ראשי » בריאות- כללי, כתבות-מרכזיות-ראשי » המלצות משרד הבריאות לגבי קדחת דנגי

המלצות משרד הבריאות לגבי קדחת דנגי

המלצות משרד הבריאות למטייל הישראלי באזורים טרופיים וסוב טרופיים לגבי קדחת דנגי 

משרד הבריאות פרסם לאחרונה הנחיות למטיילים הישראלים בשאר לקדחת הדנגי. נגיף הדנגי הינו פתוגן אשר מוביל למחלה הקרויה קדחת הדנגי. נגיף הדנגי מועבר על ידי עקיצות של יתושים ממשפחת ההאדס Aedes ובפרט יתוש Aedes aegypti. וירוס הדגני ביתושי ה- Aedes נפוץ באזורים רבים ברחבי הגלובוס, כולל אפריקה, אסיה מרכז ודרום אמריקה וגם באיי הקריביים ובאוקינוס השקט, בעיקר באזורים הטרופיים והסוב-טרופיים. אולם, עם השנים אזורי הנפיצות מתרחבים כתוצאה משינויי אקלים, זיהום סביבתי ותהליכי עיור מהירים ולכן לדוגמה נפוצה המחלה גם לנפאל, בה היא לא היתה מופצת בעבר.

מחזור חלוקה של וירוס. מקור: ויקיפדיה ברשיון חופשי. איור: GrahamColm

מחזור חלוקה של וירוס. מקור: ויקיפדיה ברשיון חופשי. איור: GrahamColm

רקע על קדחת דנגי 

קדחת דנגי נפוצה בעיקר בעונות הגשומות במדינות עם אקלים טרופי כמו הודו או בנגלדש. בניגוד לעבר, כיום בשל שינוי אקלים תקופת ההידבקות במחלה התארכה באופן ניכרעונת הפעילות של המחלה. לדוגמה מספר האנשים שנפטרו בגלל קדחת הדנגי בשנת 2018 היתה הכי גבוהה בעשרים השנים האחרונות.

יתושים מתרבים במקווי מים קטנים ולפיכך נפוצים גם בסביבה עירונית, בעיקר בעונות הגשומות. יתושים לא מצויים באזורים הגבוהים מ-2000 מטר. היתושים עוקצים בשעות היום, אך גם בשעות החשיכה באזורים מוארים.
על פי משרד הבריאות, לא תועדה בישראל עד כה העברה אוטוכטונית (מקומית) של המחלה. יחד עם זה, ליתוש Aedes albopictus (הטיגריס האסייתי או הנמר האסייתי) שהתנחל בישראל לפני כעשר שנים קיימת יכולת להעברת וירוס הדנגי. כל מקרי המחלה שאובחנו בישראל עד היום היו מיובאים מחו”ל. הלוקה במחלה מחויב להודיע על בישראל .

מפרסום משרד הבריאות עולה כי על המטייל לשים לב שבחודשים האחרונים מדווח על עלייה בתחלואה בקדחת דנגי במדינות רבות באסיה וביניהן קמבודיה, לאוס, תאילנד, סינגפור, נפאל וייאטנאם והפיליפינים. עליה בשכיחותה של המחלה כאמור דווחה גם במקומות נוספים בעולם ובהן אמריקה הדרומית ומרכז אמריקה כולל  קולומביה וברזיל  ובנוסף גם באפריקה.

זמן הדגירה של נגיף הדנגי

וירוס מחלת הדנגי דוגר בגופו של הנדבק בו במשך 3 עד 14 יום ממועד עקיצת היתוש הנגוע.

סימפטומים של מחלת דנגי 
תסמיני קדחת דנגי באים לידי ביטוי לרוב כמחלת חום המלווה בכאבי שרירים, כאבי מפרקים חזקים, כאבי ראש, הקאות, וגם פריחה שחולפת לבד לאחר יומיים עד שבוע. חלק מהחולים במחלה מתאפיינים באחד משני סיבוכים שמסכנים חיים:

חולים הסובלים מסיבוכים אלה הם במיוחד אנשים שנדבקו בפעם השניה במחלת דנגי ולקו בזן זן אחר של וירוס הדגני  מתוך ארבעת הזנים המוכרים. הטיפול בקדחת דנגי וגם בשני סיבוכי המחלה הינו טיפול תומך בלבד.

המלצות משרד הבריאות למי שמטייל באזורים הנגועים בקדחת דנגי:

משרד הבריאות ממלית לנוסעים לאזורים המתאפיינים בשכיחות גבוה יותר של היתושים הנושאים את נגיף הדנגי להגן על עצמם באופן מתמשך בתכשירים ובעזרים למניעת  עקיצת יתושים גם בשעות היום וגם בשעות הלילה באופן הבא:

  • יש למרוח תכשירים דוחי יתושים על פני חלקי גוף החשופים
  • יש להקפיד על לבוש ארוך כמו מכנסיים וחולצה ארוכים.
  • במידת האפשר יש ללון בסביבה שאינה מרובה ביתושים כמו ליד מקווי מים עומדים ומוטב ללון בחללים סגורים ומרושתים המוגנים מיתושים
  • יש לפנות לקבלת טיפול רפואי בכל במקרה של התפתחות מחלת חום היכולה להתאים לקדחת דנגי בזמן השהיה באזור נגוע או עד שבועיים לאחר היציאה ממנו. עד שלא נשללה האבחנה של קדחת דנגי על ידי רופא, ואם האבחנה אושרה כקדחת דנגי אזי מומלץ עד להחלמה מלאה:
  • יש ללון בחדר ממוזג וסגור או בחדר שבו יש רשתות תקינות וסגורות בחלונות ובדלתות ו/או תחת כילה
    יש להימנע מנטילת אספירין ותרופות אחרות להורדת חום מקבוצת NSAIDs.
  • יש לשהות בחדרים סגורים וממוזגים עד כמה שניתן, ולהגן על הגוף מפני יתושים כמפורט לעיל על מנת למנוע העברה של המחלה לאנשים אחרים.