המתת חסד לתאומים חירשים שהתעוורו

זוג תאומים בלגיים בני 45 שנולדו חירשים ואיבדו את ראייתם נלחמו וזכו לבקשתם בהמתת חסד לאחר שלא יכלו לשאת את מצבם

בימים האחרונים עסקה התקשורת ובמיוחד באירופה בהרחבה בסיפורם של שני האחים אדי ומארק וורבסם, תאומים מהכפר פוטה בבלגיה בני 45, שנולדו חירשים, והומתו לפני כחודש בהמתת חסד, לאחר שהחלו להתעוור והחליטו להלחם על זכותם להמתת חסד

זריקה. מקור: ויקיפדיה ברשיון חופשי. צילום: Psychonaught
זריקה. מקור: ויקיפדיה ברשיון חופשי. צילום: Psychonaught

אדי ומארק היו תאומים זהים קרובים מאד, שחלקו את חייהם במשותף בשמחה יחסית ובסיפוק. הם עסקו בסנדלרות ותיקשרו זה עם זה במשך שנים בשפת הסימנים, גרו יחד וסייעו זה לזה. מעבר לחירשות, סבלו השניים ממחלות נוספות שהפכו את חיים מורכבים יותר, ובשנים האחרונות החלה הראייה שלהם להפגע ולהדרדר. התאומים שלא יכלו לשאת את המחשבה שלא יוכלו להסתייע זה בזה, לראות אחד את השני ולתקשר עם העולם גם לא באמצעות העיניים (שפת הסימנים), נאבקו על זכותם להמתת חסד.

בבלגיה אושרה המתת חסד החל תחילת שנות האלפיים בדומה למדינות כמו הולנד, לוקסמבורג ושוויץ המאפשרות המתת חסד. בבלגיה, בה מאושרת המתת חסד במקרים של "כאב בלתי נסבל", נאלצו השניים לעבור קשיים רבים, עד שלבסוף אושרה בקשתם. כך, לאחר ששתו קפה ונפרדו לשלום בלב שלם, מהוריהם ואחיהם בברכת "נתראה בשמיים", הסתיימו חייהם ב-14 בדצמבר.

המתת החסד בבלגיה בנסיבות אלה, בהם התאומים הומתו "רק" ממחלות ומצב בריאותי רעוע, חירשות ועיוורון ללא שסבלו ממחלה מסוימת שגרמה להם לכאב בלתי נסבל או בשל מצב חמור במיוחד, עורר דיון ציבורי רחב היקף בבלגיה ובאירופה בכלל בו עלו סוגיות רפואיות, אתיות ומוסריות רבות ביניהם שאלת הבחירה בחיים או במוות, כשירות ההחלטה, הגדרת הסבל, וסוגיית החופש האישי.


דילוג לתוכן