ראשי » כתבות-מרכזיות-ראשי, לימודי בריאות ורפואה » בעלי תואר שלישי שעסקו במחקר שלאחר דוקטורט באוניברסיטאות בישראל

בעלי תואר שלישי שעסקו במחקר שלאחר דוקטורט באוניברסיטאות בישראל

מנתונים חדשים שמפרסם הלמ”ס עולה כי ב-2016 עסקו 2,611 בעלי תואר שלישי במחקר במסגרת בתר-דוקטורט (לימודים שלאחר הדוקטורט), כמחצית מהם זרים.

מהנתונים שפורסמו עולה עוד כי בעלי תואר שלישי זרים מ-44 מדינות בעולם עסקו במחקר במסגרת בתר-דוקטורט בישראל. הם היו בין היתר מהודו (9%), מסין (4%), מגרמניה, מצרפת, מאיטליה, מארה”ב, ומרוסיה (כ-2% מכל מדינה). עוד מתחוור מן הנתונים כי :

• 25.9% מבעלי תואר שלישי שעסקו במחקר בתר-דוקטורט היו באוניברסיטה העברית, 22.3% – במכון ויצמן, 14.2% – באוניברסיטת בן-גוריון, 14.0% – בטכניון, 8.4% – באוניברסיטת בר-אילן, 8.0% – באוניברסיטת תל-אביב ו-7.2% – באוניברסיטת חיפה.
• כ-70% מהחוקרים שהשתתפו במחקרי בתר-דוקטורט (זרים וישראלים), קיבלו את התואר השלישי ממוסד אקדמי בחו”ל, כשליש מהם היו ישראלים.
• 26.5% מהבתר-דוקטורנטים הישראלים היו עד גיל 34, ו-9.2% מעל גיל 45.
אחוז המחקרים שנערכו על ידי חוקרים זרים עמד על 59.5% במקצועות עזר רפואיים, 51.0% – במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב, ו-48.9% בהנדסה ואדריכלות.

כמו בכל העולם, אוניברסיטאות וקרנות מחקר בישראל מעניקות מלגות מחיה לתלמידי תואר שני ושלישי, ולחוקרים במסגרת בתר-דוקטורט.. בתר-דוקטורט היא תקופת לימודים ומחקר עצמאי שנעשית לאחר קבלת התואר השלישי. העוסק במחקר במסגרת זו מכונה בתר-דוקטורנט. המידע המוצג בהודעה מתייחס לחוקרים ולחוקרות בעלי תואר שלישי ישראלים וזרים, שקיבלו ב-2016 מלגת בתר-דוקטורט (Post Doctorate) באחת מהאוניברסיטאות בישראל, ועסקו במחקר במסגרת זו. המלגות ממומנות ממקורות שונים כמו: תקציבי מחקר של האוניברסיטאות או של הוועדה לתכנון ולתקצוב וקרנות מחקר, והן מאפשרות לחוקר להקדיש את כל זמנו למחקר, ללא צורך בשילוב עבודה אחרת.

חוקר בתר-דוקטורט הוא בעל תואר שלישי המשתלם במחקר באוניברסיטה, לרוב בשנים הראשונות לאחר קבלת התואר, ובדרך כלל במוסד אחר מזה שקיבל בו את התואר השלישי. המחקר מתבצע במסגרת קבוצת מחקר קיימת או בליווי מנחה מהמוסד האקדמי. תחומי המחקר נמנים עם אחד מתחומי הלימוד הקיימים באוניברסיטאות.
למידע על העוסקים במחקר בתר-דוקטורט יש חשיבות גבוהה, משום שהוא מלמד על המעמד של מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל כמוסדות מחקר, בקרב אנשים וגורמים שעוסקים במחקר בעולם. בנוסף על כך, הנתון של מספר בעלי תואר שלישי העוסקים במחקר בתר-דוקטורט משמש לחישוב אומדן כוח האדם העוסק במחקר ובפיתוח.
בשנת 2014 החלה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לקבל באופן שוטף נתונים על חוקרים, שהשתלמו בבתר-דוקטורט באוניברסיטאות בישראל. המידע שבהודעה מסתמך על הנתונים האלה.

למותר לציין כי הנתונים נאספו הודות לשיתוף פעולה בין הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לבין האוניברסיטאות אשר העבירו את כל המידע הנחוץ להכנת פרסום זה. המידע השוטף הוזמן ומומן על ידי המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח במשרד המדע והטכנולוגיה.

מכון ויצמן מוביל: חוקרים בבתר-דוקטורט לפי אוניברסיטה, אזרחות, מין וגיל החוקר
ב-2016 באוניברסיטאות בישראל, 2,611 בעלי תואר שלישי עסקו במחקר במסגרת בתר-דוקטורט, כמחצית מהם (45.3%) היו זרים. ב-2015 נרשם באוניברסיטאות בישראל מספר דומה של חוקרים זרים. ב-2016 כשלושה רבעים מהזרים עסקו במחקר בתר-דוקטורט במוסדות: מכון ויצמן (27.5%), האוניברסיטה העברית (26%) והטכניון (19.4%).

מפרסומים קודמים עולה שכשליש מבעלי תואר שלישי משתתפים לפחות פעם אחת בקריירה שלהם במחקר המוגדר בתר-דוקטורט. כמו כן, על אף שחלקן של הנשים בקרב בעלי תואר שלישי הוא 39.2%, שיעור ההשתלמות בבתר-דוקטורט מסך בעלי תואר שלישי דומה בין גברים לבין נשים (כ-33%).
בקרב הבתר-דוקטורנטים הישראלים, נשים משתלמות בעיקר בארץ המוצא שלהן – ישראל (47.8% ב-2009 ו-50.4% ב-2016).
בקרב הבתר-דוקטורנטים הישראלים, גברים משתלמים בעיקר מחוץ לארץ המוצא שלהם (77.4%) ב-2009.
אחוז דומה נמצא ב-2016 בקרב בתר-דוקטורנטים זרים, שהשתלמו באוניברסיטאות בישראל – 73.9% מהמשתלמים הזרים בישראל היו גברים.
כאמור, לימודי בתר-דוקטורט נערכים בשלבי הקריירה הראשונים של החוקר. בשנת הלימודים האקדמית תשע”ו (2015/16) נמצא שהגיל החציוני בעת קבלת תואר שלישי בישראל היה 36.5 שנים. ב-2016 נמצא ממצא דומה של גיל חציוני (37 שנים) בקרב בתר-דוקטורנטים ישראלים ללא הבדל בין גברים ונשים.
ב-2016 כ-90% מחוקרי בתר-דוקטורנטים ישראלים, היו בגיל 44-30: 25% בגיל 34-30 ו-64.3% בגיל 44-35

מדעי הטבע בראש הטבלה: מחקרים וחוקרים בבתר-דוקטורט לפי תחום לימוד
ב-2016 יותר מ-75% ממחקרי בתר-דוקטורט בוצעו במדעי הטבע. 33% מהמחקרים בוצעו במדעים ביולוגיים, 22.7% במדעים פיזיקליים, 10.8% בהנדסה ואדריכלות, ו-9.1% במדעים מדויקים – מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב .
ב-2016 חוקרים זרים השתתפו ב-44.8% ממחקרי בתר-דוקטורט. אחוז המחקרים שבוצעו על ידי חוקרים זרים היה גבוה מהממוצע בתחומי הלימוד: מקצועות עזר רפואיים (59.5%), מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (51.0%), והנדסה ואדריכלות (48.9%)
ב-2016 69.7% מהחוקרים שהשתתפו במחקרי בתר-דוקטורט (זרים וישראלים), קיבלו את התואר השלישי ממוסד אקדמי בחו”ל . בחלק מתחומי הלימוד נרשם אחוז גבוה יותר של מקבלי תואר שלישי בחו”ל – במדעים פיזיקליים (82.2%) במדעים המדויקים: מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (80.9%), במקצועות עזר רפואיים (75.7%), ובהנדסה ואדריכלות (77.4%;) .
ב-2016 35% מהחוקרים שקיבלו את התואר השלישי ממוסד אקדמי בחו”ל היו ישראלים. בחלק מתחומי הלימוד נרשם אחוז גבוה יותר של ישראלים מקבלי תואר שלישי בחו”ל – במשפטים (100%), בחינוך והכשרה להוראה, ובאומנות, אומנויות ואומנות שימושית (83.3% בכל תחום לימוד), בעסקים ומדעי הניהול (75%), ובמדעי החברה (70.5%).