האם הסגר עובד או מה ניתן ללמוד מסינגפור?

בשבועות האחרונים מדינת ישראל משתמשת במדיניות של סגר שהולך ומחמיר כדי לעצור את התפשטות הקורונה. בעוד שרוב האזרחים והתושבים נשמעים להנחיות, רובנו בוודאי חושבים עוד כמה זמן המצב יימשך והאם מדובר בצעד אפקטיבי.

הרעיון שמאוחרי הסגר הוא די פשוט. הנגיף שגורם למחלה הוא בעל שיעור התפשטות גבוה יחסית וכן יש לו תקופת דגירה. זה מוביל לכך שאנשים נושאים את הנגיף מבלי להראות סימפטומים במשך ימים ארוכים שבהם הם עלולים להדביק אנשים אחרים והאחרונים ידביקו אנשים נוספים. קצב ההתפשטות של הקורונה הוא מעריכי, כלומר מתחיל במקרים ספורים אבל ככל שהזמן עובר יש סיכוי להכפלת מספר הנדבקים מדי כמה ימים.

מטרת הסגר היא לצמצם את מספר הנדבקים למינימום וזאת כדי למנוע את קריסת מערכת הבריאות דבר שיוביל למתים רבים: אנשים שנדבקו בקורונה (בעיקר אנשים בקבוצות הסיכון בשל הגיל או רקע של מחלות כרוניות), וגם אנשים שסובלים מתחלואים אחרים שמערכת הבריאות לא תצליח לטפל בהם בגלל העומס שחולי הקורונה יצרו. בעוד שנגיף הקורונה מתפשט בקצב מדאיג ברחבי העולם עם למעלה מחצי מיליון חולים ואלפי מתים מדי יום, יש מדינות שהצליחו להשתלט על התפשטות המחלה בהן סין, דרום קוריאה וסינגפור.

סין מול סינגפור – משתלטים על התפרצות נגיף הקורונה

בסין, כידוע, הייתה מדיניות של סגר שכללה 60 מיליון תושבים במחוז חוביי, שבו פרצה המגיפה. העיר ווהאן, בירת מחוז חוביי, ידעה סגר של מספר שבועות בעוד בערי וכפרי המחוז האחרות הסגר נערך בתקופות קצרות יותר. הסגר כלל איסור לצאת מהבית פרט לפעם בשלושה ימים כדי לקנות מזון לתושבי הבית. מעבר לכך, רק לבן בית אחד היה מותר לצאת בכל פעם. בנוסף, כל הפעילות הכלכלית הושבתה כאשר האנשים היחידים שיצאו לעבוד היו עובדים חיוניים בסקטור הציבורי כשוטרים, אנשי רפואה ועובדי תברואה. הסגר הוביל לתוצאות המיוחלות כאשר נכון לשבוע האחרון, היו מקרים בודדים בלבד של נדבקים חדשים במחוז חוביי, ורוב מקרי ההדבקה החדשים בסין הם של תושבים שהגיעו מחו"ל.

לסין יש את האמצעים להוביל לסגר מלא ולשאת בעלויות הכלכליות משלוש סיבות עיקריות:

• תרבותית – עבור תושבי מזרח אסיה דאגה לקהילה היא ערך עליון והיא חשובה יותר מנוחות או צרכי הפרט. בסין שהיא מדינה קומוניסטית התפיסה הזאת היא קיצונית אפילו יותר.
• משטר אזרחי – בסין יש שלטון קומוניסטי לא דמוקרטי כך שאמצעים כמו שלילת חופש אישי או איום בעונשים כבדים שלעיתים עלולים להיתפס כלא פרופורציונאליים זמינים לשלטון ומקובלים ע"י האזרחים.
• פן כלכלי – מחוז חוביי הוא אחד המחוזות המובילים בכלכלה הסינית עם מרכזי הייטק, ייצור חקלאי, מחצבים ומפעלים כימיים. הסגר שהוטל על המחוז הוביל להפסדים של מיליארדי דולרים. עם זאת, יש לזכור שסין היא מדינה ענקית, כך שבעוד שכלכלתה נפגעה, רוב האזרחים בסין המשיכו ללכת לעבודה בשבועות הסגר במחוז חוביי, וכלכלת המדינה המשיכה לפעול.

סינגפור, לעומת זאת, נקטה בגישה שונה לחלוטין. סינגפור היא מדינה קטנה עם 5.7 מיליוני תושבים החיים בצפיפות. הצעדים שננקטו בסין היו משתקים את המדינה לחלוטין ועלולים לגרום לקריסה כלכלית מוחלטת. לסינגפור היה יתרון משמעותי על מדינות אחרות והיא העובדה שהמדינה נפגעה בזמן מגיפת הסארס של 2003. כתוצאה מכך ממשלת סינגפור ומשרד הבריאות הכינו פרוטוקולים כבר לפני שנים בנוגע להתפרצות מגיפות, דבר שעזר להם להתמודד עם הקורונה בחודשים האחרונים.

5 הצעדים של סינגפור

סינגפור נקטה בחמישה צעדים עיקריים:

• מיקסום יכולת שירותי הבריאות שלה לבדוק מקרים של חולים החשודים בקורונה. בתוך ימים שירותי הבריאות של סינגפור העבירו הנחיות ואמצעים לבתי חולים ומרפאות לבדיקת הקורונה. בתוך כעשרה ימים, היה ניתן לבצע 27,000 בדיקות ביום. עד לאמצע מרץ, סינגפור ביצעה למעלה מ-200,000 בדיקות של אנשים שנחשדו כחולי קורונה, במדינה של 5.7 מיליוני אנשים. בהשוואה, בישראל בוצעו פחות ממאה אלף בדיקות במדינה של 8.5 מיליוני תושבים. לפי הערכת משרד הבריאות רק באמצע חודש אפריל 2020 (כחודשיים לאחר גילוי הקורונה בישראל) יתאפשר לבצע כ-30 אלף בדיקות ביום.
• מערך הסברה שקוף ונגיש לכלל התושבים. בכל רגע נתון תושבי סינגפור יכולים לדעת כמה חולי קורונה יש וכמה נמצאים בבידוד, מהי הדרך הנכונה לשטוף ידיים, האם צריך לשים מסיכות ומידע נוסף שיוצר יחסי אמון בין האזרחים לממשלה.
• מתן סיוע כספי אוטומטי לכל חולה שנשאר בבידוד החל מהיום הראשון בבידוד, בנוסף לסיוע כלכלי לעובדים או עסקים שנפגעו מהקורונה.
• שמירה על חיי היום-יום – אנשים ממשיכים ללכת לעבודה, התחבורה הציבורית פועלת כרגיל, בתי הספר נשארו פתוחים וגם החנויות למרות שיש דגש רב על דאגה לבריאות בכל המקומות הציבוריים. כמעט בכל מקום ציבורי עורכים מדידת חום ובבתי הספר שונו זמני ההפסקה והקפיטריה לכל כיתה כדי למנוע התקהלות רבה של תלמידים.
• איסור על התקהלויות של יותר מאלף אנשים וארגון מחדש של אירועים עם עשרות או מאות משתתפים כדי למנוע צפיפות.

מה ישראל יכולה ללמוד מסינגפור?

בעקבות הניסיון המר עם התפרצות הסארס, סינגפור הייתה מוכנה להתפרצות מגיפת הקורונה. למדינה הייתה מדיניות ברורה בקשר להיבטים שונים בחיי האזרחים: בריאותי, כלכלי, הסברתי ועוד. המדיניות הכוללת הייתה ניטור מקרי הקורונה ככל האפשר ע"י כמות דגימות גדולה, בידוד במקרים של חשד להידבקות, ושמירה על בדיקות שוטפות לאזרחים שבוצעו בין השאר במקומות העבודה ומרכזים ציבוריים. עם זאת, סינגפור דוגלת בהמשכיות של חיי היום-יום. רוב האנשים ממשיכים לעבוד מהבית או מהמשרד, תלמידים ממשיכים ללכת לבתי הספר וגם האוניברסיטאות פתוחות.

הממשלה בסינגפור עושה ככל יכולתה לבקר את התפרצות הקורונה מבלי שלדבר יהיה מחיר כלכלי או חברתי כבד מדי. לצד זאת, אזרחי המדינה מחויבים גם הם לדאוג לסביבה שלהם. ע"י מתן פיצוי כספי נאות לשוהים בבידוד, הסברה וגישה נוחה לבדיקות מעבדה האזרחים משתפים פעולה מחד וזוכים לשמור על השגרה שלהם מנגד.

בישראל, נדמה שהאיסורים לאזרחים ניתנו בלי שהממשלה תציע מדיניות מובנית. בתחילת התפרצות הקורונה לא היו מספיק דגימות לבדיקה ולכן שירותי הבריאו נהגו בחסכנות כלפי האנשים שייבדקו וכמות הבדיקות הכוללת. נושא זה צפוי לזכות למענה מקיף רק בעוד כשבועיים המצב כששירותי הבריאות יגיעו ל-30 אלף בדיקות ביום. בנוסף, חוסר הוודאות הכלכלי בנוגע למצבם של עובדים שנמצאים בבידוד או יצאו לחל"ת ומשך הזמן המתוכנן של הסגר גורם לקשיים כספיים וגם ללחץ נפשי ופיננסי בקרב הישראלים. כרגע הסגר בישראל נערך בעיקר כדי להוריד את העומס על מערכת הבריאות ולא כדי להביא לתוצאה מיוחלת שתגיע בתוך זמן מוגבל.

גם המידע הזמין לציבור שמגיע מצד גורמים רשמיים בישראל לא תורם לתחושת הביטחון של התושבים. למרות מאמצי משרד הבריאות, ישראלים רבים חשים בלבול לגבי האופן בו נדבקים בקורונה ומהן הדרכים הטובות ביותר להימנע מהידבקות. חוסר אחידות במתן דו"חות על שהייה במקומות ציבוריים (בסופ"ש האחרון חולקו כמעט אלף דו"חות לאזרחים על שהייה או התקהלות במקומות ציבוריים, עם זאת, המשטרה לה חילקה אפילו דו"ח אחד בלוויה שכללה מאות משתתפים) והתבטאויות של אנשי ציבור, יחד עם הודעות שקריות ותיאוריות קונספירציה ברשתות החברתיות תורמות לחוסר וודאות ועקביות בציבור הישראלי.

על ממשלת ישראל, לבצע מדיניות בהתמודדות עם הקורונה, אשר תהא מובנת, מסודרת ואחראית כך שתגרום לאזרחים לשתף פעולה לאורך זמן. מדיניות זאת יכולה גם לקצר את התקופה שבה נצטרך להתמודד עם המחלה והשלכותיה.

לקריאה נוספת:

Lee J. V., Chiew C. L. and Khong, W. X. "Interrupting Transmission of COVID-19: Lessons from Containment Efforts in Singapore." March 2020. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/32167146