אפליקציות שיתוף מזון

מה עושים עם עודפי מזון מארוחת סוף השבוע ? עוד ועוד תושבים בעלי מודעות בישראל וברחבי הגלובוס מעונינים בשיתוף מזון עם אחרים. האידאל הוא לשתף מזון עם חברים, שכנים ואף זרים על רקע מהפכת הכלכלה השיתופית. במחקר ייחודי שפורסם לאחרונה, מדענים בחנו לראשונה את התועלת הסביבתית והחברתית של פלטפורמות שיתוף המזון הדיגיטליות שצוברות פופולאריות. הם חזרו עם תובנות מפתיעות על האנשים שמעוניינים לאסוף חצי סנדוויץ’ מאדם זר ועל הדרך לצמצם את בזבוז המזון בעולם.

אפליקציה לשיתוף מזון תסייע לצמצם בזבוז המזון ולשמור על הסביבה

היקף אובדן מזון בעולם הוא עצום. בכל שנה, שליש מכל האוכל שמיוצר בעולם (1.3 מיליארד טון) נזרק לאשפה. מדובר בבזבוז יוצא דופן של משאבי קרקע, מים ופליטות מיותרות של גזי חממה. בכלכלות מפותחות, 70-86% מפסולת המזון עדיין אכילה כשהיא מושלכת, כשבמקביל אחוזים לא מבוטלים מהאוכלוסייה סובלים מחוסר בטחון תזונתי. כיוון שעודף ומחסור במזון מתקיימים במקביל באותן גיאוגרפיות, היכולות להעביר מזון אכיל מצרכנים שאינם חפצים בו לאלו שכן עשויה לסייע בהתמודדות עם בזבוז המזון ולשפר את היעילות בה האנושות משתמשת במשאבים טבעיים.

שיתוף מזון. צילום: Ernesto Pasini Pixabay
שיתוף מזון. צילום: Ernesto Pasini Pixabay

כיצד משפיעות אפליקציות פופלריות על תופעת ביזבוז המזון ? קבוצת המחקר הבין-לאומית מהאוניברסיטאות ייל, הרווארד, בוסטון קולג’, וקליפורניה דייויס, בהובלת ד”ר תמר מקוב מהפקולטה לניהול ע”ש גילפורד גלייזר באוניברסיטת בן-גוריון, ערכה ניתוח אמפירי ראשון מסוגו על בסיס נתוני יישומון OLIO. OLIO היא פלטפורמת שיתוף המזון החינמית הפופולארית בעולם עם למעלה ממיליון משתמשים רשומים, בעיקר בבריטניה וארה”ב.

ממצאי המחקר העלו כי מרבית האוכל שהוצע אכן נאסף. מהבדיקה שערכו המדענים התחוור כי בתקופת המחקר (אפריל 2018-אוקטובר 2019) 60% משאריות המזון שהוצעו דרך האתר בשווי קמעונאי של כ-750,000 ליש”ט נאספו. באופן מפתיע, המזונות המבוקשים ביותר הם מזונות בעלי חיי מדף קצרים – כריכים, פירות וירקות ואוכל מוכן. ממצאי המחקר ראו אור בכתב העת היוקרתי Nature Communications.

אוכל יד שניה – במיוחד מאפים

אילו מזונות אנשים נטו לשתף ? החוקרים מצאו מבחינה אמפירית זו כי אנשים חלקו פריטים כמו מאפים (29%), מוצרי מזון ומזווה (17%), תוצרת טרייה (16%) ואוכל מוכן (13%).

לדברי ד”ר תמר מקוב “רצינו לבדוק האם אנשים בכלל מעוניינים באוכל יד שניה מאנשים שהם לא מכירים. הרבה אנשים נגעלים ממוצרים משומשים באופן כללי, כך שהיה חשוב לבחון אם בכלל יש ביקוש לאוכל יד שניה. מצד שני בדקנו גם האם יש מספיק משתמשים שמציעים מזון, הרי הרבה יותר פשוט לזרוק אוכל לפח בלי להסתבך עם הצורך לצלם אותו, להעלות פוסט לאתר ואז עוד לתאם ולחכות שאיזה זר יבוא לאסוף אותו”.

לדבריה, “הנתונים מלמדים על כך שפלטפורמות כאלו מציעות אפשרויות שימוש חוזר במזונות עם חיי מדף קצרים שפעמים רבות אינם מתאימים לארגוני הצלת וחלוקת המזון הגדולים. חלוקה של שאריות מזון היא מנהג עתיק יומין, אבל היכולות של פלטפורמה דיגיטלית לחבר הצע וביקוש באופן יעיל, זריז, וזול מאפשרת שיתוף בקנה מידה אחר ממה שהיה אפשרי עד כה”.

נתינה וקבלת מזון – סגנון חיים מועיל

לאחר שבחנו את הפרופיל הסוציו-אקונומי של המשתמשים העלו החוקרים כי מדובר בעיקר באנשים עם רמת השכלה גבוהה אך רמת הכנסה נמוכה מהממוצע. “לא מדובר במעגל צדקה שבו עשירים מציעים אוכל ועניים אוספים אותו, ראינו שאנשים בדרך כלל נותנים לאנשים שדומים להם”, מוסיפה ד”ר מקוב. “אולי מדובר באנשים שבחרו לשים דגש על סגנון חיים אחר מה שאנחנו קוראים לו ,”העניים מרצון” או היספטרים. אבל מעבר לכך זה גם מצביע שהון ומיומנות תרבותית מינימליים עשויים להיות תנאי הכרחי להשתתפות מוצלחת בפלטפורמות כאלו”.

ניתוח החלפות המזון שנעשו דרך היישומון בלונדון וסביבתה העלו שהיתרונות הסביבתיים הקשורים לפסולת מזון שנחסכה עולים על העלויות הסביבתיות הקשורות בהובלת המזון – נסיעה אל מקום האיסוף ובחזרה. עורכי המחקר הם אלון שפון (הארוורד), גונתן קרונס (בוסטון קולג’), קלייר גופטה (אוניברסיטת קליפורניה דייויס ומריאן צרטו (ייל).

לאחרונה צוין יום צמצום בזבוז המזון​​: The Natural Step ישראל יזם את יום צמצום בזבוז המזון (FWD) . ​יום בזבוז המזון מוקדש לסוגיית בזבוז ואובדן מזון. הפעילות מצוינת  בשיתוף עם ארגונים עמיתים, ציבוריים ופרטיים, ברחבי הארץ. מטרת יום צמצום בזבוז המזון הוא להעלות את המודעות לסוגיית בזבוז המזון ולעודד עשייה שתביא לצמצום בזבוז המזון לכל אורך שרשרת האספקה: מהשדה, דרך מפעלי הייצור, ההובלה, רשתות המזון, נקודות ההפצה וההסעדה ואצלנו בבית!​


דילוג לתוכן