האקתון המצאות כנגד הקורונה

“הקאתון הקורונה” שנערך בטכניון לאחרונה הניב פיתוחים חדשניים כנגד נגיף הקורונה, אשר מעוררים עניין בקהילה המדעית והרפואית. ההאקתון שנמשך כחודש והסתיים בחודש מאי, הכריז הענקת פרס של 7,000 שקל לכל אחת משתי הקבוצות הראשונות. הראשונה, קבוצת MOONA, שפיתחה מערך לייצור מואץ של מסננים למסכות הגנה. השניה היא קבוצת VOLNET (“רשת ההתנדבות”) שפיתחה רשת חברתית שנועדה לחבר מבקשי-עזרה למתנדבים המעוניינים לעזור.

רשת חברתית  לחבר מבקשי-עזרה למתנדבים

פרויקט MOONA של ייצור מואץ של מסננים למסכות ההגנה N95 הוא הזוכה במקום הראשון. מסננים למסכת הגנה N85 מבוססים על סיבים ננומטריים. עובי הסיבים הוא 0.3 מיקרון. הסיבים מיוצרים כיום במפעלים מעטים בעולם בקצב מוגבל. לכן ייצורם מהווה צוואר בקבוק בייצור המסכות. הפתרון של קבוצת MOONA הוא ליצור מערך מבוזר של סדנאות מלאכה שיספק עשרות מיליוני מסננים ביום. זאת בהתבסס על הפעלה של אלף סדנאות כאלה שבכל אחת מהן 10 מכונות ייצור. בקבוצה חברים הסטודנטים עמית פלטי מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, פאדי האשם, אסף ברימר, סבע אחמד, חאלד אבו דאוד ואיה כתאני מהפקולטה להנדסת מכונות.

קבוצת VOLNET (“רשת ההתנדבות”), זכתה במקום השני. הקבוצה פיתחה רשת חברתית שנועדה לחבר מבקשי-עזרה למתנדבים המעוניינים לעזור. הרשת מאפשרת למבקשי העזרה להעלות את בקשותיהם ולמתנדבים להציע את עצמם. חשוב לציין כי האנונימיות של המשתמשים נשמרת עד השלב שבו שני הצדדים מסכמים כי ישתפו פעולה.

ההאקתון Corona Hack הינו טכנולוגי-חברתי וירטואלי. הוא נועד לרתום משאבים טכנולוגיים לטובת החברה הישראלית בכלל ואוכלוסיית חיפה בפרט. את האירוע הובילו הסטודנט אלעד פריצקי, מאגודת הסטודנטים בטכניון ומרכז היזמות והחממה החברתית בטכניון. אלעד פריצקי, חבר בוועד הסטודנטים בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי, יזם את ההקאתון לזכר בת דודתו דגנית גליק שנפטרה בסוף חודש ינואר מהסתבכות של מחלת השפעת. היא היתה בת 40 במותה. דגנית נולדה וגדלה בלונדון.

דגנית גליק, עלתה לפני מספר שנים לישראל עם בעלה הווארד והשניים התיישבו בכרמיאל, משם עברו ליישוב הקהילתי אשחר. לדגנית והווארד ארבעה בנים ובת. היא נפטרה מהסתבכות של שפעת שהפכה לדלקת ריאות נגיפית. לדברי אלעד, “רציתי לעשות לזכרה משהו שמבטא את הנתינה וטוב הלב שאפיינו אותה. כך עלה הרעיון להקאתון שנועד להציל חיים נוכח מגפת הקורונה. חשוב לציין שגם לקבוצות שלא זכו היו רעיונות מעולים, שחלקם נבחנים כעת על ידי גורמים בתעשייה ובעולם הרפואי. למשל מסכה להגנה על צוותים רפואיים מפני רסס הנפלט מסביבת המטופל, רצועות המאפשרות לאיש צוות בודד להפוך על הבטן חולי ריאות וכך לשפר את מצבם וטכנולוגיה לאיתור אזורים בסיכון גבוה להתפרצות תחלואה על סמך ניטור עומסי זיהום נגיפי במי הביוב.”

מסכת הגנה. צילום: Pixabay leo2014
מסכת הגנה. צילום: Pixabay leo2014

מערכת ל”עטיפה” של חולים כדי להגן עליהם

לדברי הדוקטור מירב אהרון-גוטמן, יו”ר אקדמי של החממה החברתית “משבר הקורונה הוא משבר חברתי-כלכלי המזמן אתגרים רבים. רשויות מוחלשות מתקשות לנהל את האירוע מבחינה חברתית בהיעדר נתונים, ולכן נדרשת עבודה בבנייה של נתונים מעולמות התוכן של החברה והרווחה. אתגר אחר הוא הפער הדיגיטלי שהולך ומתרחב ככל שהתלות שלנו בטכנולוגיה הולכת וגדלה. גם כאן מונח בפנינו אתגר גדול בהקשר של שיתוף משאבי רשת ומשאבים טכנולוגיים.”

לדברי  ראש מרכז היזמות פרופ’ עזרי טרזי  “המשבר שהביאה מגפת הקורונה הוא משבר רב-ממדי המצריך שילוב של גישות טכנולוגיות, אנושיות, רגשיות, חברתיות והתנהגותיות. מגוון הצרכים וההזדמנויות מהווה כר נרחב לחדשנות ויזמות. t-hub, מרכז היזמות והחדשנות של הטכניון, שמח לסייע ולתמוך ביוזמת הסטודנטים לקיום ההקאתון בליבה של התפרצות המגפה.”

יו”ר אגודת הסטודנטים בטכניון לינוי נגר-שאול אמרה כי ” ההאקתון רתם מאות סטודנטים מרחבי הארץ לפיתוח פתרונות לבעיות הקשורות במגפה. האקתון הוא אירוע יזמות המתרחש באופן קבוע בטכניון, אלא שהפעם החלטנו להקדיש אותו למגפה, בדגש על הסוגיות החברתיות. זאת הייתה למעשה ‘חממת מחשבות’ שתרתום את הטכנולוגיה למען החברה בכלל ולמען קהילת חיפה בפרט.”

במקומות הבאים זכו, על פי סדר יורד, הקבוצות הבאות: Shic, שפיתחה ממשק לתקשורת בין הצוות הרפואי למשפחות המטופלים.  CovSort, המציעה להאיץ את בדיקות הקורונה באמצעות איגום בדיקות (pooling) – בדיקה “במכה אחת” של דגימות מעשרות נבדקים. (הקבוצה הסתייעה בחוקרי הטכניון פרופ’ עופר שטרייכמן מהפקולטה להנדסה תעשייה וניהול ע”ש דוידסון ופרופ’ רועי קישוני מהפקולטה לביולוגיה).  CoronaAirForce – הסבת מטוסים למחלקות טיפול בחולים.  Come Together – מערכת המחברת אנשים לתחומי עניין; “הפוגה” – בלקונית לבילוי בחוץ ובטבע; ו”מהתגוננות למניעה” – מערכת ל”עטיפה” של חולים כדי להגן עליהם.

בפעילות השתתפו מומחים רבים מהטכניון: פרופסור שחר קוטינסקי והדוקטורנט גל מנדלסון מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי. פרופסור ענת רפאלי. פרופ’ דב דורי. פרופ’ עופר שטרייכמן ופרופ’ אלדד יחיעם מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש וולפסון. עוד השתתפו הדוקטור יעל רוזן מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית. גם מחוץ לטכניון נרתמו מומחים מובילים ובהם סרן גאורגי שפירא מהמרכז הטכנולוגי הלאומי להתמודדות עם קורונה, איריס פלורנטין – סמנכ”לית בכירה במשרד הרווחה, וסגן מנהל פנימית ב’ במרכז הרפואי רמב”ם ד”ר גדעון ברגר.


דילוג לתוכן