בריונות ברשת האינטרנט

 בריונות ברשת: האם תמונה שווה אלף לייקים ?

מאז ומעולם ישנם מקובלים ופחות מקובלים. תמיד היו מלך ומלכת הכיתה והיו אחרים ש’זכו’ לגנאי, לצחוק ולהשפלה בשל המראה שלהם או התנהגותם שנתפסה כלא ‘קולית’ בעיני המקובלים. מאז כניסת רשת האינטרנט ועימה התמונות והסרטונים תופעה זו קיבלה ממדים מפלצתיים והפכה את חייהם של צעירים רבים לסיוט. מיעוט מהם אף שמו קץ לחייהם בגינה. 

שימוש ברשת האינטרנט והשפעות על ילדים. מקור: ויקיפדיה. מאת: Peter Welleman
שימוש ברשת האינטרנט והשפעות על ילדים. מקור: ויקיפדיה. מאת: Peter Welleman

מהי בריונות ברשת? בריונות ברשת היא פגיעה והשפלה מתמשכת של נער או נערה בגין אירוע שקרה או שלא קרה, או אירוע שקיבל ממדים שונים מהמציאות ומשפיע על תיוגם באופן שלילי. כבר נחשפנו לאירועים רבים שבהם צעירים צולמו במצבים לא מחמיאים (בידיעתם או שלא בידיעתם) והתמונות/סרטונים הופצו בקרב הקבוצה החברתית והשפיעו על התייחסות חבריה לקורבן. ההבדל בין פעם להיום הוא שהמרדף אחר הקורבן אינו פוסק והופך לטורדני, מאיים ומפחיד ברשת. צעירים רבים בחרו מרצונם לעבור דירה או בית ספר אבל התמונות רדפו אותם והחברים החדשים ‘למדו’ אודותיהם במהירות רבה ולכן לא יכלו להתחיל מחדש.

מהי הסיבה שיש בריונות ברשת? בריונות ברשת מקצינה התנהגויות שהיו נהוגות בעבר ומאפשרת למבצעיה כוח רב בניצול רשת האינטרנט לתועלתם ובפגיעה בחבר/ה לשעבר או בתלמיד חנות מהכיתה באופן קיצוני, מוחלט ובלתי ניתן לשינוי. התיוג החברתי הנעשה ברשת הופך למציאותי ולנערים ונערות אלה אין סיכוי לשנותו. הנערה שנאנסה הופכת ל’פרוצה’ ומקבלת הצעות מיניות מאנשים מוכרים וזרים ואין לה דרך לגיטימית וסבירה להוכיח את חפותה.

כיצד מתבצעת הבריונות ברשת? מרגע ההחלטה על פגיעה בנער או נערה, מופצות הודעות/תמונות או סרטונים המועלים באמצעים שונים כמו הפלאפון, פייסבוק או האינסטגרם באופן יומיומי ורודפים את הקורבנות בכל מקום ובכל זמן, בכיתה ובבית, בפעילות חברתית או וירטואלית של אנשי הקבוצה. הרשת מאפשרת תחושת עוצמה מצד המבצעים העומדים מאחורי המסך וגוררים אחריהם את האחרים בכיתה באופן שלא מאפשר התנגדות, ביקורת או הוקעת התופעה. כל מי שתומך בקורבן עלול למצוא את עצמו הקורבן הבא ולכן נערים ונערות רבים משתפים פעולה כנגד רצונם לתופעה.

כיצד ניתן להתמודד עם בריונות ברשת כהורים? ראשית יש להקפיד להיות עם היד על הדופק והאצבע על העכבר בניסיון להיחשף לתכתובת המתנהלת ברשתות שבהן ילדינו חברים בכדי להיות מודעים לתופעות אלה ודומיהן בתחילת דרכן. יש אפשרות לעקוב באופן מסודר אחר תנועות הילדים ולקבל מיילים ישירות למייל ההורה כאשר מוצגת מילה כמו חרם/אלימות/אונס ועוד.

שנית, יש לשוחח עם הילדים (בהתאם לגילם והבנתם) ולהסביר להם על תופעות הלוואי של הרשת ומשמעויותיה עבורם ועובר חבריהם. במקרים שבהם התרחש אירוע ספציפי, יש להתערב במידת הצורך בעניין ולעזור למגר את התופעה. יש להסביר לילדינו מה המחיר העלול להיגרם לקורבנות התופעה ומה ניתן לעשות כדי למנוע אותה עבורם ועבור האחרים. יש לדרוש שישתפו מבוגר במקרים קיצוניים ולא יעשו דבר בעצמם ללא הנחייה מתאימה ולעיתים אף יש צורך להתאגד כקבוצה ולטפל בבעיה באופן ממוקד בכדי לעצור אותה בזמן.

כולנו רוצים להגן על ילדינו ולא יכולים לדמיין מצב שבו יהיו הם קורבנות לחבריהם בכיתה או ברשת ולכן עלינו לעזור להם לעשות שימוש חיובי ברשת ולהימנע מפגיעה אישית/נפשית או רגשית בעצמם או באחרים על גבי פלטפורמה זו. יש לזכור עוד כי כל מה שמועלה לרשת מתועד ולא ניתן למחיקה אז כדאי לחשוב פעמיים מה אנחנו רוצים להגיד או להראות לאחרים ומה לא. העולם הוירטואלי הוא אמנם שיקוף של העולם האמיתי אבל יש לשמור על האבחנה בין שני העולמות בכדי לאפשר להם לנהל מערכת יחסים חברתית וחברית ראויה וטובה במציאות כיום ובעתיד לבוא.

מאת: ד”ר שלי גפן. ד”ר שלי גפן הינה מרצה ותיקה בתקשורת (במכללה למינהל, אוניברסיטת תל אביב ובאונ’ פתוחה). בימים אלה סיימה את כתיבת הדוקטורט בנושא המשפחה והתקשורת. מעבירה הרצאות/סדנאות וייעוץ לילדים, הורים ואנשי חינוך במציאות התקשורתית כיום.


דילוג לתוכן