האם בצבאות העתיד ישרתו חיילים שסובלים פחות מכאב?

האם בצבאות העתיד ישרתו חיילים שסובלים פחות מכאב?
גאווה ישראלית: במסגרת שת”פ בין משרד ההגנה האמריקאי לרמב”ם, ינתחו חוקרי ביה”ח את המנגנון שהופך כאב בעקבות חבלה, לכרוני. מבדיקה של מבנה המוח, הדי.אן.איי ומרכיבים נוספים, ינסו החוקרים לנבא למי מהנפגעים בעתיד, יש סיכוי גבוה להצטרף לסטטיסטיקה

בשנים האחרונות הפכה רפואת הכאב ליותר ויותר מרכזית בתפיסת הטיפול של גורמים רפואיים שונים. מה שבעבר נתפס כסימפטום לבעיה, הוכר כבר מזמן כבעיה רפואית מהותית בפני עצמה, המשפיעה על חייהם של מיליוני אנשים בכל העולם. בימים אלו נערך מחקר בינלאומי חדש, אותו מובילים חוקרי רמב”ם, המנסה לבנות מודל שינבא למי מאתנו יש את הסיכוי לסבול מכאב כרוני כתוצאה מחבלה קשה. מאחורי המחקר עומד גורם בלתי צפוי: משרד ההגנה האמריקאי.

רמב”ם הינו מרכז טראומה על-אזורי, המרכז אליו נפגעים רבים כתוצאה מתאונות דרכים, תאונות ביתיות, חבלות ופציעות שונות, לרבות כאלה הקשורות בפעילות צבאית. הפציעות הללו מלוות בכאב חריף עבור אלו הסובלים מהן, אך כאבים אלו מיועדים לחלוף עם ההחלמה מן הפציעה. בלא מעט מקרים מתרחש תהליך אשר הופך את הכאב הזה לקבוע אצל אותו הפצוע, ולמעשה הכאב הופך מסימפטום לבעיה בפני עצמה.

במסגרת המחקר, אשר מתקיים בימים אלו בישראל, ארה”ב, קנדה ואוסטרליה, מנסים החוקרים להבין מה הם המנגנונים והגורמים האחראיים לתהליך הזה, ולאחר מכן לבנות מודל אשר ינבא למי יש את הסיכויים לסבול ממצב שבו כאב חריף שתקף אותו כתוצאה מחבלה, יהפוך לכאב כרוני (תהליך הקרוי “כרוניפיקציה של כאב כרוני” בעגה המקצועית).

“ממה שאנו יודעים כיום בתהליך הכרוניפיקציה מעורבים גורמים רבים, הכוללים את מנגנוני עיבוד הכאב המאפיינים את המטופל הספציפי, מבנה המוח שלו, קישוריות של חלקיו השונים, מרכיבים גנטיים ומרכיבים פסיכולוגיים”, מסביר פרופ’ דוד ירניצקי, מנהל מחלקת נוירולוגיה ברמב”ם, ראש קבוצת המחקר הישראלית ויוזם המחקר, “אם נצליח להבין את התהליכים הללו טוב יותר ולבנות מודל ניבוי, מדובר בפריצת דרך של ממש בתחום רפואת הכאב. באשר לעניין משרד ההגנה האמריקאי בנושא – מי יודע? אולי נוכל לייצר מצב שבו הם ידעו מראש מי מאנשי השטח שלהם, כוחות הביטחון וחיילים, מיועדים לפתח בעיה כרונית של כאב ובעצם לאפשר להם להתמודד עם הבעיה הזו מראש”.

מודל המחקר שמתבצע ברמב”ם מתמקד במעבר מכאב חריף שלאחר חבלות קלות של הראש והצוואר, לכאב כרוני. נראה כי דווקא בפציעות מהסוג הזה מתרחש המעבר בין שני סוגי הכאב באחוזים לא מבוטלים אצל הנפגעים. במסגרת המחקר יעברו המטופלים, סמוך לאחר הפגיעה, הערכה קלינית, הערכה של מנגנוני עיבוד הכאב, הערכה פסיכולוגית, סריקת MRI של המוח, רישום גלי מוח, וסריקת הגנום. לאחר מכן יערך מעקב לאורך שנה על מצבם הקליני, כולל מאפייני הכאב החריף והכרוני שלהם, ומרכיבים קליניים אחרים. כל מערך נתונים יעבור ניתוח על ידי קבוצת מומחים, ובהתבסס עליו יפותחו אותם המודלים, בעזרת סריקה ממוחשבת ועיבוד הנתונים. בצוות המחקר הישראלי שותפים גם ד”ר ילנה גרנובסקי, חוקרת בכירה ברמב”ם ובטכניון ופרופ’ מיכל גרנות, מהפקולטה ללימודי רווחה ובריאות, החוג לסיעוד באונ’ חיפה.


דילוג לתוכן