אמון הציבור בעיתונות בישראל הוא הנמוך ביותר ב15 השנים האחרונות
*חרף הירידה באמון הציבור בעיתונות, נותרו רמות האמון בה בינוניות עד בינוניות-גבוהות. ואילו האמון בשידור הציבורי שומר על יציבות ועל רמה גבוהה יחסית
מנתוני מדד ביצועי המגזר הציבורי לשנת 2016 של אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת בן גוריון המתפרסם זו השנה ה – 15 עולה כי אמון הציבור בעיתונות בישראל נמצא בנקודת שפל והוא הנמוך ביותר בחמש עשרה השנים האחרונות וזאת לאחר שרק לפני לשלוש שנים הוא היה בשיא של העשור האחרון, . יחד עם זאת, האמון כלפי מערכות התקשורת המרכזיות גבוה הרבה יותר מהאמון בכלל המערכת, "הסבר אפשרי לתופעה הוא שיש כעס בציבור כלפי התקשורת וכאשר הציבור נשאל לגבי התקשורת ככלל, הוא מביע כעס זה ברמה נמוכה של אמון. אולם כאשר לעיתונאי יש כתובת ברורה, הכעס מתמתן ורמות האמון עולות", אמרו פרופ' ערן ויגודה-גדות דיקן הפקולטה למדעי החברה וד"ר ניסים כהן מאוניברסיטת חיפה, מעורכי המחקר.
המדד אשר נערך זו השנה החמש עשרה על ידי פרופ' ויגודה-גדות וד"ר כהן מהמרכז לניהול ומדיניות ציבורית בבית הספר למדעי המדינה של אוניברסיטת חיפה ופרופ' שלמה מזרחי מהמחלקה למנהל ומדיניות ציבורית של אוניברסיטת בן-גוריון, בוחן את אמון הציבור במספר רב של מוסדות ומשרתי ציבור במדד 1-5 (כשהציונים 1 ו- 2 מביעים אי אמון רב ואי אמון; 3 – בינוני; וציונים 4 ו – 5 מביעים אמון ואמון רב). זהו המדד המקיף ביותר בישראל כיום והוא נעשה על בסיס מתודולוגיה שמרנית ומהימנה המספקת דיווח עקבי בכלים של בחינת עמדות ותפיסות הציבור כלפי מגוון גדול של שירותים שהציבור מקבל ובאופן השוואתי. מדד זה הוא היחידי כיום שמסוגל לספק זווית ראיה מקיפה לאורך שנים על הקשר שבין הציבור מנהל וממשל בישראל. במדד הנוכחי השתתפו 453 אנשים המהווים מדגם מייצג לכלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל.
כאמור, האמון במוסד העיתונות הוא הנמוך ביותר בחמש עשרה השנים האחרונות ועומד על רמה נמוכה עד נמוכה בינונית של 2.33 מה שממקם אותו במקום ה – 18 מתוך 22 מוסדות ציבור שנבחרו. זאת לעומת 2.64 בשנת 2014. עוד עולה מהנתונים כי רק בשנת 2013 עמדה רמת האמון על 2.79, הרמה הגבוהה ביותר מאז שנת 2001.
אולם כאשר פורטים את "התקשורת" לחלקיה מתבררת תמונה אחרת. האמון כלפי מערכת השידור הציבורית (קול ישראל רדיו וטלוויזיה) הוא הגבוה ביותר מאז שנת 2002 ועומד על 2.99 מה שממקם אותו ב מקום ה – 10 במדד. "בימים שבהם יש דיון ציבורי ער על עתיד השידור הציבורי, הנתונים שעולים מן המדד הם שקיימת רמת אמון גבוהה יחסית למערכת זו, רמה שנשמרת לאורך כמעט 15 השנים האחרונות", ציינו החוקרים.
פריטה נוספת מחדדת עוד יותר את התמונה. רמת האמון בעיתונאי גלי-צה"ל עומדת על רמה גבוהה יחסית של 3.26. רמת האמון בכתבי הערוץ הראשון וקול ישראל עומדת על 2.92 ורמת האמון כלפי עיתונאי ערוץ 2 ו-10 עומדת על 2.86. לדברי החוקרים, בסך הכול, ישנה מגמה ברורה של ירידה ברמת האמון כלפי כל העיתונאים, כשבמרבית המקרים מדובר ברמות האמון הנמוכות בעשור האחרון, אולם עדיין מדובר בסך הכול ברמות אמון בינוניות עד בינוניות-גבוהות.
"הדיון הציבורי המתמשך סביב תפקוד התקשורת בשנתיים האחרונות בהחלט נותן את אותותיו ברמת האמון של הציבור בכלל מערכות התקשורת הגדולות בישראל. ועם זאת, נראה שהתקשורת בישראל ממשיכה ליהנות מאמון הציבור", סיכמו החוקרים.
