מדענים פיתחו סימולטור לניהול היציאה מהסגר שיאפשר למקבלי ההחלטות לבחון אפשרויות פעולה, הנחיות, איסורים ולהעריכן בהתבסס על ההשלכות הצפויות. מדענים מהטכניון ומהקבינט האזרחי יצרו תוכנת הדמיה – סימולטור אשר מאפשרת למקבלי ההחלטות לדעת מה ההשלכות ל צעדי המדיניות השונים של הממשלה.
סיוע למקבלי ההחלטות להבין את השפעות הסגר
הסימולטור הינו אלגוריתם ייעודי שמטרתו לעזור למקבלי ההחלטות להבין כיצד ישפיעו החלטותיהם על המשך התפשטות מגפת הקורונה בישראל. המדענים ציינו כי "לאחר ששילבו בסימולטור נתונים מכל העולם, יוסיפו בשבועיים הקרובים נתונים על השפעת פתיחת הסגר בישראל – ויפרסמו את הסימולטור לציבור." הסימולטור יאפשר למשתמשים לבחון כיווני מדיניות שונים ואת השלכותיהם גם על מערכת הבריאות, אך גם על המשק הישראלי, היקף הבידוד החברתי ותקציב המדינה.
פרופ' ניר גביש מהפקולטה למתמטיקה ופרופ' עמרי ברק מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט מובילים את הצוות. הפרופסורים חברים בתוכנית הבין-יחידתית למתמטיקה שימושית בטכניון. זאת לצד פרופ' תמי שוחט, ששרתה עד לאחרונה כראש המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות. בנוסף, משתת, בצוות ד"ר גל אלון, ראש מיזם הקבינט האזרחי שהקים בעבר את מערך תכנון המדיניות בממשלה. עוד שותפים ד"ר לידיה פרס הרי מהפקולטה למתמטיקה, איתמר מנוחין – בוגר תוכנית טכניון רוטשילד למצוינים בטכניון וכיום סטודנט לתואר שני באוניברסיטת תל אביב, ליהיא פרידמן, מרצה ומנהלת תכנית המצטיינים באסטרטגיה וקבלת החלטות בבי"ס לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה ואופק מושקט, סטודנט לתואר ראשון בתוכנית.
ניהול ההתמודדות עם מגפת הקורונה
מטרת הסימולטור לסייע למקבלי ההחלטות בניהול ההתמודדות עם מגפת הקורונה, דרך ממשק ידידותי למשתמש. ממש זה "מאפשר לחבר בין צעדי מדיניות – דוגמת בידוד קבוצות בסיכון או צווי בידוד אישיים- לבין מדדי תוצאה שונים (דוגמת תחזית הנפטרים, היקף המונשמים ואובדן התוצר למשק). זאת הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. הוא מוצג בימים אלה להערות בפני גורמים שונים, ואף זכה לתמיכה מצד גורמים במטה הממשלה.
בטכניון ציינו כי עד עתה הצוות סיים את מידול צעדי הבידוד הדמוגרפיים והאישיים. "בשבועיים הקרובים, עם צבירת נתונים אודות השפעת פתיחת העסקים ואולי פתיחת מערכת החינוך, יכנסו למודל נתונים נוספים, על מנת לשקלל את כולם יחד. כאשר יושלם, הסימולטור יאפשר למשתמשים לבחון את השלכותיהם של צעדי מדיניות שונים ובהם: סגר כולל, בידוד קבוצות גיל מסוימות באוכלוסיה, פתיחה חלקית או מלאה של מערכת החינוך, השימוש באמצעי מיגון כריחוק חברתי, שטיפת ידיים וחבישת מסכות, ועד לסוגיית פתיחת השמיים לטיסות. המשתמשים יוכלו להכניס מכלול של משתנים ולקבל את מכלול ההשפעות הנגזר מהם, וכך להרחיב את הדיון מהקשרים צרים כגון מספר המיטות הפנויות או חובת השימוש במסכות הגנה."
לדברי פרופ' ניר גביש, ממובילי הצוות "בתקופה האחרונה הוצגו לציבור תוכניות שונות ליציאה מהסגר, חלקן אף סותרות, אך לא הוצגו המודלים המתמטיים שעליהן הן מתבססות. שיתוף המידע על הכלים הללו והנתונים שעליהם הם מתבססים יאפשר לקיים דיון ענייני על תוכניות היציאה מהסגר, ויהווה קרקע פורייה לתרומה של הקהילה המדעית לתהליך קבלת ההחלטות."
הרעיון לבניית הסימולטור נהגה בקורס "מבוא למתמטיקה שימושית" שפרופ' ניר גביש מעביר בטכניון. לדבריו, "תמיד אני מביא לקורס מקרה מבחן שעליו אני עובד עם הסטודנטים. בסמסטר הנוכחי כורח המציאות הביא אותי לדבר על מודלים של התפשטות מגפות והדבקה. הכנת הקורס הולידה בלוג שבו אני כותב על הנושא, והבלוג הוביל אלי את ד"ר גל אלון, ראש מיזם הקבינט האזרחי, ואת ליהיא פרידמן, המנהלת המקצועית של המיזם."
שקיפות ושיתוף הציבור בסימולטור
פרופסור עמרי ברק מוסיף כי "אחד הערכים המרכזיים שאנחנו מקפידים עליו הוא השקיפות. פירושה של שקיפות היא שיתוף אמיתי של הציבור – הסימולטור יהיה זמין לכל מי שירצה להשתמש בו, וכך הציבור יוכל להבין מדוע מתקבלות החלטות מסוימות ולא אחרות. מהלך כזה יעמיק את האמון הציבורי, שהוא בעינינו משאב חשוב כמעט כמו מיטות אשפוז. אמון מבוסס-שקיפות יגביר את ההיענות להנחיות ובכך יועיל לכולנו."
המפתחים מדגישים כי הסימולטור נמצא בתהליך פיתוח, וישלב לתוכו את הנתונים של השבועיים הקרובים, ככל שיתפרסמו. לדברי פרופסור ברק גם כאשר יושלם, הסימולטור הוא לא יחליף את קבלת ההחלטות ולא יספק תשובות אופרטיביות חד משמעיות. לדעתו הסימולטור לא ייתן מענה גורף לכל השאלות, אלא יאפשר למקבלי ההחלטות לבחון אפשרויות שונות. למשל הנחיות לסגר או לפתיחה, איסורים וכו' – ולהעריך אותן על סמך השלכותיהן הצפויות. לדבריו "אנחנו מקווים ומעריכים שאנשי מקצוע רבים ישתמשו בסימולטור וכך יסייעו בשיפורו ובשיפור תהליך קבלת ההחלטות."
ד"ר גל אלון מציין כי "הקבינט הוא גוף אזרחי התנדבותי שהוקם לאחרונה כדי לקדם החלטות שיחלצו את ישראל ממגפת הקורונה ויצמצמו את נזקיה. הצוות שלנו משלב מומחים מובילים שפועלים לייצר פתרונות חדשניים ומערכתיים שיסייעו למקבלי ההחלטות. בשיתוף הפעולה עם מומחי הטכניון אנחנו מבקשים לייצר ארגז כלים שיאפשר למשתמשים לראות השלכות מורכבות לצעדים מורכבים. זה לא מספיק להתמקד בהיבט אחד, למשל במספר מכונות ההנשמה הזמינות, כי יש כאן מערכת מורכבת של שיקולים והשלכות, שכוללת היבטים תעסוקתיים, חברתיים, כלכליים, חינוכיים ועוד."
