הליך פיתוח תרופה

פיתוח תרופות: מסובך, ממושך וגם לא זול – כך זה עובד

מילון אבן שושן מגדיר תרופה כ “רְפוּאָה, סַם מַרְפֵּא, אֶמְצָעִי רִפּוּי בְּצוּרַת נוֹזֵל, מִשְׁחָה וְכַדּוֹמֶה, הַנִּקְנֶה בְּדֶרֶךְ כְּלָל בְּבֵית מִרְקַחַת לְרִפּוּי הַמַּחֲלָה”. הגדרה פשטנית מעט, אבל מוכרת לכל נפש. עם זאת, התהליך לפיתוחן של תרופות אינו פשוט כלל ולרובנו לא מוכר על בוריו.

תהליך פיתוחה ואישורה של תרופה חדשה הוא תהליך יקר וממושך מאוד (לכל הפחות 7 שנים) ובעלות של מאות מיליוני דולרים עד כמה מיליארדים, בתרופות לסרטן או למחלות יתומות. התהליך של פיתוח תרופה ואישורה לשימוש כולל כמה שלבים:

1. ניטור- מומחים לביולוגיה ולפיזיולוגיה של התא, חוקרים את מרכיבי המחלה ומזהים את השלב בו ניתן לטפל במחלה.
2. מודל – מעבדת המחקר מציעה מודל לחומר חדש הפועל כנגד השלב במחלה אותו זיהו החוקרים. תהליך זה נעשה כיום רבות על ידי מודלים ממוחשבים.
3. סינון – סקרינינג, מאות או אלפים של מולקולות הפועלות כנגד המחלה המבוססות על המודל נבדקות ברמת המבחנה.
4. פרמקולוגיה – בדיקת האפקט הפרמקולוגי של מולקולות נבחרות במודלים על בעלי חיים להשגת נתוני בטיחות הנוגעים לרעילות ולתופעות מסרטנות.
5. ניסויים קליניים – ווידוא האפקט הפרמקולוגי בבני אדם ובדיקה שהתרופה אינה מסוכנת למשתמשים בה. ניסויים קליניים מתרחשים בדרך כלל בשלושה שלבים:
שלב 1: בטיחות, 20-100 מתנדבים בריאים הנוטלים את התרופה על מנת לבדוק את השפעת ספיגת התרופה על רקמות בני אדם ולוודא שאין תופעות לוואי במינונים שונים.
שלב 2: יעילות, מתבצע בעשרות עד מאות מטופלים הסובלים מהמחלה, בודקים את יעילות התרופה לטיפול במחלה כמו גם תופעות לוואי .
שלב 3: ניסויי טווח ארוך, הכולל מאות עד אלפי מטופלים. המטרה הינה לבדוק שאכן התרופה החדשה טובה יותר מהמקובל בתחום והיא עם פחות תופעות לוואי גם בטווח הארוך.

מחקרים אלו נעשים על ידי רופא ובפיקוח ועדה ממשלתית – ועדת הלסינקי, וה FDA . מרגע הגיית הרעיון הפוטנציאלי ועד להגעתה של התרופה למדפים מתבצעת שרשרת פעולות מורכבת ורב שלבית. התהליך מתחיל ברעיון של חוקרים המתמקדים בחקר המחלה ותרים כל הזמן אחר מידע חדש, כמו גם במוחם של מדענים מתחומים שונים לחלוטין שנתקלו ב’מידע סתמי’ והבינו כי יש בו משהו שעשוי להתפתח לכיוון מדעי בעל פוטנציאל רפואי. שלב זה כולל איתור רעיונות חדשים ועיון בהם, תוך בחינת סיכוייהם להתפתח למשהו יעיל וקבלת החלטה האם להשקיע במחקר ופיתוח הרעיון.

לאחר מכן מתקדמים לשלב של מחקר פעיל, במסגרות שונות ובמימונם של ארגונים שונים. מחקר מעמיק ומקיף נעשה במסגרת גופי מחקר של חברות הפארמה. לצידם פועלים מוסדות מחקר אקדמיים המבצעים מחקר פרה- קליני.
בנוסף להם ישנם גופי מחקר ממשלתיים שעוסקים בחקר מחלות . מדענים רבים המשתייכים לגופים אלה ומחקרים שונים המתקיימים בהם זוכים למימון מהממשלה ו/או מאגודות אלטרואיסטיות שונות.
במסגרת השלב השני נבדקת פעילותה של התרופה בתאי גידול במעבדה ובהמשך בבעלי חיים נושאי גידול. בשלב זה מושם דגש על רעילותה של התרופה והשפעתה על מערכות שונות בגופם של בעלי החיים. אם התכשיר נמצא יעיל ולא רעיל, עוברים לשלב הניסוי בבני אדם. הטיפול ניתן למשתתפי הניסוי במינונים הולכים ועולים, בהתבסס על פורמטים סטטיסטיים בינלאומיים ובכפוף לפרמטרים וכללים נוקשים. המטרה בשלב זה היא להעלות את מינון התרופה ולבחון את השפעותיה ואת יעילותה וכל זאת מבלי שתגרום לרעילות.

בשלב הבא, שבו מעורב הרגולטור – ה-FDA בארה”ב וה-EMA באירופה, נבדקות התגובות הקליניות במחקר, שכולל קבוצת ביקורת שחבריה נוטלים תרופה ישנה או פלצבו. בשלב זה נבדקת פעילות התרופה, השפעתה על האדם והמחלה ומידת יעילותה – על פי המשתנים הבאים: יעילות התרופה מול הקבוצה הנבדקת, הארכת תוחלת החיים, הגדלת השליטה במחלה ושיפור איכות החיים.
אם המחקר מניב תוצאות חיוביות, הרגולטור יאשר עקרונית שימוש נרחב בתרופה, תחת מעקב הדוק אחר המטופלים ובחינת פעילותה והשפעותיה עליהם, תוך הבנה כי חשיפת התרופה לאנשים רבים יותר תשקף טוב יותר את אופי פעילותה והשלכותיה. איסוף הנתונים אורך זמן רב לאחריו הם מועברים לרגולטור שיחליט האם לאשרה לשימוש ולשיווק. 

 

* האמור לעיל אינו תחליף לייעוץ עם רופא.  

הכותב: יניב כהן – מנהל אתר  medical – research. co .il. למידע נוסף על מחקרים קליניים בישראל


דילוג לתוכן