הציבור לא נענה לפייק ניוז

עד כמה מאמין הציבור לפרסומים שקריים, מידע מטעה ופייק ניוז (חדשות מזויפות) שהוא קורא ברשתות החברתיות, באתרי חדשות ובאתרים של מוסדות רשמיים ? ממצאי מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה מעלה כי הציבור אינו נענה להמלצות מצד גורמים לא מוסמכים בשיעור משמעותי.

הציבור הישראלי לא מתפתה להאמין

על רקע החשש בקרב גורמים רפואיים וחשש מהשפעת ה”פייק ניוז” ברשתות החברתיות עולה מן המחקר כי “הציבור נענה פחות להנחיות רפואיות ברשתות החברתיות”. מן הממצאים עולה כי “הציבור הישראלי לא מתפתה להיענות למסרים לא מבוססים הנכתבים ברשתות החברתיות בימי הקורונה”. במחקר שנערך על ידי טליה גורן, ד”ר איתי בארי ופרופ’ דנה ושדי, מהמחלקה למנהל ומדיניות ציבורית בביה”ס למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, השתתפו 400 משתתפים.

שימוש ברשת האינטרנט בעידן הרשתות החברתיות ומידע שגוי. אילוסטרציה: Pixabay Thomas Ulrich
שימוש ברשת האינטרנט בעידן הרשתות החברתיות ומידע שגוי. אילוסטרציה: Pixabay Thomas Ulrich

“נראה שהציבור יודע להבדיל בין איכויות מקורות וערוצי המידע אליו הוא נחשף ומחשב את התנהגותו בהתאם לכך. אולם, עדיין זוהתה היענות להנחיות אנונימיות ברשת החברתית. על מקבלי ההחלטות לקחת זאת בחשבון ולפעול להגברת הנגשת מידע לציבור באמצעים רשמיים, תוך הדגשת הסכנה שבהיענות למידע אנונימי ברשת”, אמר ד”ר איתי בארי מעורכי המחקר.

בשלב הראשון הוצגה למשתתפים הנחיה פיקטיבית, למדוד חום פעמיים ביום ולדווח בטופס מקוון למשרד הבריאות, בארבעה ערוצי תקשורת: אתר משרד הבריאות, אתר חדשות, פוסט פייסבוק של משרד הבריאות ופוסט פייסבוק של אדם אנונימי. בשלב השני התבקשו המשתתפים לציין את מידת נכונותם להיענות להוראת משרד הבריאות.

מתוצאות המחקר עולה כי הציבור נענה פחות (רמת היענות של 2.4 בממוצע בסקאלה של 1-5) להוראת משרד הבריאות כאשר היא הוצגה להם ע”י משתמש אנונימי ברשת הפייסבוק. לעומת זאת, כאשר אותה הנחיה הוצגה לנבדקים בערוצי התקשורת הרשמיים, מידת ההיענות הייתה גבוהה יותר באופן מובהק (רמת היענות של 2.8 בממוצע בסקאלה של 1-5), ללא הבדל בין ערוצי התקשורת הרשמיים.

לא מאמינים לפייק ניוז ומקורות לא מוסמכים

“ממצאים אלה מרגיעים במעט נוכח החשש מהשפעתן של הודעות ספאם ו”פייק ניוז” המציפות את הרשתות החברתיות וקוראות לציבור לאמץ התנהגויות שונות, וחלקן מסוכנות, בטענה שיסיעו במניעת הידבקות או בהחלמה מקורונה”, אמרו החוקרים. עוד עלה מן המחקר, כי משתתפים אשר נחשפו להוראת משרד הבריאות באתר חדשות והביעו מידת אמון רבה בממשלה, הפגינו רמות היענות גבוהות במיוחד (רמת היענות של 3.04 בממוצע בסקאלה של 1-5). “נראה כי ישנם ערוצי תקשורת מסוימים שבהם היענות הציבור להוראות הממשלה תלויה במידת האמון שהוא רוחש כלפי השלטון. המשמעות היא שישנם ערוצי תקשורת רשמיים שחלק ניכר מהציבור עשוי שלא להיענות, או להיענות פחות, למסרים הנשמעים בהם, גם כאשר מדובר במסרים חיוניים בשעת חירום”, אמרה פרופ’ ושדי מעורכות המחקר. “בימים הקרובים נרחיב אותו לכדי בחינה של ערוצים ותנאים נוספים שעשויים להשפיע על מידת ההיענות להוראות חירום, במטרה לזהות את התנאים המיטביים לקידום ההיענות של הציבור להוראות חיוניות המצילות חיים”, סיכמו החוקרים.

מידת הענות לתקשורת. תרשים: אוניברסיטת חיפה.
מידת הענות לתקשורת. תרשים: אוניברסיטת חיפה.


דילוג לתוכן