מדענים רבים בישראל וברחבי העולם עובדים במקביל על פיתוחים חדשניים ליצירת חיסון כנגד נגיף הקורונה, טיפול לחולים בוירוס וגם פתרונות של בדיקות קורונה יעילות. חשיבות רבה קיימת להנגשת הבדיקות הרפואיות לאוכלוסיות מרוחקות. כמו כן ישנה חשיבות לביצוע בדיקות לחיידקים ונגיפים כמו בסוגית הקורונה באופן שיפחית את סיכוי ההדבקה של הצוותים הרפואים ויצמצם את הצורך בהכשרה רפואית ללקיחת בדיקה. בנוסף ישנה חשיבות לשימוש בחומרים פשוטים, נגישים וזולים ליצור בדיקה. לשם כך, עמלו מדענים ישראלים בטכניון לפיתוח בדיקת קורונה ביתית. הערכה תאפשר בדיקת PCR ביתית לזיהוי נגיף הקורונה, בלי מכשור רפואי ובעזרת מים חמים.
ערכה לבדיקת קורונה ביתית
המדענים פועלים במרץ לפיתוח בדיקה ביתית מהירה לאבחון נגיף SARS-CoV-2. הערכה מפותחת על ידי ד"ר נעמה גבע-זטורסקי מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון , עם צוות המחקר שלה. צוות החוקרים יוצרים ערכה שתאפשר לכל אדם לבדוק אם נדבק בקורונה, בתהליך פשוט ומהיר ללא שימוש בחומרים מסוכנים.
הערכה בנויה בפשטות ותוצאתה מהירה ולכן על פי החוקרים נראה שהיא תתאים לשימוש ביתי ולאבחון מהיר במקומות עבודה. הדוקטור גבע-זטורסקי, מסבירה כי "על סמך כ-200 דגימות ממאגר הדגימות ברמב"ם – דגימות של חולי קורונה מאומתים ונבדקים 'חשודים' – פיתחנו בדיקה המצריכה רק דגימת רוק, חומרים מגיבים (ראגנטים ואנזימים) וכוס תרמית. את הדגימה צריך רק לטבול במבחנה המכילה את החומרים המגיבים ואחר כך בכוס תרמית עם מים חמים. אם צבע התגובה משתנה – יש לנו זיהוי חיובי של נגיף הקורונה. התוצאה מתקבלת בתוך כשעה, ללא צורך במעבדות או בכוח אדם מקצועי לפענוח הבדיקה." בפיתוח ערכת האבחון שותפות ראש המעבדה לווירולוגיה ברמב"ם ד"ר מורן שוורצוורט-כהן ומנהלת היחידה למחלות זיהומיות ברמב"ם פרופ' מיכל פאול. במחקר השתתפו ד"ר טל גפן, נדב בן-אסא, ראוי נדאף, ד"ר טל קפושה, הייתם חג'ו, נועה מנדלבאום, לילך אלבוים, ד"ר שי קפלן וד"ר אסף רותם.
זיהוי 99% בריכוזים גבוהים ובינונים
בדיקת קורונה נדרשת לגלות נגיפים גם כשמדובר במינונים נמוכים ביותר. הדוקטור גבע-זטורסקי מציינת שהמדענים ממש עתה "משלימים את הניסויים כדי לשפר את רגישות השיטה להימצאות הנגיף גם בריכוזים קטנים. הוכחנו שבריכוזים בינוניים וגבוהים של הנגיף אנחנו מגיעים לזיהוי של 99%, ושבריכוזים נמוכים תידרש בדיקה נוספת כעבור כמה ימים. אישור משרד הבריאות יאפשר הפצה נרחבת של הערכות, ואפשר יהיה להציב עמדות בדיקה בכניסה לבתי חולים, למקומות עבודה, למוסדות גריאטריים, בנמל התעופה ואף ביישובים."
פרופ' מיכל חוברס, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים מאיר, שהיתה שותפה במחקר מוסיפה כי "הבדיקה החדשה תסייע בראש ובראשונה להעלות את מספר הבדיקות ולסרוק אוכלוסיות במסה ובמהירות גדולות יותר. החידוש המשמעותי יהיה בכך הצוות שיקבל את דגימת הרוק יוכל לבצע במקום גם את הבדיקה, וכך לבצע אותה בכל עמדה ניידת (דרייב-אין) במהירות וללא צורך לשלוח אותה למעבדה מיוחדת. כך אפשר יהיה לצמצם את הצוותים באותן עמדות. הבדיקה גם תוכל לסייע לצוות הרפואי בקבלת חולים בבית החולים בכך שתאפשר לאבחן ולבודד תוך שעה חולים חיוביים."
בדיקת אמינות במאגר הלאומי
את האמינותה של הטכנולוגיה החדשנית בדקו המדענים על דגימות שהתקבלו ממאגר דגימות הקורונה בבית החולים רמב"ם. המאגר נוסד לאחרונה ברמב"ם במסגרת מאגר הדגימות הביולוגיות (biobank) הפועל בבית החולים מאז 2014 במסגרת מידג"ם – המאגר הלאומי הישראלי של דגימות ביולוגיות. בית החולים רמב"ם היה זיהה צורך רב במאגר דגימות ביולוגיות של חולי קורונה לצורך מחקר והקים, בזמן שיא, את הביובנק המרכזי הראשון בישראל המכיל לא רק דגימות של דרכי הנשימה אלא גם דגימות דם בהיקף נרחב.
לדברי ד"ר שלומית יהודאי-רשף, מנהלת המכון למחקר רפואי ברמב"ם, "מאגר דגימות הקורונה מבוסס על דגימות שנאספו מהחולים שהגיעו אלינו, וזאת לא רק לצורך איבחון ואימות אלא גם לצורכי מחקר." לדברי ד"ר דני איתן, רופא בכיר במחלקת טיפול נמרץ ילדים ברמב"ם וחבר סגל בטכניון, "לכל דגימה אצלנו יש גם הקשר קליני – מידע מפורט על הרקע הרפואי של המטופל ועל מצבו בתקופת מחלתו בקורונה. המידע הזה יספק לנו כלי משמעותי בקבלת החלטות ובחלוקת משאבים."
