הישראלים בחרדה מהקורונה. לא בהיסטריה

מוניטור מצב הרוח הלאומי של אוניברסיטת בן גוריון מצביע על עליה מתונה בחרדה לווירוס הקורונה בקרב ישראלים. מבצעי המחקר מדגישים כי מדובר בדפוס חרדה שאינו מעיד על פאניקה או היסטריה. על פי המחקר החדש הישראלים אומנם בחרדה, אבל לא מצויים בפאניקה ביחס לווירוס הקורונה.

נתונים המחקר המתפרסמים מבוססים על ‘מוניטור חרדה’ ייחודי שמודדת מזה שבעה שבועות קבוצת חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. המדענים ערכו את המחקר לצד מומחי רפואה ופסיכולוגיה “מפצירים במשרד הבריאות ובמנהיגות הנבחרת להפגין עמדה מרגיעה ותומכת, לא מבוהלת”.

עליה בחרדה אך לא פאניקה

הציבור הישראלי-יהודי חווה עליה הדרגתית, ליניארית, אך מתונה בחרדה כללית וגם בחרדה ספציפית לווירוס הקורונה, אך דפוס חרדה זה אינו מעיד על פאניקה או היסטריה. כך נמצא במחקר אורך שנערך בימים אלה על ידי צוות מדענים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב הכולל מומחים בפסיכולוגיה, בריאות הציבור ורופאים.

הממצאים מעלים כי לפני שחדר וירוס הקורונה למדינת ישראל היה ממוצע רמת החרדה 2.17 (מתוך 5) בסולם החרדה; היום עומד הממוצע על 3.14, “כלומר מדובר בעליה מתונה ביותר ורמת החשש נמצאת עדיין בתחום החרדה ורחוקה מתחום הפאניקה.”

באוניברסיטת בן גוריון שבנגב הדגישו כי “המחקר נעשה במסגרת כוח הפעולה המחקרי למאבק בקורונה, שהקים נשיא האוניברסיטה – פרופ’ דניאל חיימוביץ. במסגרת היוזמה הוחלט על הסטת משאבי מחקר למציאת פתרונות מהירים לבעיות השונות שנוצרו בעקבות משבר הקורונה.|

עליה בחרדה הכללית והחרדה הספציפית לגבי הנגיף

החוקרים בחנו 1,000 מבוגרים מהאוכלוסייה היהודית באמצעות פאנל חברת המדגם. מדידה זו נערכה לפני התפשטות וירוס הקורונה בישראל, כשברקע היו ידיעות על הידבקויות נרחבות בארצות אחרות. יום לאחר מדידה זו, כבר נמצאו בישראל נשאי קורונה. החוקרים עקבו אחרי המדגם המייצג את האוכלוסייה היהודית – על בסיס שבועי, כשמדידתם השישית בוצעה בשבוע שעבר. מדידות נוספות ממשיכות להתבצע.

במחקרם התבקשו המששתפים להשיב מהי מידת החרדה הכללית שהם חווים, החרדה הספציפית לוירוס הקורונה, ולהשיב לגבי עמדות שלהם כלפי משרד הבריאות. ניתוחים סטטיסטיים ראשונים מצביעים  על מספר ממצאים:

הממצא הראשון הוא ש”המדגם הנחקר גילה עליה הדרגתית, לינארית, ומתונה של חרדה, הן כללית והן ספציפית לוירוס”, אומר ראש צוות המחקר פרופ’ גולן שחר, מנהל המעבדה לחקר אישיות ומצבי לחץ במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון. “ציפינו לראות עליה בחרדה, שכן האיום ממשי ונוכח בארץ. אבל הדפוס המתון של החרדה אינו תומך בכך שהציבור הוא בפאניקה או בהיסטריה”.

אמון במשרד הבריאות – פחות בחרדה

ממצא נוסף שמצאו החוקרים, העיד שנבדקים אשר עוד לפני שנכנס הוירוס לישראל, סבלו מרמות גבוהות של חרדה, תרגמו חרדה זו לחרדה גבוהה יותר מוירוס הקורונה. ההשפעה של חרדה מוירוס הקורונה על חרדה כללית הייתה חלשה יותר. “המשמעות היא, שמסרי משרד הבריאות והמנהיגות הנבחרת צריכים לקחת בחשבון את קיומם של אזרחים חרדים ללא קשר לאיום, ועבורם במיוחד – לצד הציבור כולו – מסרים מרגיעים חשובים ביותר”, מסביר פרופ’ שחר.

לתפיסה הרגשית והאמון במוסדות ובהנהגה ישנה השפעה ניכרת על תופעות פסיכולוגיה של ההמון כמו חרדה. הממצא השלישי הוא, שתפיסה חיובית של הנבדקים את משרד הבריאות – כדואג, חומל, בטוח בעצמו ומיומן – לוותה בירידה בחרדה הכללית במדגם הנחקר, דבר שבתורו התרגם לירידה בחרדה מהוירוס. ממצא זה מעיד שהדרך בה משרד הבריאות מציג את עצמו משפיעה על מורל הציבור.

פרופסור גולן שחר הוביל את המחקר. פרופ שחר הוא מנהל המעבדה לחקר אישיות ומצבי לחץ במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בצוות המחקר נטלו חלק גם פרופסור’ נדב דוידוביץ, ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון; פרופ’ לימור אהרנסון-דניאל, סגנית הנשיא לקשרים בינלאומיים וראש המרכז לחקר המוכנות והמענה למצבי חירום ואסון; פרופ’ איתמר גרוטו, סגן מנכ”ל משרד הבריאות וחבר סגל בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון; ד”ר הדר שלו, ראש הקליניקה לטראומה ונוירופסיכיאטריה במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה; פרופ’ דוד גרינברג, יו״ר החטיבה לרפואת ילדים ומנהל היחידה למחלות זיהומיות בילדים במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה.