בני העדה האתיופית מונים 152 אלף איש. מרביתם במרכז ובדרום

לרגל חג הסיגד הנחגג על ידי הקהילה היהודית שהגיעה מאתיופיה לישראל עולה כי מרביתם גרים באזור המרכז והדרום וכי בשנת 2018 מנתה האוכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל כ-152 אלף תושבים מהם כ-87  אלף ילידי אתיופיה ו-65  אלף ילידי ישראל שאביהם נולד באתיופיה.

רבות דובר בקיפוח שחוות האוכלוסיות המוחלשות בישראל ובהן בני העדה האתיופית. נתונים חדשים מאפשרים הצצה דמוגרפית אל מאפייני בני העדה האתיופית, לרגל חג הסיגד. מן הממצאים שפורסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי בשנת 2018 הגיעו לישראל 208 איש (מהם 56 במעמד עולה ו-152 במעמד אחר – מרביתם באיחוד משפחות) וכי מרבית בני האוכלוסיה מתגוררים במחוז המרכז והדרום. במחוז המרכז מתגוררים כ-38% ואילו במחוז הדרום כ-25%. בסוף שנת 2018, מבין היישובים העירוניים, היישוב שבו מספר התושבים ממוצא אתיופי הגבוה ביותר היה נתניה (כ-11.9 אלף איש), ואילו היישוב שבו אחוז התושבים ממוצא אתיופי הגבוה ביותר מכלל אוכלוסיית היישוב, היה קריית מלאכי (16.3%).

חג הסיגד מכונה גם חג המֶהֶללַה (ምህልላ – “תחינה”) ומכונה גם בשם “יום הקיבוץ” – עמתה סו. חג זה  חל מידי שנה ביום כ”ט בחודש תשוון חמישים יום לאחר יום הכיפורים. חג הסיגד הוא יום של צום, התחדשות וטיהור. בחג הסיגד מציינים יהודי אתיופיה את הברית שכרתו בני ישראל עם ה’ במעמד הר סיני והוא בנוסף לכך מבטא גם כמיהה והשתוקקות לשיבה לירושלים בפרט וארץ ישראל בכלל.

עוד מתחוור מן הנתונים שפרסמה הלמ”ס בדבר בני האוכלוסיה עולי אתיופיה כי בני האוכלוסייה ממוצא אתיופי נישאים בגיל מבוגר יותר בהשוואה לכלל האוכלוסייה היהודית. 87% מהנישאים ממוצא אתיופי נישאו לבן/בת זוג מאותו המוצא, גברים יותר מנשים (90% ו-84%, בהתאמה). שיעור הגירושין בקרב האוכלוסייה ממוצא אתיופי גבוה מהשיעור באוכלוסייה היהודית (16 מכל אלף נשואים, לעומת 9 מכל אלף בקרב כלל היהודים). עוד עולה מן הפרסום כי אחוז המשפחות החד-הוריות בקרב המשפחות ממוצא אתיופי גבוה במיוחד – כ-26%, פי שניים מהאחוז בכלל האוכלוסייה ובקרב המשפחות היהודיות והאחרות (כ-13%).ההכנסה הכספית נטו למשק בית בקרב יוצאי אתיופיה הסתכמה ב-13,306 ש”ח לעומת 16,518 ש”ח בכלל משקי הבית באוכלוסייה, ואילו ההוצאה הכספית עמדה על 10,549 ש”ח, לעומת 13,114 ש”ח בכלל האוכלוסייה.

מן הפרסום עולה כי בשנת 2018  כ-33 אלף עולי אתיופיה היו רשומים במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, שיעור גבוה יותר באופן ניכר של כ-376 ל-1,000 נפש. לעומת זאת, בקרב יהודים ואחרים ילידי חו”ל היה שיעור רשומים של כ-180 ל-1,000 נפש.

מן הנתונים עולה עוד כי בשנים 2017- 2018  היו בישראל 1,781 ספורטאים וספורטאיות פעילים ממוצא אתיופי – בדומה למספרם בשנת תשע”ז (1,775). הספורטאים הפעילים ממוצא אתיופי הם כ-1.9% מכלל הספורטאים הפעילים.

חינוך והשכלה
מן הנתונים שפורסמו עולה כי שיעור הניגשים לבחינות הבגרות בקרב תלמידי כיתות יב יוצאי אתיופיה הגיע ב-2018 ל-92.4% לעומת 95% בקרב כלל החינוך העברי, שיעור דומה לשיעור באוכלוסיה הכללית. עוד עולה כי בחינוך היסודי והעל-יסודי למדו בשנת הלימודים תשע”ח (2017/18) 32,137 תלמידים ממוצא אתיופי שהם כ-2.4% מכלל התלמידים בחינוך העברי.

מספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה במוסדות להשכלה גבוהה נמצא במגמת עלייה בשנים האחרונות, מ-2,372 בתשע”ב (2011/12) ל-3,417 בתשע”ט (2018/19).