ממצאים מעודדים: ללכת אחרי שיתוק ? מדענים הצליחו לשלב טכנולוגיות ולשקם חוט שדרה באחוזי הצלחה מרשימים. בינתיים בבעלי חיים
תקווה לשיקום עמוד השדרה לסובלים משיתוק ? רבים תולים תקוות רבות במחקרים וטכניקות בחזית המחקר אשר מפתחות טיפולים שלשיקום עומד שדרה פגוע בבני אדם. פגיעה חזקה בחוט השדרה מובילה לעתים קרובות לשיתוק בלתי הפיך באזורים קריטיים בגוף. חרף ההתפתחויות קרדינליות בתחום השיקום ופיתוחים חדשים כמו השתלת עצב, ריפוי תאי והשתלה של רקמות מהונדסות, עד כה לא שוקם חוט שדרה קטוע באופן מלא.
את המחקר, הובילו פרופ' דניאל אופן, ופרופ' שולמית לבנברג, מהטכניון. את המחקר במעבדה הובילו הדוקטורנטים ארז שור וחוויאר גנץ. שיתוף הפעולה בין המדענים הוביל לפריצת דרך משמעותית לאחרונה כאשר המדענים הצליחו להחזיר לחולדות משותקות את יכולת ההליכה בעזרת שיקום חוט שדרה שנקטע. המחקר המעודד מעורר תקוות וכעת נחוצים מחקרי המשך שיובילו ליישום הטכנולוגיה בבני אדם.
המדענים גידלו רקמה שתחבר בין שני קצוות חוט שדרה קטוע של חולדות ותייצר תאי עצב חדשים, כדי להשיב לחולדות את יכולת התחושה והתפקודים המוטוריים. לשם כך היה צורך בשילוב של מספר טכנולוגיות.
בשלב הראשון של המחקר המדענים בודדו תאי גזע בוגרים מאזור החניכיים במעבדה של פרופ' סנדו פיטרו מבית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטת תל אביב. לתאי גזע מאזור החניכיים יכולת התמיינות גמישה והם יחסית קלים להפקה.
בשלב השני של ההליך, הניחו המדענים את תאי הגזע על גבי הפיגומים התלת-ממדיים הייעודיים והושתלו בחוט השדרה, לפי שיטת הנדסת הרקמות שפיתחה פרופ' שולמית לבנברג מהטכניון. הפיגומים, העשויים מחומרים מתכלים (bio-compatible) המאושרים לשימוש רפואי, מהווים סביבה תלת-ממדית שבה יכולים התאים להיצמד, לגדול ולהתחלק תוך שמירה על התמיינות תקינה ותכונות מכניות נדרשות.
בשלב השלישי של הליך המחקר, שנערך בתמיכת קרן J&J Shervington, האגודה הישראלית לפגיעות חוט שדרה והקרן הלאומית למדע. השתמשו המדענים בפיתוח של פרופ' דניאל אופן מאוניברסיטת תל אביב, שאיפשר התמיינות של תאי הגזע לתאים שמפרישים חלבונים המזרזים שיקום של תאי העצב.
תוצאות מחקרם, שראה אור בכתב העת Frontiers in Neuroscience הינן מרשימות ביותר ובעלות פוטנציאל לשיקום נכים הסובלים משיתוק כתוצאה מפגיעה בעמוד השדרה: השתלה של פיסת רקמה תלת-ממדית מהונדסת החזירה ל-42% מהחולדות, תוך כשלושה שבועות, את יכולת ההליכה, את הקואורדינציה ויכולות מוטוריות נוספות. זאת לעומת 0% מהחולדות הלא מטופלות מקבוצת הביקורת.
על פי המדד המקובל של שיקום תפקודי (הנעים בין 21-0), הציון הממוצע שהושג בקרב החולדות המטופלות היה 9.7. 42% מהן השיגו ציון העולה על 17, שפירושו השבת השליטה העצבית באופן המאפשר לאורגניזם הליכה מתואמת, הצבה נכונה של כף הרגל, גובה הרגל מעל הקרקע, תמיכה במשקל, יציבות כללית ותיאום זנב-כפה. ברוב החולדות המטופלות נרשם שיפור גם בתגובות החושיות לגירויים חיצוניים, וזאת בעקבות השתקמות מסלולי האותות החשמליים בין תאי העצב.
מעקב אחר תהליך השיקום גילה שההשתלה גררה שחזור הדרגתי של חוט השדרה הקטוע, תוך צמיחה מחדש של אקסונים ותאי עצב ובלימת היווצרות צלקת. הפיגום חיוני לתהליך זה, מפני שהוא מכוון את כיוון הצמיחה של תאי העצב והאקסונים, ומעניק לרקמה איזון נכון בין גמישות לקשיות. פיגום זה מתכלה בהדרגה ונעלם סופית כ-60 יום לאחר ההשתלה.
המסקנות מאמתות את השערת המחקר לפיה שילוב ספציפי של פיגומים ייעודיים, תאי גזע שמקורם ברקמת חניכיים אנושית וגורמי גדילה מתאימים יובילו לרגנרציה (שיחזור) של חוט השדרה במקום שבו הוא נקטע.
