איך המצב הסוציו-אקונומי קשור לסיכוי תמותה מקורונה?

כיצד המצב הסוציו-אקונומי של היישוב משפיע על  הסיכוי למוות בשל מחלת נגיף הקורונה? ממצאי מחקר חדש של מדענים ישראלים מספקים תשובה מעניינת

ככלל, מדענים מצאו כי מצב כלכלי- סוציאלי נמוך של אוכלוסיות מסוימות מוביל לתחלואה ותמותה בשיעור ניכר. גורמים שונים נמצאו כקשורים לעודף תחלואה ומוות באוכלוסיות אלה. כך למשל העדר מודעות בריאותית, מיעוט בדיקות, מעט משאבים לטיפול כמו התחסנות, מגבלות תקציביות לאבחון ונגישות שירותי רפואה נמוכה יותר, נמצאו כמשפיעות על הקשר.

על רקע זה בחנו מדענים ישראלים את מהות הקשר בין תמותה מנגיף הקורונה לבין המצב הוסציו-אקונומי של יישוב כלשהו בישראל. אז מה הקשר בין שיעור התחלואה והמוות מקורונה לבין המצב הסוציו-אקונומי של האוכלוסיה? ממצאי מחקר חדש שנערך על ידי מדענים מבית החולים רמב"ם בחיפה ומהטכניון מצאו מתאם בין המצב הסוציו-אקונומי לבין תמותה מנגיף הקורונה.

על פי ממצאי המדענים, ביישובים עניים יותר, כמות האנשים המתים עקב קורונה גבוה יותר. במחקרם בחנו המדענים את הקשר בין התמותה ביישובים בישראל עד 2021 מאז פרוץ הקורונה ובין מספר המבוגרים ביישוב. ועד בחנו החוקרים את הקשר עם דירוגם של היישובים לפי מדד כלכלי-חברתי של הלמ"ס. מדד זה של הלמ"ס משקף את המצב הסוציו- אקונומי של היישוב בהתבסס על רמת חיים, תעסוקה, השכלה והרכב דמוגרפי.

ממצאי המחקר העלו כי ביישובים בעלי מצב כלכלי חברתי טוב (עד 100 במדד) שיעור התמותה היה נמוך. ואולם ביישובים מעל מדד זה מצאו החוקרים מתאם מובהק בין עוצמת היישוב במדד הכלכלי חברתי לבין הסיכון למוות בשל קורונה.

המדענים מצאו כי יישובים המדורגים נמוך במדד הכלכלי-חברתי, שיעור התמותה היה גדול עד במאות עד אלפי אחוזים בהשוואה ליישובים בעלי המצב הכלכלי- חברתי הכי טוב בטבלה.


דילוג לתוכן