גילוי נגיף הקורונה: מה שארה”ב פספסה – האם ישראל תלמד מזה?

במאמר במגזין האמריקני The Atlantic שפורסם ב-21 במרץ 2020, הכתבים אלכסיס סי מדריגל ורובינזון מאייר ראיינו אנשי מפתח בחקר המגפות בארה”ב. אחת מהנקודות שחזרו ועלו בראיונות ובפרסומים שונים הוא שיש עמימות רבה בארה”ב בנוגע למספר הנשאים של נגיף הקורונה, בין אם מדובר במספר החולים האמיתי ומספר האנשים שבאו איתם במגע ולכן צריכים להיות בבידוד או להיבדק.

בחודש ינואר התגלו המקרים הראשונים שהעידו על הימצאות נגיף הקורונה בארה”ב והוא נמצא בדגימות שנלקחו מאנשים שחזרו לא מכבר מאסיה, בעיקר מסין ותאילנד. כתוצאה מהימצאות הנגיף בארה”ב, החלו מומחים למגפות ליצור מודלים בדבר קצב התפשטות הנגיף. לפי אחד מהמודלים, שמבוסס על התפרצויות של התפשטות נגיפים ממגפות עבר כדוגמת האבולה, קצב התפשטות הנגיף יכול להכפיל את עצמו בכל שישה ימים. החדשות המדאיגות מסין גרמו לרופאים ומדענים רבים לרצות ולהתחיל לדגום אנשים רבים, בעיקר במוקדי ההתפרצות כדי לבדוק האם הנגיף מתפשט בקרב האוכלוסייה. מהר מאוד הם נתקלו בבעיה פשוטה וחמורה, לא היו להם את האמצעים לאשר או לשלול את הימצאות הנגיף פשוט מפני שהם לא יכלו לבצע את בדיקות המעבדה המתאימות.

במאמר דנים בשלושה סוגים של הידבקות: המקרים הראשונים שהיו אנשים שנדבקו בחו”ל והביאו עמם את המחלה. באופן מדהים, ממשלת ארה”ב החליטה על בידוד כבר בתחילת המגפה אך הבידוד כלל אך ורק אזרחים זרים. כלומר, אזרחים אמריקניים שהיו בחו”ל וחזרו לארה”ב לא חויבו להישאר בבידוד. הגל השני של הנדבקים אלה אנשים שהיה להם קשר ישיר עם מישהו שנדבק במחלה מחוץ לארה”ב, לאחר חזרתם של האחרונים. מדובר בבני משפחה, קולגות או אנשים שהיו במגע מקרי עם נשאי הנגיף ונדבקו מהם. מאז, החל הגל השלישי והמפחיד ביותר של התפשטות הנגיף, אנשים שאובחנו כנשאים, אך לא ידוע ממי הם נדבקו. כך שהנגיף יכול להמשיך ולהתפשט.

בחודש מרץ 2020, עם התפשטות הנגיף ברחבי העולם ובעקבות הסגר שהוטל בערים ובארצות שונות, החל סגר גם באיזורים שונים בארה”ב, בעיקר במדינות וושינגטון וקליפורניה. אך גם כעת כשיש מודעות מוגברת לנגיף, אחרי למעלה מ-25,000 נשאים מאומתים ולמעלה מ-300 מתים מהקורונה, לא נערכות מספיק בדיקות. ההערכה היא שעד תחילת אפריל יצטיידו בתי החולים ומעבדות שונות בערכות בדיקה נוספות, אך כרגע ישנם בתי חולים בהם רופאים חושדים שלחלק מהמטופלים יש קורונה, אך עדיין אין להם את האמצעים לבדוק אותם.

מה זה אומר לגבי ישראל?

רבים מהקוראים בוודאי חושבים, ומה בישראל, האם לנו יש מספיק ערכות בדיקה? האם כל מי שנחשד כנשא עובר בדיקה באופן מיידי? התשובה היא כן ולא. למדינת ישראל יש ערכות בדיקה רבות ורופאים אכן מפנים חולים חשודים לבדיקות שלרוב נערכות עוד באותו היום או למחרת. אך גם בישראל יש מספר מוגבל של בדיקות דבר המסביר במידת מה את ההחלטה להכניס אותנו, האזרחים לבידוד. כדי לערוך בדיקות לכל אזרח ואזרח ידרשו חודשים רבים אם לא שנים. יתרה מזאת, גם כדי לבצע בדיקות אך ורק לאנשים שבאו במגע עם נשאים ואמורים להישאר בבידוד המערכת הרפואית תצטרך מספר שבועות. לכן, ההעדפה היא להשאיר כמה שיותר אנשים בבידוד וזאת כדי להאט את קצב ההדבקה.

כרגע, למערכת הבריאות בארה”ב יש שני חששות עיקריים:  הראשון, שהתפשטות הנגיף תעבור את נקודת האל-חזור וזאת משום שבמדינות שונות יש הוראות שונות בדבר בידוד מחד, ואמצעים שונים לאבחן את הימצאות הנגיף מנגד. החשש השני, שמוכר למערכות בריאות ברחבי העולם הוא קריסתה של מערכת הבריאות שתצטרך להתמודד עם מיליוני חולים בו זמנית. גם אם מצבם של רבים מהם יהיה קל או בינוני, העומס שיגרם יביא לשיתוק המערכת ולמקרי מוות רבים כתוצאה מהעומס ולאו דווקא מנגיף הקורונה עצמו.

חשש זה מוכר היטב גם בישראל. אחת מהסיבות העיקריות שאזרחים רבים כל-כך נשלחים לבידוד הוא לא החשש מהמחלה עצמה. לישראל יש אוכלוסייה צעירה יחסית, בהשוואה לאיטליה לדוגמא, וכרגע יש הרבה יותר מקרים קלים עם סיכויי החלמה מלאים בהשוואה למקרים מסכני חיים. אבל, מאחר שבתי החולים הישראל סובלים כבר שנים מעומס יתר, וכולנו מכירים את התמונות של אנשים זקנים ששוכבים במסדרונות בתי החולים במהלך החורף מפני שאין מספיק מיטות לכל החולים, יש חשש אמיתי שהקורונה תביא לעומס רב ואפילו לקריסה במידה ויהיו נדבקים רבים.

לכן, כרגע הבידוד הוא האמצעי הזמין ביותר לממשלה ולאזרחים. למרות הקושי שנגרם לאזרחים והמחיר הכלכלי הכבד של האזרחים והמדינה, מדובר בפתרון שהוא מיידי ובר יישום בהשוואה לרפורמות מקיפות בבתי החולים בישראל או אפשרות הבדיקות של כל אחד ואחת מתושבי ישראל.

Madrigal A.C. and Meyer R. (2020) “How the Coronavirus Became an
American Catastrophe”, The Atlantic, March 21st. https://www.theatlantic.com/health/archive/2020/03/how-many-americans-are-sick-lost-february/608521/