אכיפת ההסתה באינטרנט תוחמר משמעותית

“יש כוונה להחמיר באכיפת ההסתה באינטרנט בצורה משמעותית. מה שהיה הוא לא מה שיהיה”

*בכנס של מרכז מינרבה לחקר שלטון החוק במצבי קיצון של האוניברסיטה הציג עו”ד שלומי אברמזון את השיקולים להעמדה לדין, בין היתר: הויראליות של ההתבטאות, אופי התגובות וצורת ההתבטאות – פוסט או טוקבק, לדוגמא. השופטת דליה דורנר: “גזענות היא לא חופש הביטוי – היא אסורה על פי חוק”*

“יש כוונה להחמיר באכיפת ההסתה באינטרנט בצורה משמעותית. עשרות תיקי חקירה כבר נפתחו ואני מניח שיוגשו לא מעט כתבי אישום. מה שהיה הוא לא מה שיהיה”, כך אמר עו”ד שלומי אברמזון מפרקליטות המדינה ביום העיון שנערך היום (יום ד’) באוניברסיטת חיפה בנושא “הדמוקרטיה הישראלית בתנאי מלחמה – האם הצוק איתן?”.

הכנס, אותו ערך מרכז מינרבה לחקר שלטון החוק במצבי קיצון באוניברסיטת חיפה, עסק בהיבטים משפטיים שונים הקשורים ל”צוק איתן”. בפאנל שעסק בנושא חופש הביטוי בעת לחימה התייחס עו”ד אברמזון לתופעת הסתה הרבה באינטרנט – בעיקר ב”צוק איתן”, אבל לא רק – אותה אפשר היה למצוא בעיקר בפייסבוק – הן בקרב יהודים והן בקרב ערבים. “חופש הביטוי הוא חשוב, אבל הוא נסוג בפני חשד להסתה, לגזענות ולתמיכה בארגון טרור. מהרגע שתופעת ההסתה תופסת תאוצה במרחב הציבורי כמו שקרה במקרה שלנו, יש להתחיל להשתמש בכלי הפלילי”, אמר.

לדבריו, הוא מודע לטענה שהשימוש בחוק הפלילי עלול לגרום ל”אפקט מצנן” – כלומר, אנשים שיפחדו להתבטא, אולם לדבריו, לדעתו דווקא השארת השיח אלים וגזעני היא זו שעלולה לנטוע פחד וחשש בלב האנשים ולמנוע מהם להתבטא. כאמור, עו”ד אברמזון אמר כי בפרקליטות החליטו להחמיר את האכיפה בהסתה באינטרנט בכלל ובפייסבוק בפרט ואף ציין את הקריטריונים שישמשו את הפרקליטות כדי לקבוע באיזה מקרה יש להגיש כתב אישום ובאיזה לא. כך למשל, היקף החשיפה של ההתבטאות ורמת הויראליות שלה ברשת יילקחו בחשבון בעת ההחלטה, כמו גם אופי התגובה – האם מדובר בפוסט או בטוקבק. גם כמות האמירות הגזעניות תילקח בחשבון, כשעו”ד אברמזון הסביר שדינו של אדם שהתבטא פעם אחת בצורה גזענית יהיה שונה ממי שהעלה באופן קבוע וסיסטמתי פרסומים מסיתים וגזעניים. עוד קריטריונים הם כמות הזמן שהפרסום היה באוויר – כלומר, האם המפרסם התחרט והוריד במהירות את הדברים – האם הדברים נאמרו ב”עידנא דריתחא”, האם הדברים ייזומים או שנאמרו בתגובה להתבטאות אחרת וכד’. גם התגובות שההתבטאות תגרור תשפיע על ההחלטה, “אם ההתבטאות הגזענית תגרור בעקבותיה התבטאויות גזעניות נוספות זה יהיה חיזוק לכך שלהתבטאות הייתה השפעה”, אמר.

שופטת בית המשפט העליון לשעבר ונשיאת מועצת העיתונות דליה דורנר, שהשתתפה אף היא בפאנל אמרה בהקשר זה כי, “אנחנו במצב קשה מבחינת כמות ההסתה במרחב הציבורי ובעיקר במרחב הוירטואלי. אמירה גזענית היא אמירה גזענית ואני לא חושבת שיש צורך במבחן הסבירות הגבוהה בכדי להעמיד לדין. במקרים של גזענות זו לא תהייה פגיעה בחופש הביטוי אם מערכת השטונית תגיב. גזענות היא לא חופש הביטוי – היא אסורה על פי חוק”.