אוכלוסיית יוצאי אתיופיה בישראל

אוכלוסיית יוצאי אתיופיה בישראל לרגל חג הסיגד 

היום, 30 בנובמבר 2016 נחוג בישראל ומחצה לה חג הסיגד על ידי אוכלוסיית היהודים יוצאי אתיופיה. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פירסמה נתונים אודות העדה האתיופית בישראל לרגל חג זה המבטאת את השתלבותם החשובה בחברה הישראל כחלק משמעותי בה. חג הסִיגְד (ስግድ – “סגידה”) הוא אחד מחגי ומועדי ישראל. חג הסיגד מכונה גם חג המֶהֶללַה (ምህልላ – “תחינה”) ומכונה גם בשם “יום הקיבוץ” – עמתה סו. חג זה  חל מידי שנה ביום כ”ט בחודש תשוון חמישים יום לאחר יום הכיפורים. חג הסיגד הוא יום של צום, התחדשות וטיהור. בחג הסיגד מציינים יהודי אתיופיה את הברית שכרתו בני ישראל עם ה’ במעמד הר סיני והוא בנוסף לכך מבטא גם כמיהה והשתוקקות לשיבה לירושלים בפרט וארץ ישראל בכלל.

לרגל חג הסיגד מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מספר נתונים אודות האוכלוסיה של יוצאי אתיופיה– יהודים ולא יהודים וכן צאצאיהם שעלו ארצה וכיצד השתלבו  בחברה הישראלית, כחלק משמעותי וחשוב בה.

הנתונים בדבר השתלבות האוכלוסייה של יהודי אתיופיה בישראל מעלים כי :

אוכלוסייה
בסוף שנת 2015 מנתה האוכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל 141.2 אלף תושבים, כ-85.7 אלף ילידי אתיופיה ו55.5 אלף ילידי ישראל שאביהם נולד באתיופיה.

העלייה לישראל
בשנת 2015 הגיעו לישראל 91 עולים מאתיופיה בלבד. זהו המספר הנמוך ביותר של עולים מאתיופיה מאז שנת 2000, ופחות ממחצית ממספר העולים שהגיעו בשנה הקודמת (213 עולים). מחצית מהעולים היו נקבות ומחציתם זכרים. הגיל החציוני של העולים ב- 2015 עמד על 23.8 שנים, בהשוואה ל- 21.2 שנים בשנת 2014.

מבנה גילים
מבנה הגילים של האוכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל מושפע מהרכב האוכלוסייה: כ-61% הם עולים וכ-39% ילידי ישראל (שאביהם נולד באתיופיה) והן מעיתוי העלייה וממספר העולים. מרבית העולים הגיעו בשני גלי עלייה מרכזיים הגל הראשון בשנות ה-80 (“מבצע משה”) והגל השני בשנות ה-90 (“מבצע שלמה”), בשנים האחרונות הצטמצמה העלייה מאתיופיה.
בסוף שנת 2015 הגיע חלקם של הילדים בני 14-0 ממוצא אתיופי לכ-28% מאוכלוסייה זו (מתוכם: כ-84% ילידי ישראל ). אחוז בני 65+ בקרב האוכלוסייה ממוצא אתיופי הגיע לכ-6% (כ-100% ילידי חו”ל).

תפרוסת גאוגרפית
מרבית האוכלוסייה ממוצא אתיופי מתגוררת בשני מחוזות: מחוז המרכז (כ-38%) ומחוז הדרום ( כ-24%). לעומת זאת במחוז חיפה מרוכזים 14% מהאוכלוסיה, מחוז ירושלים כולל 8% ומחוז הצפון 7% וכך גם מחוז תל אביב.

בסוף שנת 2015, מבין היישובים העירוניים גודל האוכלוסייה ממוצא אתיופי הגבוה ביותר היה בנתניה (כ-11.4 אלף איש).
אחוז האוכלוסייה ממוצא אתיופי מסה”כ האוכלוסייה בקריית מלאכי הוא הגבוה ביותר (כ-17%).

נישואין וגירושין 2014
במהלך השנה נישאו בישראל 819 חתנים ו-896 כלות ממוצא אתיופי, 94% מהם נישאו לראשונה.
90% מהנישאים ממוצא אתיופי נישאו לבן/בת זוג מאותו המוצא, גברים יותר מנשים (95% ו-87%, בהתאמה).
בני האוכלוסייה ממוצא אתיופי נישאים בגיל מבוגר יותר בהשוואה לכלל האוכלוסייה היהודית. הגיל החציוני בנישואין ראשונים בקרב גברים ממוצא אתיופי עמד בשנת 2014 על 28.8 שנים (גבוה ב-1.1 שנים בהשוואה לחתנים היהודים). בקרב נשים ממוצא אתיופי עמד הגיל החציוני על 25.9 בנישואין ראשונים (גבוה ב-0.2 שנים בהשוואה לכלות היהודיות).
פער הגילים בנישואין ראשונים בין הגבר לאישה בקרב הנישאים ממוצא אתיופי (כ-2.9 שנים) גבוה מהפער בקרב כלל היהודים (כשנתיים).

במהלך 2014 התגרשו 298 גברים ו-314 נשים ממוצא אתיופי.
שיעור הגירושין בקרב האוכלוסייה ממוצא אתיופי גבוה בהשוואה לשיעור הגירושין באוכלוסייה היהודית. כ-16 מכל 1,000 הנשואים התגרשו, לעומת כ-9 ל-1,000 הנשואים בקרב כלל היהודים.

בשנת 2015 נולדו 3,348 תינוקות לנשים ממוצא אתיופי . באותה שנה, היה מספר הילדים הממוצע שאישה ממוצא אתיופי צפויה ללדת במהלך חייה 2.8 ילדים, נמוך יותר בהשוואה ל-3.0 ילדים בקרב אוכלוסיית היהודיות והאחרות.

משפחות ומשקי בית של יוצאי אתיופיה

משק בית של יוצאי אתיופיה נקבע כמשק בית שבו לפחות אחת מהנפשות בגיל 15 ומעלה היא ממוצא אתיופי, כלומר ילידת אתיופיה או אב יליד אתיופיה.

מספר משקי הבית הממוצע של יוצאי אתיופיה בישראל לשנים 2015-2013 הנו 35.4 אלף משקי בית, כ-1.5% מכלל משקי הבית בישראל וכ-1.7% ממשקי הבית היהודיים והאחרים.
בדומה לכלל האוכלוסייה היהודית כ-83% ממשקי הבית של יוצאי אתיופיה הם משקי בית משפחתיים , מתוכם כ-77% של משפחה אחת בלבד.

גודל משק הבית הממוצע 4.0 נפשות, גבוה בהשוואה לכלל האוכלוסייה (3.3) וכן בהשוואה למשקי הבית היהודיים והאחרים (3.1).

משפחה (משפחה גרעינית) מוגדרת כשני אנשים או יותר במשק בית אחד הקשורים זה לזה כבעל ואישה, כהורה וילד, כזוג ללא נישואין, כסב ו/או סבתא ונכד(ללא הוריו), או כאחים (ללא בני זוג וללא ילדים משלהם). משפחה של יוצאי אתיופיה נקבעה כמשפחה שבה לפחות אחת מהנפשות בגיל 15 ומעלה היא ממוצא אתיופי כלומר ילידת אתיופיה או אב יליד אתיופיה.

בישראל כ-30 אלף משפחות אתיופיות. יותר ממחצית מהמשפחות הן בעלות מבנה מסורתי, הכולל זוג עם ילדים (כ-60%).
בקרב המשפחות של יוצאי אתיופיה נמצא האחוז הנמוך ביותר של זוגות ללא ילדים כ-9%, בהשוואה לאחוז הארצי כ-24% ולמשפחות היהודיות והאחרות כ-27%.
אחוז המשפחות החד הוריות בקרב המשפחות האתיופיות גבוה במיוחד, כ-29%, יותר מפי שניים מאחוז המשפחות החד הוריות בכלל הארץ ובקרב המשפחות היהודיות והאחרות.

תלמידים במערכת החינוך
• בחינוך היסודי והעל-יסודי למדו בשנת הלימודים תשע”ה (2014/15) 33,923 תלמידים ממוצא אתיופי, שהם כ-2.8% מכלל התלמידים בחינוך העברי.
• בשנת הלימודים תשע”ה 35.3% מכלל התלמידים ממוצא אתיופי היו ילידי אתיופיה (והיתר ילידי ישראל שאביהם יליד אתיופיה), לעומת 48.8% בשנת הלימודים תשס”ה (2004/5).
• בשנת הלימודים תשע”ה (2014/15) למדו בפיקוח הממלכתי-דתי 48.4% מהתלמידים ממוצא אתיופי (חינוך יסודי ועל-יסודי). שיעור זה נמצא במגמת ירידה בעשור האחרון (לעומת 58.4% בשנת הלימודים תשס”ה). במקביל גדל אחוז התלמידים הלומדים בפיקוח הממלכתי ל-47.8% לעומת 39.9% בשנת הלימודים תשס”ה, ובפיקוח החרדי ל-3.8%, יותר מפי שניים לעומת 1.7% בשנת הלימודים תשס”ה.
• מתוך התלמידים ילידי אתיופיה בחינוך היסודי, 65.9% למדו בתשע”ה בפיקוח הממלכתי-דתי, לעומת 43.1% מקרב התלמידים ילידי ישראל שאביהם יליד אתיופיה .
• בקרב תלמידי החטיבה העליונה ממוצא אתיופי, 51.7% (58.2% מתוך הבנים ו-45.4% מהבנות) למדו בנתיב הטכנולוגי/מקצועי (כולל חקלאי) לעומת 35.1% בקרב תלמידי החינוך העברי שאינם ממוצא אתיופי (33.4% מהבנים ו-37% מהבנות).

נבחנים בבחינות הבגרות
• בשנת הלימודים תשע”ה (2014/15) ניגשו לבחינות הבגרות כ-2600 תלמידים בכיתות יב ממוצא אתיופי (ילידי אתיופיה או שאביהם יליד אתיופיה).
• שיעור הניגשים לבחינות הבגרות מבין תלמידי כיתות יב יוצאי אתיופיה הגיע ב-2015 ל-89%, לעומת 94% בקרב כלל החינוך העברי. שיעורי הזכאות של יוצאי אתיופיה נמוכים יותר: 54% לעומת 76% בהתאמה. שיעור בעלי תעודת בגרות העומדת בדרישות הסף של האוניברסיטאות עמד על כשליש מבין התלמידים יוצאי אתיופיה (30%) לעומת שיעור של 65% מבין כלל תלמידי החינוך העברי.
• שיעור הזכאות לבגרות בקרב יוצאי אתיופיה אשר למדו במוסדות של פיקוח מנהל חינוך דתי הגיע ל-59%, לעומת 49% בקרב אלו אשר למדו במוסדות של הפיקוח הכללי. גם שיעורי העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות היו גבוהים יותר בפיקוח מנהל חינוך דתי לעומת הפיקוח הכללי: 33% ו-26%, בהתאמה.

• משקלם היחסי של בני הדור השני – ילידי ישראל שאביהם יליד אתיופיה – הגיע ב-2015 ל-54% מכלל תלמידי כיתות יב ממוצא אתיופי. שיעורי הזכאים לתעודת בגרות מבין יוצאי אתיופיה עמדו על 56% בקרב ילידי אתיופיה ועל 52% בקרב הדור השני. ואולם, שיעור הזכאים שעמדו בדרישות הסף של האוניברסיטאות בקרב התלמידים ממוצא אתיופי, והם המועמדים הפוטנציאליים להמשך לימודים במוסדות להשכלה גבוהה, היה גבוה יותר בקרב בני הדור השני והגיע ל-33%, לעומת 26% בקרב אלו אשר נולדו באתיופיה.

נשירת תלמידים
• בשנת תשע”ה ובמעבר לתשע”ו אחוז הנשירה בקרב תלמידים יוצאי אתיופיה נמוך במעט מזה של כלל תלמידי החינוך העברי: 1.21% מתוך כ-34 אלף תלמידים יוצאי אתיופיה שהתחילו ללמוד בכיתות א-יב בבתי ספר שבפיקוח משרד החינוך בשנת הלימוד תשע”ה נשרו במהלך אותה שנה או במעבר לתשע”ו, לעומת 1.40% בכלל החינוך העברי.
• אחוז הנושרים בבתי הספר היסודיים נמוך במיוחד בקרב יוצאי אתיופיה – רק 0.20% מהם נושרים, זאת לעומת 0.67% נשירה בכלל תלמידי החינוך העברי בכיתות אלה.
• מתוך 380 תלמידים ממוצא אתיופי שנשרו מכיתות ז-יב מבתי ספר שבפיקוח משרד החינוך, 34.21% עברו ללמוד במסגרות לימוד פורמליות אחרות (בתי ספר שבפיקוח משרד הכלכלה או ישיבות גבוהות).

ספורטאים פעילים לשנת תשע”ה
• בשנת תשע”ה (2014/15) היו 1,492 ספורטאים פעילים ממוצא אתיופי. הספורטאים הפעילים ממוצא אתיופי מהווים כ-1.5% מכלל הספורטאים הפעילים, אחוז דומה לאחוז בשנה הקודמת (1.6%).
• אחוז הנשים מכלל הספורטאים ממוצא אתיופי הוא 7.6%, אחוז נמוך בהשוואה לאחוז הספורטאיות מכלל אוכלוסיית הספורטאים הפעילים – 19.2%.
• 87.1% מכלל הספורטאים ממוצא אתיופי מתאמנים בענפים הקבוצתיים, והיתר (12.9%) בענפים אישיים.
• ענפי הספורט השכיחים שבהם משתתפים ספורטאים ממוצא אתיופי הם: כדורגל (1,154 ספורטאים, שהם 3.7% מכלל הספורטאים בענף זה), אתלטיקה (121 ספורטאים, המהווים 10.4% מכלל הספורטאים בענף האתלטיקה) וכדורסל (80 ספורטאים, המהווים 0.4% מכלל הספורטאים בענף זה).
• רובם הגדול (77.3%) של הספורטאים ממוצא אתיופי עוסקים בכדורגל, לעומת 31.2% ספורטאים העוסקים בכדורגל מכלל אוכלוסיית הספורטאים הפעילים.
• קבוצת הגיל הנפוצה בקרב ספורטאים ממוצא אתיופי היא 12-17 .

השכלה גבוהה
בשנת תשע”ו (2015/16) למדו 2,966 סטודנטים יוצאי אתיופיה, במוסדות להשכלה גבוהה בישראל.
87.1% מכלל הסטודנטים שמוצאם מאתיופיה למדו לתואר ראשון, 12.0% למדו לתואר שני, 0.6% למדו לתואר שלישי ו-0.3% למדו לקראת תעודה אקדמית.

לימודי תואר ראשון
בתשע”ו (2015/16) למדו 2,583 סטודנטים ממוצא אתיופי לקראת תואר ראשון. רובם למדו במכללות האקדמיות (55%), שליש מהם לערך למדו באוניברסיטאות (32%) ו-13% מהם למדו במכללות האקדמיות לחינוך.
יותר משני שלישים (72.4%) מיוצאי אתיופיה שלמדו לתואר ראשון היו נשים וזאת לעומת 57.9% נשים בקרב כלל הסטודנטים לתואר ראשון.
סטודנטים יוצאי אתיופיה נטו ללמוד יותר את התחומים הבאים: מדעי החברה (26.1%), עסקים ומדעי הניהול (19.3%), חינוך והכשרה להוראה (18.2%). למעשה, הלימודים בתחום מדעי החברה היו נפוצים יותר בקרב יוצאי אתיופיה מאשר בקרב כלל הסטודנטים לתואר ראשון (26.1% לעומת 18.4%, בהתאמה), וכך גם עסקים ומדעי הניהול (19.3% לעומת 10.6%, בהתאמה) וכן מקצועות העזר הרפואיים (8.8% לעומת 6.3%, בהתאמה). לעומת זאת, לימודי הנדסה ואדריכלות היו פחות שכיחים בקרב סטודנטים שמוצאם מאתיופיה מאשר כלל הסטודנטים לתואר ראשון (10.4% לעומת 17.6%, בהתאמה). הבדלים אלו התקיימו גם בתחומים נוספים, כמו למשל רפואה (0.3% לעומת 1.1%, בהתאמה), וכמו גם מדעי הטבע והמתמטיקה (4.2% לעומת 10.8%, בהתאמה).

לימודי תואר שני ושלישי
בתשע”ו (2015/16) למדו 357 סטודנטים ממוצא אתיופי לקראת תואר שני ו-19 לקראת תואר שלישי. בקרב הסטודנטים לתואר שני, 52% מהם למדו באוניברסיטאות, 39% למדו במכללות האקדמיות, ו-9% למדו במכללות האקדמיות לחינוך. 62.8% מיוצאי אתיופיה שלמדו לתואר שני היו נשים (60.4% בקרב כלל הסטודנטים לתואר שני).

נתונים מתוך סקר הוצאות משק הבית על האוכלוסייה האתיופית בישראל שנת 2015

ההוצאה הממוצעת לתצרוכת במשקי בית של יוצאי אתיופיה, שבהם ראש משק הבית או אחד מהוריו נולדו באתיופיה, מסתכמת ב- 10,238 ₪ בחודש לעומת 15,407 ₪ בכלל משקי הבית, ומהווה 34% פחות מהממוצע בכלל האוכלוסייה.
ההכנסה הכספית ברוטו למשק בית בקרב יוצאי אתיופיה הסתכמה ב- 12,568 ₪ לעומת 18,671 ₪ בכלל משקי הבית בכלל האוכלוסייה, ואילו ההוצאה הכספית עמדה על 8,522 ₪, לעומת 12,323 ₪ בכלל האוכלוסייה.
מספר הנפשות במשקי בית אתיופים עומד על 4.0 נפשות בממוצע ומספר המפרנסים במשקי בית אלו עומד על 2.0, לעומת 3.3 נפשות ו- 1.5 מפרנסים במשקי בית של כלל האוכלוסייה.


דילוג לתוכן