האוכלוסייה המוסלמית בישראל

האוכלוסייה המוסלמית בישראל – נתונים לרגל חג הקרבן

חג הקרבן عيد الاضحى – עיד אל אדחא הינו  חג מוסלמי אשר מציין את המועד לקיום החאג’, העלייה לרגל למכה. לרגל החג הנחוג בימים אלה, פרסמה הלמ”ס נתונים אודות האוכלוסייה המוסלמית בישראל. הנתונים מעלים כי:

בסוף שנת 2015 נאמדה האוכלוסייה המוסלמית ב-1.488 מיליון נפש, שהם כ-18% מכלל תושבי ישראל. זהו גידול של כ-34.2 אלף תושבים לעומת סוף שנת 2014.
• שיעור הגידול השנתי של האוכלוסייה המוסלמית נמצא במגמת ירידה – מ-3.8% בשנת 2000 ל-2.4% בשנת 2015. עם זאת, שיעור הגידול של אוכלוסייה זו הוא הגבוה ביותר בישראל. שיעור הגידול של היהודים היה 1.9%, של הדרוזים – 1.4% ושל הנוצרים – 1.5%.
• כמחצית מהאוכלוסייה המוסלמית מרוכזת באזור הצפון (36.0% במחוז הצפון ו-14.0% במחוז חיפה). עוד 21.7% גרים במחוז ירושלים. היתר גרים במחוז המרכז (11.1%) ובמחוז הדרום (16.2%). רק 1.1% גרים במחוז תל אביב.
• בעיר ירושלים נמצא הריכוז הגדול ביותר של תושבים מוסלמים; כ-311 אלף, שהם 20.9% מכלל המוסלמים בישראל ו-35.9% מכלל תושבי העיר. היישוב השני בגודלו מבחינת מספר התושבים המוסלמים הוא רהט, ובו מתגוררים כ-62 אלף מוסלמים, שהם 99.8% מכלל תושבי העיר. יישובים נוספים שבהם ישנו ריכוז גדול של האוכלוסייה המוסלמית הם נצרת ואום אל-פחם (53 אלף ו-52 אלף תושבים, בהתאמה).

• האוכלוסייה המוסלמית היא אוכלוסייה צעירה; אחוז הילדים בה גבוה ואחוז הקשישים – נמוך. 35.8% מהאוכלוסייה המוסלמית הם בגיל 14-0 (כ-532 אלף) ורק 3.8% מהם בגיל 65 ומעלה (כ-57 אלף). מבנה גילים זה הוא תוצאה של רמת פריון גבוהה של הנשים המוסלמיות. יחד עם זאת, שיעור הפריון הכולל (מספר הילדים הממוצע שאישה צפויה ללדת במהלך חייה) באוכלוסייה המוסלמית נמצא במגמת ירידה מאז תחילת שנות האלפיים, מ-4.74 בשנת 2000 ל-3.32 ב-2015.
• בשנת 2015 נולדו בישראל 36,659 תינוקות לאימהות מוסלמיות.
• רמת הפריון של הנשים המוסלמיות (3.3) גבוהה מזו של שאר קבוצות הדת בישראל (יהודיות – 3.1, נוצריות – 2.1, דרוזיות -2.2 ) וכן מזו הקיימת בחלק ממדינות ערב (לדוגמה: ערב הסעודית – 3.0, אלג’יריה – 2.7, טורקייה – 2.1, תוניסיה – 2.0 ולבנון – 1.5 ).
• שיעור הפריון הגבוה ביותר היה בקרב מוסלמיות שהתגוררו במחוז הדרום – 5.4 ילדים לאישה ושיעור הפריון הנמוך ביותר היה בקרב מוסלמיות ממחוז הצפון, חיפה והמרכז – 2.8 ילדים לאישה.
• בשנת 2014 נישאו בישראל כ-11,900 זוגות מוסלמים. באותה שנה, התגרשו בישראל כ-2,100 זוגות מוסלמים.
• בשנת 2014, גיל הנישואין הממוצע של חתנים מוסלמים שנישאו לראשונה (26.4) היה נמוך ביחס לדתות האחרות (יהודים – 27.9, נוצרים – 30.1 ודרוזים – 28.4).
• באותה שנה, גיל הנישואין הממוצע של כלות מוסלמיות שנישאו לראשונה (22.2) היה נמוך ביחס לדתות האחרות (יהודיות – 25.9, נוצריות – 25.8 ודרוזיות – 24.1).
• באותה שנה, פער הגילים בין חתנים וכלות מוסלמים (4.2), היה דומה לפער הגילים בקרב הנוצרים והדרוזים (4.3 שנים) וגבוה ביחס לפער הגילים בקרב היהודים (2.0 שנים).
• באוכלוסייה המוסלמית כ-287 אלף משקי בית, שהם כ-12% מכלל משקי הבית בישראל.
• גודל משק הבית הממוצע במשקי בית שבראשם מוסלמי נאמד ב-4.8 נפשות, גבוה ביחס למשקי בית שבראשם יהודי או נוצרי (3.1).
• מרבית משקי הבית המוסלמיים (כ-94%) הם משקי בית משפחתיים הכוללים לפחות משפחה אחת. יתרת משקי הבית הם משקי בית לא משפחתיים, ורובם (90%) הם משקי בית של אדם שגר לבד.
• כ-35% ממשקי הבית שבראשם מוסלמי/ת מונים 6 נפשות או יותר, בהשוואה לכ-9% בלבד ממשקי הבית שבראשם עמד יהודי/יה.
• בישראל כ-283 אלף משפחות מוסלמיות. רוב המשפחות המוסלמיות (כ-67%) מורכבות מזוג עם ילדים, ולפחות ילד אחד הוא עד גיל 17; כ-9% מהמשפחות מורכבות מזוג ללא ילדים; כ-6% מהמשפחות הן חד-הוריות עם ילדים שהצעיר בהם הוא עד גיל 17.
• מספר הילדים הממוצע עד גיל 17, במשפחות מוסלמיות עם ילדים עד גיל זה, הוא 2.8, גבוה מממוצע הילדים עד גיל 17 במשפחות היהודיות (2.3).

עבודה
• אחוז ההשתתפות בכוח העבודה בשנת 2015 בקרב מוסלמים בני 15 ומעלה היה 43.7% (62.8% בקרב גברים ו-24.6% בקרב נשים). יש לציין כי אחוז השתתפות של הנשים המוסלמיות נמוך משמעותית בהשוואה לאחוז זה בקרב יהודיות, נוצריות ודרוזיות (65.8%, 45.2% ו-32.4%, בהתאמה).
• אחוז הבלתי מועסקים בקרב מוסלמים בגילים 15 ומעלה היה 7.2%, גבוה מאשר בקרב היהודים, הנוצרים והדרוזים (5.1%, 5.4% ו-4.9%, בהתאמה).
• כ-61% מהמועסקים המוסלמים עובדים ב-4 ענפי כלכלה עיקריים: כ-19% בענף הבינוי, כ-16% בענף מסחר סיטוני וקמעוני, תיקון כלי רכב מנועיים, אופנועים, קטנועים, וטובין לשימוש אישי וביתי כ-14% בענף החינוך וכ-12% בענף התעשייה.
• כ-26% מהגברים המוסלמיים המועסקים עובדים בענף הבינוי, כ-17% – בענף מסחר סיטוני וקמעוני, תיקון כלי רכב מנועיים, אופנועים, קטנועים, וטובין לשימוש אישי וביתי ו-15% – בענף התעשייה.
• כ-38% מהנשים המוסלמיות המועסקות עובדות בענף החינוך, כ-13% – בענף מסחר סיטוני וקמעוני, תיקון כלי רכב מנועיים, אופנועים, קטנועים, וטובין לשימוש אישי וביתי וכ-4% – בענף התעשייה.
• 85% מהמועסקים המוסלמיים עובדים ב-4 משלחי יד עיקריים: כ-33% הנם עובדים מקצועיים בתעשייה ובבינוי ועובדים מקצועיים אחרים, כ-19% הנם עובדי מכירות ועובדי שירותים, כ-17% הנם בעלי משלח יד אקדמי, וכ-16% הנם עובדים בלתי מקצועיים.
• כ-45% מהגברים המוסלמים המועסקים הנם עובדים מקצועיים בתעשייה ובבינוי ועובדים מקצועיים אחרים, כ-14% הנם עובדי מכירות ועובדי שירותים וכ-18% הנם עובדים בלתי מקצועיים.
• כ-36% מהנשים המוסלמיות המועסקות הנן בעלות משלח יד אקדמי, כ-33% הנן עובדות מכירות ועובדות שירותים וכ-13% הנן עובדות בלתי מקצועיות.
• ב-223.3 אלף משקי בית של מוסלמים (78.3% מכלל משקי הבית המוסלמיים) היה מועסק אחד לפחות.
• בכ-15% ממשקי הבית המוסלמיים כל בני משק הבית מועסקים, לעומת 45.4% ממשקי הבית היהודיים, כ-26% ממשקי הבית הנוצריים וכ-23% ממשקי הבית הדרוזיים.
• צפיפות הדיור במשקי בית מוסלמים עמדה על 1.43 נפשות לחדר, גבוהה מאשר בקרב היהודים, הנוצרים והדרוזים (0.82, 1.01 ו- 1.17, בהתאמה).