דיאטה ים תיכונית מרזה ובריאה מדיאטה דלת פחמימות או שומן

מחקר חדש מגלה כי דיאטה ים תיכונית עדיפה לטווח הארוך על פני דיאטה דלת פחמימות. דיאטה דלת שומן מסייעת להפחתה במשקל באופן המינימלי מבין שלושתן.

ממצאי ישראלי חדש שנערך בקרב 322 גברים בני 52, בעלי עודף משקל בינוני במהלך שש שנים בכור הגרעיני נמצא כי דיאטה ים תיכונית היא הדרך היעילה והבריאה ביותר להורדה במשקל ולשמירה על ערכים רפואיים תקינים. זאת בהשוואה לדיאטה דלת פחמימות שהביאה בטווח קצר יותר של שנתיים להפחתה רבה יותר במשקל ובהשוואה לדיאטה דלת שומן

ירקות ופירות. מקור: ויקיפדיה ברשיון cc3-by-sa. צילום: Jina Lee
ירקות ופירות. מקור: ויקיפדיה ברשיון cc3-by-sa. צילום: Jina Lee

במחקר הנבדקים יישמו את השינויים בתפריט המזון בדיאטות השונות באמצעות אכילה בקפיטריות של המרכז למחקר גרעיני במנות שונות ועל ידי הדרכה שעברו בנות זוגם שתסייע להם להמשיך את הדיאטה לפי התוואי שנקבע גם בביתם.
בתפריט הדיאטה הים תיכוני אכלו הנבדקים מזון עתיר ירקות ופירות, שמן זית במקום שומן מן החי, אגוזים וגרעינים, קטניות וגדנים מלאים, הימנעות מבשר אדום והעדפת בשר דגים ועוף, אכילת מוצרי חלב לא שמנים ועוד.

בתפריט הדיאטה דלת השומן צרכו הנבדקים פחות מזונות עתירי שומן ואילו בתפריט דל הפחמימות הופחתה כמות הפחמימות שנצרכו על ידי הנבדקים מידי יום.
מן הממצאים העלו החוקרים כי לאחר שנתיים שנים -הנבדקים שצרכו דיאטה בתפריט ים תיכוני ירדו במשקלם בשיעור ממוצע של4.4 ק”ג . לעומת 4.7 ק”ג ירידה במשקל בקרב נבדקים שצרכו תפריט דל פחמימות וירידה של 2.9 ק”ג בדיאטה דלת שומן. יחד עם זאת לטווח ארוך יותר מצאו החוקרים כי דווקא הדיאטה הים תיכונית הייתה הידעילה ביותר להורדה במשקל ובריאות (מדדי כולסטרול בדם).

מן הממצאים העלו החוקרים כי לאחר שש שנים -הנבדקים שצרכו דיאטה בתפריט ים תיכוני ירדו במשקלם בשיעור ממוצע של 3.1 ק”ג . לעומת 1.7 ק”ג ירידה במשקל בקרב נבדקים שצרכו תפריט דל פחמימות וירידה של 600 גרם בדיאטה דלת שומן.

מן הממצאים העלו החוקרים כי לאחר שש שנים -הנבדקים שצרכו דיאטה בתפריט ים תיכוני נהנו מירידה ברמת הכולסטרול של 13.9 מ”ג לד”ל . לעומת 10.4 מ”ג לד”ל ירידה ברמת הכולסטרול בקרב נבדקים שצרכו תפריט דל פחמימות וירידה של 7.4 מ”ג לד”ל בדיאטה דלת שומן.

ממצאי המחקר ראו אור בכתב העת היוקרתי The New England Journal of Medicine. המחקר נערך על ידי חוקרים ישראלים מהקריה למחקר גרעיני בנגב, מאוניברסיטת בן גוריון שבנגב, ובסיוע המרכז למחקר גרעיני ומשרד המדען הראשי במשרד הבריאות וכן בסיוע קרן המחקר על שם דוקטור רוברט וורוניקה אטקינס.


דילוג לתוכן