השכלה גבוהה בקרב יוצאי אתיופיה

כיצד משתלבים בני העדה האתיופית בלימודים הגבוהים בישראל ?

לקראת חג הסיגד מפרסמת הלמ”ס נתונים אודות אוכולוסיית יוצאי אתיופיה בישראל. חג הסִיגְד (ስግድ – “סגידה”) הינו חג מחגי ומועדי ישראל המכונה בשמו העממי של חג המֶהֶללַה (ምህልላ – “תחינה”) ומכונה גם יום הקיבוץ – עמתה סו והוא חל מידי שנה ביום כ”ט בחודש תשוון חמישים יום לאחר יום הכיפורים. זהו חג של צום, טהרה והתחדשות. בחג הסיגד מציינים יהודי אתיופיה את הברית שכרתו בני ישראל עם ה’ במעמד הר סיני והוא מבטא גם כמיהה לשיבה לירושלים בפרט וארץ ישראל בכללה. לרגל חג הסיגד מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מספר נתונים אודות האוכלוסיה של יהודים ולא יהודים יוצאי אתיופיה וצאצאיהם שעלו ארצה והשתלבותם בחברה הישראלית, כחלק משמעותי וחשוב בה. מן הנתונים שהתפרסמו על ידי הלמ”ס לאחרונה בדבר השתלבות האוכלוסיה של יוצאי אתיופיה בישראל עולים מספר ממצאים חשובים:

נבחנים בבחינה הפסיכומטרית
בשנת תשע”ה (2014/15) מספר יוצאי אתיופיה הנבחנים בבחינה הפסיכומטרית היה 615, לעומת 462 בשנת 2000. הציון הבחינה הפסיכומטרית הממוצע בקרב יוצאי אתיופיה עלה מ-375.4 נקודות בשנת תש”ס (1999/00) ל-447.6 נקודות בשנת תשע”ה (2014/15; לוח 1.1). עם זאת, ציון זה עדיין נמוך באופן ניכר ביחס לממוצע ציוניהם של כלל הנבחנים (540.7) ושל הנבחנים היהודים בפרט (576.0). הפער בין הציון הפסיכומטרי הממוצע של יוצאי אתיופיה לזה של כלל הנבחנים היהודים הצטמצם ב-60 נקודות, מ-188 בשנת תש”ס (1999/00) ל-128 נקודות בשנת תשע”ה (2014/15). הציון הפסיכומטרי הממוצע בקרב יוצאי אתיופיה שהנם ילידי ישראל גבוה ביחס לציוניהם של ילידי אתיופיה והוא נע סביב 480-470 בשנים תש”ס-תשע”ה (2014/15-1999/00). הפערים בין יוצאי אתיופיה לכלל היהודים קיימים בכל אחד מחלקיה השונים של הבחינה הפסיכומטרית: חשיבה כמותית, חשיבה מילולית ואנגלית. בשנת תשע”ה, ציוניהם של יוצאי אתיופיה בחלקים השונים עמד על 91 נקודות בממוצע לעומת כ-113 בממוצע בקרב הנבחנים היהודים.

מועמדים
בשנת תשע”ה (2014/15), 1,015 מועמדים יוצאי אתיופיה הגישו את מועמדותם לאוניברסיטאות ולמכללות האקדמיות. הם היוו 1.7% מכלל המועמדים היהודים ו-1.4% מכלל המועמדים (לוח 2.1). 27.2% מבין המועמדים יוצאי אתיופיה קיבלו תשובה שלילית, לעומת 20.0% בקרב המועמדים היהודים. בקרב מועמדים לאוניברסיטאות, הפער בשיעור הדחייה בין יוצאי אתיופיה לכלל המועמדים היהודים, גבוה עוד יותר ועמד על עשר נקודות האחוז (30.2% לעומת 20.2%, בהתאמה).

סטודנטים
בשנים תש”ס-תשע”ו (2015/16-1999/00) מספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה במוסדות להשכלה גבוהה נמצא במגמת עלייה (לוח 3.1). מספר הסטודנטים עמד על 747 בשנת תש”ס ועלה ל-2,966 בשנת תשע”ו, גידול של פי 4 לערך (תרשים 1). בשש שנים האחרונות (תש”ע-תשע”ו, 2015/16-2009/10) קצב הגידול השנתי הממוצע במספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה היה 6.6% לעומת 0.9% בקרב הסטודנטים היהודים. שיעורם של יוצאי אתיופיה בקרב כלל הסטודנטים היהודים גדל מ-0.5% בשנת תש”ס ל-1.3% בשנת תשע”ו. בשנת תשע”ה (2014/15), שיעורם של יוצאי אתיופיה (1.2%) בקרב הסטודנטים היה כשליש משיעורם בקרב יהודים בגילי 29-20 (3.3%).

בהערת שוליים יצוין כי במסגרת הנתונים נחשבים יוצאי אתיופיה בהגדרה כ”יהודים ואחרים שנולדו באתיופיה או שאביהם נולד באתיופיה”.

עוד עולה מן הנתונים שפורסמו כי:

• בשנת תשע”ה (2014/15), ממוצע ציוני הבחינה הפסיכומטרית של יוצאי אתיופיה (448 נקודות) היה נמוך משמעותית מממוצע ציוניהם של כלל הנבחנים (541 נקודות) ומשל היהודים והאחרים (אוכלוסיית היהודים והאחרים כוללת: יהודים, נוצרים שאינם ערבים ואנשים ללא סיווג דת. להלן ייכתב יהודים, לשם הנוחות.) בפרט (576 נקודות). יצוין כי בציון הממוצע של יוצאי אתיופיה חלה עלייה (מ-375.4 נקודות בתש”ס, 1999/00). גם במספר יוצאי אתיופיה הנבחנים בבחינה הפסיכומטרית חלה עלייה – מ-462 בתש”ס ל-615 בתשע”ה.
• בתשע”ה (2014/15), שיעור המועמדים שנדחו מהאוניברסיטאות ומהמכללות האקדמיות היה גבוה יותר בקרב יוצאי אתיופיה (27.2%) מאשר בקרב כלל המועמדים היהודים (20%).
• מספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה נמצא במגמת עלייה משמעותית בשנים תש”ס-תשע”ו (2015/16-1999/00) -מ-747 ל-2,966, בהתאמה.
• בתשע”ה (2014/15), שיעור יוצאי אתיופיה בקרב הסטודנטים (1.2%) היה נמוך משיעורם בקרב יהודים בגילי 29-20 (3.3%).
• בתשע”ו (2015/16), שיעורם של יוצאי אתיופיה בקרב סטודנטים לתואר ראשון היה גבוה יחסית בתחומי הלימוד עסקים (2.8%), מדעי עזר רפואיים (2.5%) ומדעי החברה (2.2%) אבל נמוך ברפואה (0.5%), במדעים (0.6%) ובהנדסה (0.9%).
• בשנת תשע”ו (2015/16), בקרב הסטודנטים לתואר ראשון, יוצאי אתיופיה למדו יותר במכללות לא מתוקצבות (26% לעומת 20% בקרב כלל הסטודנטים היהודים) ופחות באוניברסיטאות (32% לעומת 40%, בהתאמה).
• במכללות האקדמיות ובאוניברסיטאות, שיעור הסטודנטים שהחלו ללמוד בתשע”ה (2014/15) ולא המשיכו את לימודיהם בתשע”ו (2015/16), גבוה יותר בקרב יוצאי אתיופיה מאשר בקרב כלל הסטודנטים היהודים (12% לעומת 8%, בהתאמה). לעומת זאת, במכללות לחינוך, שיעור זה נמוך יותר בקרב יוצאי אתיופיה (13% לעומת 26% בקרב כלל הסטודנטים היהודים).
• מספר יוצאי אתיופיה בקרב מקבלי תארים היה במגמת עלייה בשנים תש”ס-תשע”ה (2014/15-1999/00) – מ-99 ל-530, בהתאמה.
• בתשע”ו (2015/16), שיעור הנשים בקרב סטודנטים יוצאי אתיופיה עמד על 71% לעומת 57% בקרב כלל הסטודנטים היהודים.


דילוג לתוכן