הדרישה הסינית לא להעסיק עובדים סינים ביו”ש אינה פוליטית

“הדרישה הסינית שלא להעסיק עובדים סינים ביהודה ושומרון היא לא פוליטית”

*בכנס “אקדמיה-עסקים” של החוג ללימודי אסיה באוניברסיטת חיפה הוסיף מאור, “ממשלת סין לוקחת אחריות על הפועלים שלה שעובדים במדינות זרות ועל בטיחותם ומבחינתם עבודה ביהודה ושומרון היא מסוכנת”; נטע קלמנסון, יועצת לשוק היפני אמרה שהיא רואה התקרבות בין ישראל ויפן, “הנושא הפוליטי שנתקלתי בו לפני 10 ו-20 שנים לא קיים היום. אני בהחלט מרגישה את השינוי”*

“הדרישה הסינית שלא להעסיק עובדים סינים ביהודה ושומרון היא לא פוליטית. מדובר ברצון לשמור על בטחון הפועלים. ממשלת סין לוקחת אחריות על הפועלים שלה שעובדים במדינות זרות ועל בטיחותם ומבחינתם עבודה ביהודה ושומרון היא מסוכנת. זה לא פוליטי”, כך אמר איש העסקים אילן מאור, מנכ”ל SHENG-BDO, שתיווך בעסקת מכירת תנובה ל”ברייט-פוד” הסינית בכנס “אקדמיה-עסקים” של החוג ללימודי אסיה באוניברסיטת חיפה.

מאור, שכיהן בין השנים 2001 ל-2005 כקונסול ישראל בשנחאי, ובשנים האחרונות מייעץ לחברות ישראליות שמנסות להיכנס לשוק הסיני ולחברות סיניות שמחפשות השקעות בישראל, הוסיף כי אי אפשר לדעת מה יקרה בעתיד, ואם גופים גדולים ומדינות אחרות יחרימו את ישראל סביר להניח שסין לא תישאר מאחור, כפי שהגדיר זאת, אולם, “אנחנו כרגע לא שם”, אמר.

בהתייחסו לטענות שנשמעו על הסכנה האסטרטגית שבמכירת נכסים גדולים, דוגמת “תנובה” לסין, אמר מאור, “צריך להכניס דברים לפרופורציה. מה בדיוק יכול לקרות? שמחר הסינים יחליטו להעביר את כל 120 אלף הפרות לסין? מעבר לכך שזה לא ריאלי, צריך לזכור שמבחינת סין, 120 אלף פרות זה מספר קטן. אז מה עוד הם יעשו? יעבירו את הלקוחות של תנובה לסין? את 8 המיליון הישראלים? כנראה שגם זה לא יקרה. ומי שראה את המחלבות שיש בסין יבין שגם את המחלבה הם לא ממש ימהרו להעביר לסין”.

נטע קלמנסון, יועצת לשוק היפני אמרה שהיא דווקא רואה שינוי ביחס היפני לסוגיות הפוליטיות בישראל, בעיקר לאור ההתקרבות בשנים האחרונות בין ממשלת ישראל וממשלת יפן. “הנושא הפוליטי שנתקלתי בו לפני 10 ו-20 שנים לא קיים היום. אני בהחלט מרגישה את השינוי, גם בפן הפוליטי וגם בפן הכלכלי”.

עמירם שור, יו”ר ומנכ”ל E.N.T שמתמחה גם הוא בעסקים עם סין אמר כי התוכניות הממשלתיות להגברת העסקים עם סין אינן יעילות בשלב זה, בעיקר מכיוון שמי שמתאים לעסקים עם סין הן חברות גדולות ומרובות אמצעים, והתוכניות הממשלתיות דלות באמצעים. “תוכניות הכיס הקטן לא יהיו יעילות בסין”, אמר.

גם ענת ברנשטיין-רייך, יו”ר לשכת המסחר ישראל-הודו, הוסיפה כי גם במסגרת העסקים עם הודו ישראל רחוקה מלממש את הפוטנציאל העסקי שלה. ברנשטיין-רייך התייחסה לנתון שפורסם לאחרונה על כך שבשנה האחרונה ישראל הכפילה את היקף העשייה שלה מול הודו יחסית לשנה שעברה, ואמרה שהתמונה רחוקה מלהיות נכונה. “בשנה שעברה הודו הייתה בעצירה כללית, בגלל הבחירות, ולכן כמעט ולא נחתמו עסקאות עם חברות הודיות”. גם היא ציינה שבדומה לסין, חברות שיכולות להצליח בהודו הן חברות גדולות, מכיוון שהתרבות העסקית בהודו מאפשרת לראות רווח רק לאחר שנתיים-שלוש של פעילות. “חברות קטנות לא יצליחו בהודו”, היא אמרה.

הפאנל התקיים כחלק ממפגש “אקדמיה-עסקים” של החוג ללימודי אסיה באוניברסיטת חיפה ובסופו התקיים יריד תעסוקה גדול לשוק האסיאתי, שם ביקשו חברות כמו SION, אל-על, ORTICA ועוד לנצל את הידע של הסטודנטים, ובעיקר את השליטה שלהם בשפות המקומיות, לטובת עבודה במזרח.


דילוג לתוכן