לשתות בירה של מלכים

איזה טעם יש לבירה שאותה המלך פרעה שתה ? מדענים ישראלים בודדו שמרים מכלי חרס קדומים ויצרו מהם בירות באיכויות טובות

הבירה הנוכחת בחיינו כחלק מתפריט המשקאות האלכוהולים היתה חלק חשוב בתזונה היומיומית כבר בעת העתיקה, וייחסו לה כוח רב למטרות פולחן דתי וריפוי. כלי החרס, שבהם יוצרו הבירות בימי העת העתיקה, היו הבסיס למחקר החדש שבו מדענים הצליחו לשחזר בירות מימי קדם. הדוקטור רונן חזן והדוקטור מיכאל קלוטשטיין מדענים מהפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית, החוקרים לרוב בתחום הרפואי השתמשו בשמרים שיצרו מושבות והתבססו בנקבוביות של כלי החרס וניסו לבדוק דרכם איך הם נשמרים לאורך שנים. באמצעות אותם שמרים יוצרו לבסוף בירות איכותיות וראויות לשתייה.

בשלב הראשון של המחקר המדענים הסתייעו ביקב קדמא מכפר אוריה והוכיחו במחקרם שאפשר לבודד שמרים מכלי חרס, בעזרת הטבלתם בתמיסת בירה לא מסוננת, גם לאחר שנשמרו בשמש למשך שנתיים. את השמרים שהמדענים בודדו, צילמה ד”ר ציונה בן-גדליה ממו”פ אזורי מזרח ואוניברסיטת אריאל בעזרת מיקרוסקופ אלקטרוני סורק. אחרי בחינה ראשונית החוקרים ביקשו להעמיק  את המחקר ויצרו קשר עם פרופ’ עודד ליפשיץ מאוניברסיטת ת”א, ד”ר יצחק פז מרשות העתיקות, פרופ’ אהרון מאיר מאוניברסיטת בר-אילן ופרופ’ יובל גדות והללו סיפקו להם חרסים אותנטיים מכלים שזוהו ככלי בירה ותמד (יין דבש) עתיקים.

הצוות בחר כלים שנלקחו מאתרים שונים כמו עין-בשור שבנגב, חפירות הצלה ברחוב המסגר בתל-אביב והחפירות האוניברסיטאיות בתל צפית ורמת רחל מתקופות שונות החל משנת 3,000 לפנה”ס ועד המאה הרביעית לפני הספירה, מתקופת ייסוד הממלכה המצרית המאוחדת הראשונה בימי המלך נערמר ועד ימי חזאל מלך ארם וימי נחמיה מושל יהודה תחת שלטון פרס. בשלב זה בודד הסטודנט צמח אויזיראט שמרים משישה חרסים שונים. המדענים אפיינו את השמרים באמצעות ריצוף ה-DNA שלהם וניתוח שלו בעזרת ד”ר אמיר שיטנברג ממרכז המחקר ופיתוח מדבר וים המלח ומצאו שהשמרים שבודדו מכלי הבירה העתיקים דומים לכאלה שבודדו מבירות מסורתיות המיוצרות באפריקה, וכן לשמרי בירה מודרניים.

לסיום המדענים הכינו בירות מהשמרים המבודדים בעזרת איתי גוטמן מומחה בירות. לאחר הייצור, הבירות נבחנו באנליזה כימית של חומרי טעם וריח על ידי ד”ר אלישיב דרורי מאוניברסיטת אריאל ובידי צוות טועמים מוסמך מארגון טועמי הבירה הבינלאומי BJCP בהובלת שמואל נקאי. מהבדיקות שערכו המדענים לבירות עלה כי הן באיכויות טובות וראויות לשתייה. המדענים התפלאו לגלות שבנוסף לכלי הבירה הם הצליחו לבודד מספר ניכר של שמרים גם מנרות חרס קדומים, שמוצאם ככל הנראה משמן הזית, ממצא שחיזק את ההנחה שמושבות של שמרים מסוגלות להתבסס במשך שנים ארוכות בכלי חרס.

הפרופסור יובל גדות, מאוניברסיטת תל-אביב: “חפרנו ברמת רחל, האתר הפרסי הכי גדול בממלכת יהודה, ומצאנו בו ריכוז גדול של קנקנים שכתוב עליהם את האותיות י’, ה’, ד’ – יהוד. במקום מלכותי כמו רמת רחל הגיוני שתהיה צריכה של אלכוהול, מקום בו ישב הנציב הפרסי”.

הדוקטור יצחק פז מרשות העתיקות מדגיש את חשיבות התגלית: “אנו מדברים פה על פריצת דרך אמיתית, זאת הפעם הראשונה שהצלחנו להפיק אלכוהול קדום משמרים קדומים, זאת אומרת מהחומרים המקוריים שמהם ייצרו את האלכוהול, זה לא נעשה אף פעם בעבר”.

הדוקטור רונן חזן מהאוניברסיטה העברית, ממובילי המחקר, מציין ש”הפלא הגדול כאן זה שמושבות השמרים שרדו בתוך הכלים, מושרים בתוכם במשך אלפי שנים, ופשוט חיכו שנוציא ונגדל אותם. דרכם הצלחנו לייצר את הבירה ועכשיו אנחנו יודעים מה היו הטעמים של הבירה הפלישתית והבירה המצרית. אגב, הם בכלל לא רעים. מעבר לגימיק של שתיית הבירה של פרעה מלך מצרים או אכיש מלך גת, יש למחקר זה חשיבות רבה לתחום של ארכיאולוגיה ניסויית, תחום המנסה לשחזר את העבר. המחקר שלנו מציע כלים חדשים לבחינת שיטות, איכות ומאפשר לכולנו לטעום את טעמם של מוצרי מזון עתיקים”.

פרופ’ אהרון מאיר, מאוניברסיטת בר-אילן מסכם כי : “הממצאים קורמים אור וגידים לדימוי המקראי על כך שהפלישתים שתו לשוכרה.”


דילוג לתוכן