי לא ניתן לומר רק לא בלי כן. אפשר להציע משחק קופסא מעניין או פעילות יצירה או בישול או לרדת לגינה ממול.
אז אמנם אנחנו מוצאים את עצמנו לא מעט מתווכחים ומתקוממים על נוכחות המסכים אבל הם כבר חלק מהחיים ולכן צריך ללמוד לחיות איתם בשלום ולדעת לתת להם מקום לצד המשפחה ולא במקומה.
שתהיה לכולנו חופשה נעימה!!!
מאת: ד"ר שלי גפן. ד"ר שלי גפן הינה מרצה ותיקה בתקשורת (במכללה למינהל, אוניברסיטת תל אביב ובאונ' פתוחה). בימים אלה סיימה את כתיבת הדוקטורט בנושא המשפחה והתקשורת. מעבירה הרצאות/סדנאות וייעוץ לילדים, הורים ואנשי חינוך במציאות התקשורתית כיום.
