הסרת מסיכות בכיתות ובמרחב הציבורי עד לסוף השבוע

על רקע השרב הכבד הוחלט כי אין צורך בחבישת מסכות כשאין התקהלות. שר הבריאות: “יש לקחת ברצינות את ההגנה מהקורונה. אבל גל החום עשוי להיות מסוכן בפני עצמו” נוכח המלצות הדרג המקצועי, שר הבריאות יולי (יואל) אדלשטיין הנחה הלילה (שני) את מנכ”ל משרדו, משה בר סימן טוב, לחתום על היתר להסרת מסיכות בכיתות הלימוד ובמרחב הציבורי, כל עוד לא נוצרת התקהלות. שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין החליט: אישור הסרת מסיכות בכיתות ובמרחב הציבורי עד לסוף השבוע.

לדברי אדלשטיין: “יש לקחת ברצינות את ההגנה מהקורונה. אבל גל החום עשוי להיות מסוכן בפני עצמו. נוכח המלצות הדרג המקצועי, החלטתי להתיר את הסרת המסיכות כאשר אין התקהלות”*

“סעיף 3ה(ה) לצו בריאות העם מקנה סמכות למנהל לקבוע תנאים ונסיבות בהם לא תחול חובת עטיית מסכה כאמור. בצו שהוציא בר סימן טוב נכתב כי. “מתוקף סמכותי לפי סעיף 20(1) לפקודת בריאות העם, 1940, ולפי סעיף 3ה(ה) לצו בריאות העם, אני קובע כי בתקופה שמיום כ”ה באייר תש”ף (19 במאי 2020) ועד ליום כ”ח באייר תש”ף (22 במאי 2020), לא תחול חובת עטיית מסיכה לתלמידים השוהים בבית הספר וכן למי שנמצא בשטח פתוח או במבנה שאינו ממוזג, למעט בעת התקהלות. זאת עקב עומס חום קיצוני הצפוי בתאריכים אלו”.

חשיבות חבישת מסכה

הנחיות אלה להתרת אי חבישת מסיכה לא נובעות מכך שאין יותר סיכון להידבקות. לכן חשוב לזכור במקרים שבהם יש סיכון, או מזג האוויר מאפשר זאת, להקפיד על הוראות הזהירות ובכללן חבישת מסיכת נשימה להגנה על האף והפה מהידבקות. וככלל, כפי שמציינים במשרד הבריאות מדוע חשוב לעטות מסכת פה-אף?

וירוס הקורונה מופץ בין אנשים “על-ידי נתז טיפות בזמן דיבור, שיעול או עיטוש. מסכת פה-אף מונעת פליטת נתז טיפתי של העוטה אותה, ומונעת מנתז טיפתי של אדם אחר להגיע לפה ולאף ובכך מקטינה מאד את הסיכון להדביק ולהידבק.

  • המסכה מגנה על מי שעוטים אותה וגם על מי שקרובים אליהם. לכן, כאשר נשאים של הנגיף נתקלים באדם אחר – אם שניהם עוטים מסכת פה-אף – ההגנה מפני הדבקה טובה יותר בהשוואה למצב שבו הם אינם עוטים מסכות.
  • במקומות בהן קיים שימוש יומיומי במסכות (כמו בטאיוואן, סין, יפן, הונג קונג, צ’כיה) ניכר כי המגפה מתפשטת לאט יותר מאשר בארצות בהן אין שימוש נרחב במסכות (אם כי טרם הוכחה סיבתיות מובהקת).
  • חובת השימוש במסכת פה-אף בכל עת במרחב הציבורי שבו קיימת אפשרות להיתקל באדם אחר תקטין משמעותית את הסיכון להעברת הנגיף בין בני האדם.”