מחקר חדשני של מדענים מאוניברסיטת תל אביב עשוי לסייע לטיפול סרטן המוח גליובלסטומה. התרופה המטפלת בחלבון הבעיתי כבר נמצאת בשלבי בדיקה מתקדמים לטיפול באנמיה. מדענים ישראלים הגיעו לפענוח משמעותי של מנגנון התפתחות סרטן המוח. המדענים גילו את זהות החלבון אשר מזיק למלחמה של הגוף בסרטן זה. המדענים איתרו את החלבון שפוגע בפעילות מערכת החיסון. עצירת החלבון סייע כנגד התפתחות הסרטן גליובלסטומה.
GBM הוא סרטן מוח אלים במיוחד. גליובלסטומה הוא סרטן מוח הפוגע במערכת העצבים המרכזית. סרטן גליובלסטומה מרכיב את רוב הגידולים הסרטניים במוח. גליובלסטומה נחשב קטלני ומהיר. הטיפולים נגד גליובלסטומה ברוב המקרים לא מסייעים. בממוצע בתוך שנה מהתפרצות גליובלסטומה, החולים בו מתים. סרטן מוח זה מתואר כ'גידול קר'. גידול קר הוא גידול סרטני שלא נחלש או נסוג עקב טיפולים להעצמת המערכת החיסונית כנגדו. במחקרם חדש ביקשו המדענים לחקור דרכים לעצירת סרטן גליובלסטומה. תוצאות המחקר הייחודי ראו אור בג'ורנל המדעי הנחשב Nature Communications.
המחקר החדש מומן על ידי הקרן לחקר הסרטן בישראל. בנוסף מומן המחקר על ידי מועצת המחקר האירופית . עוד סייעו במימון המחקר גם קרן קאהן. כמו כן, סייעו במחקר גם האגודה למלחמה בסרטן והקרן הלאומית למדע. את המחקר הוביל צוות בינלאומי. פרופ' רונית סצ'י-פאינרו הובילה את צוות המחקר. פרופסור סצ'י-פאינרו מובילה את מרכז חקר ביולוגיית הסרטן באונ' ת"א.
המדענים בחנו בתחילת הניסוי למה התאים של מערכת החיסון של המוח לא עוצרים את המחלה. הם ביקשו לבחון מדוע המערכת החיסונית לא מתפקדת כמצופה. הללו ביקשו לבחון את תפקוד המיקרוגליה- תאי מערכת החיסון של המוח. המדענים בהובלת הדוקטורנט עילם ייני השוו מוח עם מחלת סרטן למוח בריא. המדענים קיבלו דגימות סרטן מוח שנותח והתקבלו מרופאי איכילוב. בנוסף, המדענים קיבלו דגימות מוח בריאות מרופאי מכון ליבר ואוניברסיטת ג'ונס הופקינס בארה"ב. המדענים בדקו את יחסי הגומלין בין תאי המיקרוגליה לבין תאי סרטן המוח בגידולים. להפתעתם הם גילו שתאי מערכת החיסון של המוח לא עוצרים את הסרטן. עוד מצאו כי הללו "משחקים תפקיד שלילי מכריע בחלוקתם, בהתפשטותם ובהתניידותם".
עצירת חלבון SELP נגד סרטן המוח
תאים מעבירים ביניהם תשדורות. התקשורת התאית מתבצעת בעזרת חלבונים. לכן המדענים בחנו מה זהות החלבונים באינטראקציה בין מיקרוגליה לתאי הסרטן. המדענים מצאו שישה חלבונים אשר התבטאו באופן משמעותי. בהמשך הניסוי הפרופסור רונית סצ'י-פאינרו וצוותה עיכבו את ששת החלבונים הללו. זאת על מנת לבודד את החלבון אשר "מאפשר לגידול הסרטני "לשעבד" את מערכת החיסון של המוח ולהתפשט". באופן זה המדענים מצאו את חלבון SELP. חלבון SELP נמצא כגורם הפוגע בפעילות החיסונית. החלבון נמצא כגורם המאיץ גידולים סרטן המוח.
לדברי המדענים SELP הוא בחלבון מוכר. SELP מסייע לתאים מערכת החיסון. חלבון SELP עוזר במיוחד לתאי אנדותל ולתאי דם לבנים להתנייד בגופנו. לדברי פרופסור סצ'י-פאינרו המפגש בין תאי המיקרוגליה והסרטן מעורר ביטוי משמעותי של חלבון זה. המחקר הוכיח שחלבון זה עוזר לתאי גליובלסטומה לנוע ובאופן זה להכנס לרקמת המוח.
בשלב הבא של הניסוי בחנו המדענים את עיכוב החלבון על גבי דגימות סרטן מחולים. כשעיכבו את החלבון הם מצאו שגידולי הסרטן מפסיקים לנוע, להתפשט, לפלוש לרקמות אחרות ולהתחלק. המדענים השיגו ממצאים דומים גם בסרטן מוח בחיות מעבדה ובמודלים. עוד ביצעו החוקרים ריצוף רנ"א של תאי בודדים. גם בניתוח זה ניכרה הפחתה בתכונות הסרטניות והתפשטות המחלה עוכבה.
המדענים מסבירים כי ממצאי המחקר טומנים בחובם פוטנציאל משמעותי לטיפול במחלה. ממצאים אלה יכולים להוביל לתוצאות תרופתיות כבר בקרוב. זאת מאחר ובאופן נדיר בצירוף מקרים, מתקים בימים אלה ניסוי קליני בשלב שני לעיכוב SELP למטרה אחרת. הניסוי הנפרד המתקיים מוכיח שעיכוב SELP בטוח ומועיל לכאב באנמיה חרמשית. המדענים מקווים שמכיוון שהוכח שהטיפול שמעכב את ה-SELP בטוח לשימוש בבני אדם, הוא יסלול את הדרך לאישור מהיר יחסית של ניסוי קליני להתוויה מחדש של הטיפול לגליובלסטומה, הנחוץ כל כך לחולים.
