העברת מסרים בחברה החרדית והערבית

מי הם סוכני השינוי החברתי המובילים בחברה הערבית ובחברה החרדית בישראל ? מי הגורמים המשפיעים בשכנוע אוכלוסיה במגזר הערבי ובמגזר החרדי בארץ ? ממצאי מחקר חדש משיבים על שאלות אלה ומסבירים איך להעביר מסרים בריאותיים מותאמי תרבות לחברה הערבית ולחברה החרדית בימי הקורונה

החרדים נשמעים לגדולי הדור ולמומחי רפואה

עוד מוסיפים המדענים ואומרים כי “עקב התפרצות מגיפת הקורונה באוכלוסיות שונות בחברה הישראלית, אנו עדים לכך, ששימוש בכלים סטנדרטים, של הודעות באמצעי המדיה השונים לכלל האוכלוסייה ללא אבחנה בין קבוצות אוכלוסייה שונות הנבדלות באופיין ובתרבותן, אינן נותנות מענה מיטבי לגיוס האוכלוסיות השונות במדינה להיענות לקריאות להגן בריאותית על הפרטים החיים במדינה מפני המגיפה.”

המחקר שנערך על ידי מדעניות מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב בדק מהן הדרכים האפקטיביות ביותר להפצת הנחיות משרד הבריאות בקרב החברה החרדית והחברה הערבית- מיהן הדמויות שהכי שומעים בקולן, מה ישכנע פרטים להישמע להנחיות ואילו אמצעים הכי יעילים להעברת מסרים חשובים?

מדגם שנערך במסגרת מחקר על ידי מדענים באוניברסיטת בן גוריון העלה שהציבור החרדי נשמע אל גדולי הדור ורופאים מומחים. בחברה הערבית הדמויות המשפיעות הן רופאי המשפחה ורופאים מומחים.
בקבוצת המגזר הערבי והמגזר החרדי, האמון המועט ביותר ניתן לראשי הרשויות.

עוד התחוור מן המחקר כי בריכוזי אוכלוסיה של יהודים חרדים רמקולים הם עדיין הכלי היעיל ביותר להפצת מסרים. עוד עולה מן המחקר כי הזמן המיטבי להפצת המסרים: מוצאי יום שבת. לקראת חודש הרמדאן וימי ספירת העומר, קוראות החוקרות לקובעי המדיניות לנקוט במספר צעדים לטיוב העברת המסרים לצורך התמודדות אפקטיבית עם הנגיף בקרב חברות מיעוט.

סומכים על הדוקטור. צילום: Pixabay Valelopardo
סומכים על הדוקטור. צילום: Pixabay Valelopardo

שיפור דרכי הפצת המידע

באוניברסיטת בן גוריון מציינים כי תוצאות המחקר עשויות לעזור למקבלי החלטות בכל הנוגע לטיוב דרכי הפצת המידע וההנחיות בכל אחת מהקבוצות בנוגע למגיפת הקורונה.

לדברי המדעניות ד”ר תהילה קלעג’י, מהמחלקה למנהל ומדיניות ציבורית, ד”ר סארה אבו-כף ופרופ’ ארנה בראון-לבינסון מהתוכנית לניהול וישוב סכסוכים. “ביקשנו לאמוד את הפוטנציאל הטמון בפנייה מותאמת תרבות בכל הנוגע למסרים הקשורים בבריאות האישית והציבורית, בעת משבר בריאותי חריף, עבור שתי חברות מיעוט בחברה הישראלית, החברה החרדית והחברה הערבית, גיוון הכלים, כגון, הסברה והנעה על בסיס ערכים מחד, והכרה באפקטיביות של התייחסות מותאמת תרבות, עשויים לתת מענה מיטבי לגיוס אוכלוסיות מיעוט להיענות למדיניות הנדרשת”.

לשם ביצוע מחקרם ערכו החוקרים שני מדגמים במהלך חודש אפריל בקרב 300 חרדים בגילאי 67-18.  מרביתם דיווחו על מגורים בבני ברק ובירושלים וכן בקרב 360 ערבים בגילאי 67-18 המתגוררים בישובים בצפון ובדרום הארץ. בשתי הקבוצות מעל 50% מהמשתתפים דיווחו על שכר מתחת לממוצע במשק.

עריכת המחקר נעשתה במסגרת כוח הפעולה המחקרי למאבק בקורונה, שהקים נשיא אוניברסיטת בן-גוריון פרופ’ דניאל חיימוביץ. במסגרת זו הוסטו משאבי מחקר לגיבוש פתרונות משמעותיים לאתגרים בעקבות משבר הקורונה.

אמון נמוך בראשי רשויות

מהממצאים בדבר דרכי העברת המסרים במגזרים השונים, עולה, שבקרב המדגם החרדי, הדמויות להם נשמעים הם גדולי הדור ורופאים מומחים, בעוד בקרב המדגם הערבי הדמויות להם מקשיבים הם רופאים מומחים ורופאי משפחה. בשתי הקבוצות, האמון המועט ביותר ניתן לראשי הרשויות.

המדעניות ממליצות כי “נוכח האמון המירבי בגדולי הדור לצד הבעת האמון הרב ברופאים מומחים בתחום, יש ליצור מודל משלב של גדולי דור ורופאים מומחים להעברת מסרים אודות הנגיף ולהטמעת הנהלים להתנהגות בשגרה. למודל המשלב ישנה חשיבות יתירה בימים אלו בפרט לאור ההחזרה לשגרה ולמועדים יחודיים, עבור הקהילה החרדית למשל שאלת קיום מדורות ל”ג בעומר שנהוג לחגוג ברוב עם, וכן לקראת חג השבועות שבמרכזו עומד לימוד התורה הלילי בבתי הכנסת”.

אמון ברופאים במגזר הערבי

ממצאי המחקר לגבי מגזר הערבי בישראל מסיקות המדעניות כי יש לגייס את המערך הרפואי, לא רק כחזית לטיפול באלו שנפגעו מהמגיפה, אלא כחלק ממערך ההסברה והמניעה של התפשטות המגיפה. לדברי המדעניות “חשיבות זו קריטית בפרט נוכח הנתונים המדאיגים אודות העלייה במספר הנדבקים בישובים ערבים בצפון הארץ, ולאור ההערכות לקראת חודש רמדאן שיחל בעוד כשבוע, שהתכנסויות חברתיות ודתיות הן חלק אינטגרלי משגרת חודש זה”.

כמו כן המדעניות ממליצות לרשויות המקומיות בהתאם לממצאי המדגם לפעול למען השבת האמון בהן בכל הנוגע לתפקודם במהלך המשבר הנוכחי.

מעבר לכך, המשתתפים במדגם נשאלו באיזו מידה התכנים המוצגים ישכנעו אותך להקשיב ולהישמע להוראות וההנחיות בזמן משבר הקורונה? בשתי הקבוצות – מידע אודות הסיכון בפגיעה בהורים מבוגרים, מבוגרים אחרים במשפחה המורחבת והפצת הוירוס בקהילה היו גורמי השכנוע המרכזיים.

לדברי המדעניות “נתון זה מתכתב הן עם אופייה של החברה החרדית והן עם זו הערבית כקולקטיבית וככזו שרואה חשיבות בשמירה על הקהילה ובהגנתה. בחברה החרדית מקומם של המבוגרים בקהילה זו והציווי ליחס כלפיהם: “והדרת פני זקן” מקבלת חשיבות מיוחדת בהטמעת המסרים לשמירה על שכבת גיל זו במהלך המשבר. ראוי לחדד בהפצת המסרים את הסיכון שהאוכלוסייה המבוגרת נמצאת בו ואת ההשלכות המעשיות להתנהגות נכונה של הפרטים”.

פתרונות למשפחה המורחבת במגזר

המדעניות מציינות כי לגבי המגזר הערבי “יש צורך לנסות למצוא פתרונות למשפחות הערביות המאופיינות במבנה חברתי של משפחה מורחבת שבה במבנה אחד מתגוררים שלושה דורות (הורים, ילדים ונכדים). חשוב כי מידע והסברה יופנו לקבוצת הצעירים שנוטים להרגיש מחויבות להיות בקשרים רציפים עם המבוגרים במשפחה, ובמיוחד שהם אלו שעלולים להפיץ את המחלה לשכבה הבוגרת, ולקבוצת המבוגרים שחשוב לתווך להם את הבידוד החברתי וחשיבותו לשמירה על בריאותם ובריאות יקיריהם”.

עד בחנו המדעניות את מהות האמצעים היעילים בהעברת מסרים חשובים, הנחיות והוראות זהירות הנדרשות בתקופה של משבר הקורונה. מממצאי המחקר עלה שבקרב החרדים הפצת המסרים באמצעות רמקולים שכונתיים בישובים השונים דווחה כדרך היעילה ביותר. אפקטיביות כלי שמרני זה מוכיחה את יעילותה בפרט אם השפה מותאמת (בשכונות מסוימות ביידיש) וכן אם הדובר מפיץ מסרים של גדולי דור הנתמכים בהנחיות רופאים מומחים.

עוד העלה המחקר כי במגזר הערבי, חדשות ברדיו ובטלוויזיה כמו גם הפצת מסרים באמצעות קופות חולים דווחו כדרכים היעילות ביותר, למרות הנגישות והזמינות של רשתות חברתיות. “על מנת למקסם את אפקטיביות של כלים תקשורתיים אלו חשוב לעודד שידורים בשפה הערבית ולתרגם ולהנגיש לציבור הערבי תכנים שנוגעים להתמודדות עם המגיפה, לדוגמא: שידור תוכניות או תשדירים יעודיים שידובבו בשפה הערבית. תוכן התשדירים שיגובה בהופעה של רופאים מומחים בתחום יכול להעמיק את ההטמעה של המסרים”, מוסיפות החוקרות.

הפצת מסרים בשעות ערב ובתחילת השבוע

ממצאי המחקר אודות השעות והימים שבהן כדאי להעביר את המסרים העלו ממצאים מענינים. לפי ממצאיהן כדאי להפיץ את המסרים בשתי הקהילות בשעות הערב ובתחילת השבוע כיוון שהללו נמצאו כמועדים הטובים ביותר. בקרב החרדים, דווח כי גם מוצאי שבת הוא זמן טוב להפצת מסרים ואילו בקרב המדגם הערבי דווח על יום שבת כמועד טוב להפצת המסרים. אלו זמנים שבהם מרבית המשתתפים נמצאים ביחד וללא עיסוק בעניינים אחרים.

עוד מצאו המדעניות כי ביחס להבדלים מגדריים, נמצא שהנשים החרדיות והערביות הפנימו יותר את המסרים אודות הנגיף מאשר בקרב הגברים בשתי הקבוצות.

לדברי המדעניות הנשים החרדיות מתגלות כסוכנות ידע וככאלו שנשמעות יותר לכללי הזהירות בקרב החברה החרדית. לכן המדעניות סבורות שנכון לגייסן בהפצת הנהלים בקרב המשפחה והקהילה. נתון זה מתכתב עם המציאות האובייקטיבית של יציאתן של נשים חרדיות אל מחוץ לקהילה לצורכי פרנסה ובשל כך הן מחוברות יותר למדיה ולמסרים שמופצים מחוץ לקהילתן.

מעבר לכך המדעניות מציעות לתווך את הפצת הידע והנהלים להתמודדות לאורך המשבר מול ציבור הנשים הערביות שהן “כוח חשוב, קשוב ופתוח”. מהמחקר עולה כי הן הפנימו את השמירה על הכללים באופן מיטבי ביחס לציבור הגברים וסביר להניח כי בתור תפקידן כמטפלות עיקריות בצעירים ובמבוגרים במשפחה יש להן את הנגישות לתווך ידע והכוונה גם לבני משפחה נוספים.

 


דילוג לתוכן